שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
ניצן ורדי שואל/ת: מהו מקור סיומת החיבוב “וּשׁ“, שהחליפה את ה“לה“ היידי, כמו ב“דנוש תאכל את הבננוש“?
רוביק עונה:
המקור הוא בשפה הפקצית, שפת בלוגים של נערות שהרבתה להשתמש בסיומת זו. מקורה ביידיש ובשפות הסלאביות, ואכן בפקצית יש נטייה לארכאיזמים, שימוש באלמנטים מיידיש.
62
ערן תמירי שואל/ת: מישהו בכיתה אמר "אוי". אז הוא נשאל על ידי מישהו אחר אם הוא דובר יידיש, כי "אוי" זה ראשי תיבות של :"או וווי יזמיר"... האם זה נכון??
רוביק עונה:
מישהו אחר בכיתה טועה מאוד. 'אוי' היא מילת קריאה המביעה צער, ומופיעה 24 פעמים בתנ"ך. היא אומצה ביידיש כמו מילים עבריות אחרות, מה גם שזו מילת צער טבעית הקרובה למילים דומות בשלל שפות. זו ודאי אינה ראשי תיבות. 'אוי ווייז מיר' פירושו: אוי, כואב לי.
63
שיוי פרנס שואל/ת: מה מקור המלה גוף, האם מופיעה בתנך?
רוביק עונה:
'גוף' היא מילה תלמודית אך היא התגלגלה מהמילה המקראית 'גופה' במשמעות גוויית המת. למילים אלה מקבילות בכמה שפות שמיות, המתייחסות לאיברים הפנימיים של האדם או לאדם המת.
64
איתן האזרחי שואל/ת: דפנה - ממתי המילה הפכה מקובלת כשם בעברית. האם ידוע מתי חדרה לשפה העברית מהיוונית?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בצורה הקרובה לארמית 'דפנא' בתלמוד הבבלי. הכתיב 'דפנה' מאוחר, מופיע החל מן המאה ה-19. כשם פרטי הוא אופייני לשמות ילדי המדינה, משנות הארבעים ואילך.
65
אלי בן דוד שואל/ת: למה למקצוע קוראים סנדלר כי הרי הוא מטפל בייצור ותיקון נעליים (וסנדלים) אבל בעיקר נעליים. באנגלית זה 'שוּמייקר', דהיינו יצרן נעליים, וכך בשאר השפות (שומאכר וכו'). למה בעברית סנדלר? למה לא 'מינעלן'.
רוביק עונה:
'סנדלר' היא מילה תלמודית שמקורה לטיני. 'סנדל' התלמודי אינו הסנדל הפתוח של היום אלא סוג של נעל, ומכאן שהסנדלר הוא עושה נעליים. המילה נותרה על כנה גם כשנעשתה בעברית הפרדה בין נעליים לסנדלים.
66
חיים דגן שואל/ת: מה מקורה של המילה שופי (קלות ונוחות)?
רוביק עונה:
'שופי' היא מילה תלמודית, מן השורש שפ"ה במשמעות בריא, תקין. מכאן מילים כמו שפוי, שיפוי (בתחום הביטוח) ועוד. המילה נקשרה גם לביטוי 'נלך שפי' בספר במדבר.
67
נוני שואל/ת: מה המקור של שם העצם דוושה, והפועל לדווש?
רוביק עונה:
'דוושה' היא גירסה מודרנית של המילה הארמית-תלמודית דוושא. השורש הוא דו"ש והוא קשור לדיש, לדריכה ורמיסה. מן המילה דוושא נוצרה גרסת הגייה של דו"ש על פי גזרת השלמים: לדווש, בדומה ל'למיין' או 'לזווג'.
68
רמי שואל/ת: העיסוק לאחרונה בווירוסים וחיסונים הזכיר לי נשכחות, שהחיסון הראשון בעולם היה למחלת האבעבועות השחורות. המילה אבעבועות להבנתי צמחה מהבועות המופיעות על עור החולה. תהיתי מה האטימולוגיה של המילה, ואם יש לה צורת יחיד (אבעבועה).
רוביק עונה:
המילה מופיעה פעמיים בספר שמות, פרק ט, בסיפור עשר המכות: "וְהָיָה עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם". השורש הוא בעב"ע, צורת משנה של בע"ה באותה משמעות, ומכאן גם 'בועה'. יש צורת יחיד, אם כי השימוש בה נדיר.
69
שנית מיכאלי שואל/ת: איך נוצרה המילה דגדגן? על בסיס שורש ומשקל או בסיס וצורן סופי?
רוביק עונה:
'דגדגן' נוצרה בשיטה המסורגת, שורש ומשקל. השורש דגד"ג, המשקל קלקלן, צורת משנה של קטלן.
70
הארווי באק שואל/ת: בשעתו ציינת כי "אין קשר אטימולוגי בין סיפר (גזז) לסיפר (השמיע סיפור)". התוכל להרחיב על מוצא השורש במשמעות לגזוז?
רוביק עונה:
בעברית השורש מופיע בלשון חז"ל, ומקורו ארמי סורי – סַפֵּר. הוא נוכח גם בערבית, בסכין חדה דמוית פגיון הקרויה שַפְרָה.
71
מעיין שואל/ת: : אשמח להרחיב את אופקי בכל הנוגע למילה - "גון" (gon). מקורותיה בעברית ובשפות אחרות, גלגולה, היקשרותה למיתוסים, סלנג ועוד.
רוביק עונה:
המילה היא גָוֶן בצורתה התקנית, וגָוָן בצורתה הנפוצה. גוֹן היא צורת הסמיכות. מקור המילה בארמית: גַוְנָא. מן המילה נוצר שורש גזור שם: גו"ן, המשמש בבניינים הכבדים: לגַוֵון, מגוּוָן, התגַוֵון. מן המילה נגזרה 'גוֹנית' במשמעות ניואנס. מילת היחס 'כגון' המשמשת לדימוי מקורה במשנה, והיא נפוצה מאוד ברובדי השפה השונים. כמו כן נוצרו ההרכבים רבגוני (בעל גוונים רבים) וססגוני (מרשים בגווניו). ססגוני אכן נקשר למיתוס של התחש, המכונה בארמית ססגונא, ומתואר כבעל חיים "שיש לו גוונים הרבה".
72
רותי שואל/ת: באיזו שנה (פחות או יותר) נכנס הפועל 'לפספס' לשפה העברית? ומה מקורו?
רוביק עונה:
השימוש במילה 'פספוס' ובפועל פספס מוכר משנות השלושים של המאה הקודמת. מקורו ערבי. המילה הדומה לו ביותר היא פספס, פשפש, ומכאן גם פספוס, ילד קטן, אלא שהקשר שלה למשמעות פִסְפֵס קלוש. אילון גלעד מציע לראות במילה גלגול של הפועל פַסְפַס – התנהג בטיפשות. אפשרות זו סבירה יותר.
73
אודי שואל/ת: מה מקור המילה "פרוביזורי"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה באנגלית, provisory, ונהגית פרובַייזֶרי (הטעם על ביי), ובצורה דומה בגרמנית: provisorisch, ונהגית פרוביזוריש (הטעם על זו). ההגייה הישראלית קרובה להגייה הגרמנית. יש גם גרסה צרפתית. מקור המילים בלטינית: פרו – לפני, וידֶרֶה – לראות.
74
אלכס שואל/ת: היכן בתנ"ך מופיעה המילה להוביל, בכל בניין או הטיה שהיא?
רוביק עונה:
השורש יב"ל מופיע 18 פעמים במקרא, בהפעיל (הוביל) ובהופעל (יובל). למשל: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם" (ירמיהו), "כשה לטבח אובל" (איוב).
75
בני לשם שואל/ת: בילדותי, לפני הרבה שנים, היה מושג הקשור באופניים: פריילוף, (סיבוב חופשי של הפדלים אחורנית). מה המקור? נשמע לי כמו שיבוש של מונח באנגלית.
רוביק עונה:
פריילוף מקורה בגרמנית: Freilauf, ריצה חופשית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >