שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי מיטלמן שואל/ת: מה האטימולוגיה של צפרוני=קפריזי?
רוביק עונה:
את המילה צפרוני עבור קפריזי, שלא נקלטה, הציע ביאליק. המילה הלועזית מתייחסת לתיש, caper, הקרוי גם צפיר עיזים, ומכאן ההשראה לחידוש.
2
אסף שואל/ת: מה מקור המילה סתלבט ונגזרותיה? נשמע כמו ערבית בניין עשירי, אבל לא מצאתי שורש בהוראה מתאימה.
רוביק עונה:
המקור אכן בערבית: אּסְתָלְבָּת' פועל שפירושו להתמהמה, להשתהות, לאחר; השמטת הא' אופיינית לערבית המדוברת. בערבית הפועל הוא אכן בבניין אִסְתַפְעַלַ, שאינו קיים היום בעברית.
3
אריאל קינן שואל/ת: מאימתי קיימים הביטויים 'חמצן' ו'חנקן' בעברית? בספר שו"ת של רב חסידי בשם 'אלכסנדר שמואל היילפרין' מוזכרים המונחים אויר החניק'[ה] ואויר חמוצי. המחבר הוא יליד 1828 (נולד בברודי), מת ב-1905 (שימש בשנותיו האחרונות כרב בלבוב-למברג, ושם נדפס ספרו). הספר נדפס ב-1896.
רוביק עונה:
חמצן וחנקן נקבעו לראשונה במילון יסודות הכימיה של ועד הלשון בשנת 1928. בן יהודה הציע לפני כן לקרוא ליסודות אלה אַבְחֶמֶץ ואַבְחֶנֶק.
4
גל שואל/ת: ידוע לי שההתעסקות עם מזלות אסטרולוגיים התחילה ככל הנראה במסופוטמיה. לעתים אני תוהה מאיזו שפה מגיעה המילה זודיאק, שמייצגת לרוב את גלגל המזלות המוכר לנו. האם מדובר במילה אנגלית לחלוטין, או שמקורה בשפות ילידים אמריקאים/אירופאים כמו האצטקים או המאיה לדוגמא?
רוביק עונה:
המקור הקדום ביותר הוא במילה היוונית zoion שפירושה בעל חיים. Zodiakos בלטינית היא 'פסל של דמות בעל חיים'. מכאן התגלגלה המילה לצרפתית, ומשם לאנגלית.
5
ראובן פרומר שואל/ת: היום משתמשים הרבה במילה in במשמעות של להיות אופנתי, עכשווי. מה המקור, ומה יהיה הניב המתאים בעברית כגון: משהו שהוא מאוד אִינִי.
רוביק עונה:
המקור של השימוש הוא באנגלית. אחד השימושים באנגלית מדוברת של in הוא 'אופנתי'. השימוש נפוץ גם בטבלאות שהופיעו בעיתונות בארץ בנוסח in-out, מה שאופנתי ומקובל לעומת מה שהתיישן ויצא מן האופנה. המילה הקרובה ביותר בעברית לצד 'איני' היא 'אופנתי', אם כי הקירבה אינה מדויקת.
6
משה מאור שואל/ת: מה מקור השם תאנה, וכיצד הגיע לשפה העברית?
רוביק עונה:
שם העץ מופיע בשפות שמיות שונות: תינתא בארמית, תִעְתַע בסורית, תין בפונית ותיתו באכדית, שהיא כנראה המקור הקדום מכולם.
7
עדו שואל/ת: מה מקור המילה אטרף? לא נראה שקיים דבר כזה בערבית.
רוביק עונה:
דווקא כן. בערבית: אַטְרַף פירושו נדיר ביותר, בצורת ההעצמה של טָרִיף במשמעות מעניין, נדיר, מופלא. נראה עם זאת שהשימוש העברי התפתח בהשפעות שימושי טר"ף בעברית, הקשור בשיגעון וטירוף חושים.
8
אבישי שואל/ת: חיפשתי באינטרנט את מקור המילה אירוסין, ומצאתי בכמה אתרים סברה שזו מילה שמקורה ביוונית. הדבר הפתיע אותי, שכן השורש אר"ש במשמעות זו מופיע בתורה, וחשבתי שהיוונית צעירה מכדי שמילים שנגזרות ממנה יופיעו בתורה. האם אני צודק?
רוביק עונה:
צודק לגמרי. אין שום קשר של המילה אירוסין ליוונית. השורש אר"שׂ המקראי או אר"ס התלמודי (על פי חילופי ש/ס) הוא שורש שמי שיש לו הופעות גם בערבית, כגון ערוּשׂ – חתן, ארס בארמית וכן אֶריסוּ במשמעות חתן באכדית.
9
אבנר לב רן שואל/ת: מה מקור המלה ' פידלתי' או 'לא פידלתי', באיזה שפה, מה הפירוש ומה השימוש הרוֹוחַ. הכוונה אינה למשמעות לדווש באופניים. מה מקור המלה 'לפרגן' באיזה שפה, השימוש הרוֹוחַ.
רוביק עונה:
שני הפעלים מקורם ביידיש, והם עברו התאמה לצורות פועל עבריות. 'לא פידלתי' פירושו בסלנג שהתיישן לא הצלחתי בכך, בעקבות יידיש: ניט געפֿידלט, עס פֿידלט ניט. לפרגן מקורו בפועל היידי פארגינען, במשמעות לתמוך, לעודד, להסתכל בעין טובה.
10
אבנר שואל/ת: מה מקור המילה פנסיה?
רוביק עונה:
'פנסיה' היא מילה רוסית במשמעות המוכרת לנו. המקור הוא בלטינית: pensio(n) פירושו תשלום.
11
איתן רודה שואל/ת: מה מקור המילה סניף? מזכירה מילה באידיש...
רוביק עונה:
זו מילה תלמודית במשמעות תוספת. המשמעות המקובלת היום נוצרה בעברית החדשה. הפועל סנ"ף משמש בתלמוד במשמעות הוסיף, ומקורו אינו ידוע.
12
משה מגן שואל/ת: אבקש לדעת מהיכן באה המילה בדיל. האם זה מלשון בדלנות? [במתכת].
רוביק עונה:
ההשערה היא שמקור המילה אכן בשורש בד"ל, בהתייחסות לכך שהבדיל הוא סיג המובדל מהמתכות כסף או זהב.
13
שמואל פרי שואל/ת: מה מקור המילה שׁיח המשמש תלולית בקו גובה למניעת סחף בגידולי חקלאות במדרונות. ברבים שׁיחִים?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה התלמודית שׁיח במשמעות חפירה באדמה, קרובה ל'שוחה' ולפועל לשוח, להתכופף. השׁיח, הטרסה, הם חפירות בקרקע שנועדו ליישור ויצירת מדרגה על פי קווי הגובה.
14
שרגא שואל/ת: מתי ואיפה מופיעה לראשונה המילה יהודי, יהודים, יהדות כדת. אני יודע שבני מלכות יהודה נקראו יהודאים, האם זה שיבוש או יש מקור אחר.
רוביק עונה:
במקרא 'יהודי' מופיעה בספרים המאוחרים ככינוי לבני ישראל, וכן הוא שמה של השפה שדוברה ביהודה – יהודית. יהודַאי הוא מונח ארמי שפירושו יהודי, מופיע בספר דניאל. הביטוי 'דת יהודית' מופיעה במשנה, אך הוא מתייחס למשמעות המקורית של דת: מנהגים וחוקים, בהקשר מצומצם. מקור המילה 'יהדות' בימי הביניים, עם שורשים במדרש המאוחר. יש להבין שעד תקופת ההשכלה לא הייתה הבחנה בין יהודי דתי ושאינו דתי, יהודי היה מי ששייך לעם ישראל על פי ההלכה. המונח "הדת היהודית" מאוחר, וכמעט אינו משמש במקורות.
15
דורון שואל/ת: מהו מקור השם לדינו, שפת יהודי הבלקן? האם יש קשר למילה "לטיני"?
רוביק עונה:
יש קשר, למעשה זו אותה מילה: לדינו היא צורת משנה של 'לטינו'. מקורה בספרדית שהיא שפה בתת המשפחה הלטינית. השם מבדיל בין שפה יהודית זו ליידיש, שהיא שפה גרמנית-סלאבית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >