שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
נועם קם שואל/ת: כיצד ומתי המילה הלועזית ברקס הגיעה לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה שייכת לאגף הפינגליש – מילים מנדטוריות שזכו לשיבוש ישראלי. במקרה זה זו צורת הרבים brakes, בלמים, נתפסת כמילה ביחיד ונהגית ברֶקס. צורת הרבים ברֶקסים היא ריבוי כפול ישראלי.
17
נופר, דנה, שירה ועמרי שואל/ת: מהו מקור המילה אקונומיקה? האם יש קשר לכלכלה הלועזית?
רוביק עונה:
אקונומיקה היא מותג מסחרי ישראלי. אקונום הוא האחראי על משק הבית, ובאנגלית economic פירושו גם כלכלי וגם חסכוני. המוצר משרת אם כך את משק הבית והוא גם חסכוני, ומכאן שם המותג.
18
עדו שואל/ת: מצאתי שלוש תיאוריות לגבי מקור המילה "דביל". על-פי אלון עידן ב"הארץ", המילה באה מהמילה האנגלית Debilitated בתקופת המנדט הבריטי. במקום אחר נטען שהמילה הגיעה מספרדית דרך לאדינו. כאן באתר נכתב שהמילה בכלל מגרמנית. מי צודק ולמה?
רוביק עונה:
האתר צודק. debil היא מילה בגרמנית, ופירושה מפגר, בעל מנת משכל נמוכה במיוחד. בסלנג הישראלי היא הפכה שם נרדף לטיפש.
19
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מה המקור של המילה גריף שלפי מילון אבן שושן זה הנשר המקראי. לפי המילון מקורה מן הספרות החדשה.
רוביק עונה:
המקור ביוונית: gryps, שממנו נגזר שמו של העוף פֶרֶס בדרום אירופה: gyps fulvus. מופיע בכתבי טשרניחובסקי.
20
רות שואל/ת: מהו מקור המילים אמבטיה ואספקלריה?
רוביק עונה:
מקור המילה אמבטיה מיוונית – embate. ממנה נגזרה גם bath האנגלית. מקור המילה אספקלריה מלטינית – specularia, המזכירה מילים ממקור לטיני דומה כמו ספקולטיבי, ספקטקולרי ועוד.
21
דני ב. שואל/ת: מה מקור הביטוי העממי "שופוני" במובן ראוותנות?
רוביק עונה:
זהו קיצור של הניב הערבי 'שופוני יא נאס': הביטו בי, הוי אנשים, המתייחס לאדם הפועל למען הרושם ודואג שכולם ייחשפו לעושרו או לגדולתו.
22
חיים וידל שואל/ת: המילים חיבה/לחבב כמקבילה של אהבה/לאהוב, אינה מופיעה למיטב ידיעתי במקרא ומופיעה לראשונה בספרות חז"ל. אשמח מאוד לדעת כל מה שאפשר על מקורה וגלגוליה במקורות העבריים.
רוביק עונה:
השורש חב"ב מופיע בהופעה יחידה במקרא: "אף חובב עמים כל קדושה בידיך". בלשון חכמים הפועל לחבב ושם העצם חיבה נפוצים מאוד. הם קרובים לפועל הערבי ח'בּ המציין אהבה. במקורות יש קרבת משמעות רבה בין אהבה לחיבה. בעברית החדשה יש בידול, חיבה היא רגש חזק ומחויב פחות מאהבה.
23
אורית ברגר שואל/ת: לאיזו משפחת מילים משתייכת המילה סל?
רוביק עונה:
'סל' היא מילה שמית עתיקה המופיעה בערבית וארמית, מקורה בעברית הוא כנראה מהמילה האכדית סֶלּוּ במשמעות זו.
24
גל שואל/ת: בלימודי הספרות בביה"ס התיכון למדתי את הסיפור "עץ הדובדבן השבור". משם למדתי את הביטוי "חוסך שבטו שונא בנו" והנחתי ששבט בביטוי הזה הוא מקל, בין השאר בגלל גבעולים של שבט הזהב. האם שבט במשמעות מקל מגיע מדימויו לשרביט או חרב של מלך, או שמא המקור אחר?
רוביק עונה:
שבט הוא ענף דק וארוך. מן השבט נהגו ליצור מקלות או מוטות, כולל השבט שבו מכים את הילד בפסוק המקראי, ומוטות המסמלים את מעמד המנהיג או המלך, ומכאן גם 'שרביט'. בהרחבת המילה היא זכתה גם למשמעות הקבוצה או האנשים הכפופים למנהיג, ומכאן המילה שבט במשמעות זו.
25
מוריה שרעבי שואל/ת: מה מקור המילה שַד, שדיים - חזה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בשפות שמיות רבות שקדמו לעברית. ביניהן תד באוגריתית, תדיא בארמית סורית. יש רואים בה מילה אונומטופאית הנגזרת ממלמול התינוקות.
26
עודד אבישר שואל/ת: מה מקור המילה טמבל?
רוביק עונה:
'טֶמְבֶּל' היא מילה טורקית שפירושה עצלן. למילה גירסה ערבית, כנראה בהשפעת הטורקית: טַנְבָּל, שפירושה טיפש. במילת הסלנג הישראלי ההגייה טורקית והמשמעות ערבית.
27
עופר שואל/ת: בספרים המאוחרים בתנ"ך יש מילים שנכנסו לשפות המערביות כגון קינמון. ההשפעה הייתה מיוונית לעברית או ההיפך? או שמשפה שלישית דרך פרסית למשה?
רוביק עונה:
המילה 'קינמון' הגיעה לשפות אירופה דרך היוונית והלטינית מעברית. לעברית עצמה התגלגלה המילה משפות שככל הנראה אינן שמית, אולי ממזרח אסיה. מעבר מילים שמיות למילים הודו-אירופיות מתרחש בדרכים מגוונות, במילים עתיקות כמו קנה, גמל, שק ועוד המעבר הוא בעיקר באמצעות סוחרים.
28
גל בן אריה שואל/ת: שאלתי היא לגבי מקורות מילים כמו חילוי (פנים) או סרהב. למדתי את המילים האלה כמילים נרדפות לתחנונים.
רוביק עונה:
'חילוי' היא שם פעולה של הפועל חילה, שפירושו בין היתר התחנן, במסגרת הביטוי 'חילה את פניו' במשמעות זו, המופיע כמה פעמים במקרא. על פי סברה אחת חל"ה כאן קשור בחולי, והכוונה היא שמבקשים להחליש את כעסו של האל. טענה חלופית היא שזהו שורש חל"ה במשמעות המתיק, המוכר גם בערבית (אחלה, חלווה ועוד). חילה את פניו – פנה לאל במתיקות. סרהב פירושו התחנן או הפציר בפני אדם. יש רואים בו צורת ספעל של רה"ב, ואחרים גלגול של סרב.
29
דניאל שואל/ת: מהו השורש של המילה ״אי״? כמו אי בים. מדוע ישנן שפות אירופיות רבות שהמילה אי נשמעת אצלן כל כך דומה. Isle – באנגלית, Île – בצרפתית, Ö - בשבדית?
רוביק עונה:
על מקור המילה אי יש דעות שונות. יש רואים בה מילה שמית עתיקה שפירושה מקלט ימי. דעה אחרת קושרת את המילה למקור מצרי קדום. לכל אלה אין קשר לשפות אירופה. מקורה של Island הוא באנגלית עתיקה, שבה נקרא igeland. אין כל דמיון צלילי ואפילו לא עיצור משותף בין המילים הלועזיות למילה העברית.
30
זמירה גרמן ריבלין שואל/ת: מה מקור השם טיר. הטיר היה אזור משחקי המזל לאורך רחוב הירקון בתל אביב, ״המקום האסור להיכנס אליו״ בעיני ההורים כשהיינו נערים. למה הוא נקרא הטיר?
רוביק עונה:
את הסבר לשם מביא הגולש המסור יעקב: בחוף הים של ת"א עמד צריף עלוב ששימש כהגדרת בעליו: מועדון קליעה, בו התאמן הנוער בקליעה למטרה לשם ספורט וגם לאימוני ירי מחתרתיים. המועדון שכונה TIR פירושו בצרפתית: קליעה וגם מטווח. לימים כל אזור המועדונים המפוקפקים לאורך חוף ת"א קיבל את הכינוי "טיר".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >