שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: מה מקור המילה "הקפה" בביטוי "לשלם בהקפה", וכיצד זה קשור לפועל ההקפה במובנו הרגיל?
רוביק עונה:
המקור במשנה: במסכת אבות, כמשל לאלוהים: "החנות פתוחה והחנוני מקיף", וכן 'הקפת החנות' במסכת שביעית. המילה מנוקדת בשתי צורות. הַקָּפָה, שורש נק"ף הנקשר בסיבוב (הקיף), והֲקָפָה, שורש קו"ף, המופיע בתנ"ך רק במילה תקופה, וקשור בזמן, וזאת גם על פי האכדית. נראה שמשמעות הזמן, התקופה עד התשלום, היא מקור המילה. קישור שלה למשמעות הסיבוב מאולץ.
2
דנה שואל/ת: מה לדעתך מקור הסיומת "אוּש" בכינויי חיבה ("סבתוש", "ממוש", "דנוש" וגם "היוש" "ביוש" בקמץ)? האם יתכן שהיא קשורה לסיומת הקטנה דומה ברומנית, בדומה למלה כלבלב - קֶצֶלוּש caţeluş?
רוביק עונה:
-וש היא סיומת סלאבית המבטאת חיבוב, שהגיעה לעברית באמצעות היידיש, אם כי יתכן שגם הרומנית תרמה לכך. היא זכתה לחזור לחיינו בזכות הז'רגון הפקצי בנוסח אימוש, לילכוש ואינסטוש.
3
טובה שני שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "להסתכל"?
רוביק עונה:
שורש המילה הוא סכ"ל, שהוא הצורה המשנאית של השורש שׂכ"ל, הקשור בהבנה והתבוננות. הביט בעיון, התבונן. הפועל התבונן קשור אף הוא לתבונה ומחשבה.
4
יובל אפרת שואל/ת: רציתי לדעת אם המילה 'snob' שמקורה הוא אנגלוסקסי, אם אני לא טועה) מורכבת מצירוף שני קיצורים של מילים ממש כמו המילה (שמקורה הוא אנגלוסקסי גם כן) SLANG=Soldier's+LANGuage.
רוביק עונה:
מילון אוקספורד קובע שמקור המילה אינו ידוע. אטימולוגיה עממית טוענת שהמקור הוא בצירוף הלטיני sine nobilitate, היעדר אצילות, אך זה אינו המקור, וגם לא החיבור בין שתי מילים. אגב, האטימולוגיה של סלנג בשאלה מוכרת, אך יש גם הצעות נוספות למקור המילה. מילה המורכבת בצורה כזו היא בלוג – weB+LOG.
5
אוהד שואל/ת: מדוע מופיעה האות "ס" במילה "מסתערב"? מהיכן הגיעה? הרי אומרים מתייוון, מתנצר, מתייהד. מדוע לא נאמר "מתערב"?
רוביק עונה:
הפועל מסתערב מקורו בפועל הערבי אסְתַעְרַב, מי שמתנהג כערבי למרות אינו ערבי. הראשון שהחדיר את המונח לעברית היה יוסף קלויזנר בשנת 1939. ב-1942 הוקמה מחלקת המסתערבים הראשונה: השחר. חבריה למדו את התרבות הערבית, נתנו לעצמם שמות ערביים ודיברו בשפה.
6
משה מגן שואל/ת: מבקש לדעת מעין באה המילה ג'ינגל [בעברית זמריר]. האם זה קשור לג'ונגל?
רוביק עונה:
Jingle פירושה במקור צלצול פעמון, וזו מילת תצליל או אונומטופאה. השימוש במילה לתשדיר מוזיקלי קליל בעל אופי פרסומי הוא מטפורי ומאוחר יותר.
7
אלי בן דוד שואל/ת: "חשרת עננים" היא צביר עננים. מה מקור המילה 'חשרה'? האם היא מילה יחידנית המתייחסת רק לעננים? איך, עוד, אפשר להשתמש בה?
רוביק עונה:
המקור המקראי: "חשרת מים עבי שחקים'. המשמעות היא צביר או קבוצה, על פי הפעלים חשר או חישר, שפירושם הטיף מים, ובמקורות שמיים: אסף וקיבץ מים. 'חשרה' תופיע תמיד בהתייחסות לעננים ולמים.
8
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "וונדליזם"?
רוביק עונה:
הוונדלים היו שבטים גרמניים שפלשו ותקפו את גליה, רומא, ספרד ועוד במאות 4-5. מכאן המילה הלטינית ונדלוס, שהורחבה לפורעים ובוזזים במאה ה-17.
9
יהל בן שלום שואל/ת: ציינת בכמה מקומות שהמילה "חייל" היא חידוש של בן יהודה על סמך הערבית (עם ח חוככת דווקא?) במשמעות "פרש". לעומת זאת, מילון אבן שושן כותב שזה מגיע מלשון חַיִל (ואז ח' נקייה). האם תוכל בבקשה לעשות סדר בדברים?
רוביק עונה:
החידוש עצמו מוסבר על ידי בן יהודה במילונו: חייל, בעקבות הערבית. לאחר שנטבעה המילה היא נקשרה באופן טבעי לשורש חי"ל המקראי, ומעתה היא חלק ממשפחת השורש. מדוע לא נטבעה מלכתחילה על פי השורש המקראי, שמילונו של בן יהודה מקדיש לו ערכים נרחבים? לבן יהודה פתרונים. מכל מקום, ח' חוככת וח' גרונית בערבית מקבילים שניהם לח' העברית.
10
שמעון בוגן שואל/ת: הפעיל של הצבע החום - להשחים. מה מקור שחום?
רוביק עונה:
הצבע השָחֹם או השחוּם נטבע בימי הביניים, כנראה כהכלאה בין שחור+חום. שחוּם פירושו גם מה שנראה כאבן השחם.
11
שמעון בוגן שואל/ת: גנאי - מנין הגיעה אלינו?
רוביק עונה:
המקור משנאי. למשל, במסכת שבת: "רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי". הפועל המקביל בארמית הוא גְנֵי, ובערבית ג'ני: חטא.
12
נילי גולדשטיין שואל/ת: אריית תאנים, בא', אינה כידוע לי קשורה לערייה, גילוי עריות. האם אכן כך? מה המקור?
רוביק עונה:
הפועל ארה מפיע פעמיים במקרא ופירושו קטף או ליקט פרי. מקורו כנראה במילה האכדית אָרו שפירושה מחסן חקלאי, והוא מקביל לפועל דומה באתיופית. אין לו קשר לשורש ער"ה.
13
רבקה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "מלפפון". האם מקור המילה בעברית? אם כן, מה השורש שלה ואיפה היא מופיעה לראשונה? אם לא, מאיזו שפה הגיעה המילה "מלפפון" לעברית?
רוביק עונה:
מלפפון היא מילה תלמודית שמקורה יווני, melopepon, מלון מתוק או בשל. ההשערה המקובלת היא שהקישוא המקראי הוא המלפפון שאנחנו מכירים. מאחר שהיה צורך להבחין בין שני הירקות קיבלה 'מלפפון' את משמעות הקישוא, בעוד הקישוא הבהיר מושפע מהמילה הערבית כוסא, כנגד הקישוא הכהה ששמר על שמו הלועזי זוקיני. נגד השימוש הזה ב'מלפפון' נערכו בעברית החדשה קרבות, ובמילון המטבח שיצא ב-1938 נאמר עלcucumber : "אמור קישוא ולא מלפפון, שכל המשתמש בשם זה טועה".
14
שדמה קדר שואל/ת: מה מקור המילה "נא" במובן של בשר חצי מבושל? האם ניתן לומר זאת על בשר או דג שאוכלים אותם מבלי לבשל/לצלות? והאם ניתן לומר זאת על סוגי מזון שלא מן החי אם הם לא בושלו כליל?
רוביק עונה:
המילה מופיעה פעם אחת במקרא וקשורה לבשר: "אַל־תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, כִּי אִם־צְלִי־אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל־כְּרָעָיו וְעַל־קִרְבּוֹ" (שמות יב 9). היא מקבילה למילה ערבית דומה במשמעות זהה. בשימוש המודרני היא מיוחסת למזון לא מבושל כלשהו שנועד לאכילה, בעיקר אם נהוג לבשל אותו, כולל ירקות ובוודאי דגים.
15
אנה מילר שואל/ת: האם המילה ״כפכף״ היא שיבוש של המילה ״קבקב״? אם כן, מדוע זה קרה, ואם לא, מה ההבדל בין שתי המילים?
רוביק עונה:
'כפכף' נולדה מתוך 'קבקב', אך אין לראות כאן שיבוש אלא לידה של מילה חדשה. קבקב היא מילה מלשון ימי הביניים שמקורה בערבית, ומיוחסת בעיקר לסנדלי עץ. השימוש בכפכפים מופיע בעיתונות החל משנות החמישים, ומתייחס תחילה לקבקבי העץ, אך עם הזמן הוא מיוחס בעיקר לסנדלי הפלסטיק הנוחים לעומת הקבקבים הכבדים. המעבר מב' רפה לפ' רפה נעשה מטעמי נוחות פונטית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >