שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1156
שואל/ת: מאיפה השתרשה המילה "פיצוצייה" לחנויות הפתוחות 24 שעות?
רוביק עונה:
הפיצוצייה הראשונה בתל אביב נפתחה בתל אביב בשנות השמונים ברחוב קינג ג'ורג', ושני מקימיה אחראים למונח החדש, שאימץ את הדמיון בין "פיצוץ" במשמעותה החיובית לבין "פיצוחייה", שם שכבר היה נהוג בתל אביב.
1157
שואל/ת: מדוע התכווצויות הרחם בלידה נקראות "צירים"? האם יש מקור הגיוני לביטוי "צירי לידה"?
רוביק עונה:
המקור הוא מקראי, כמו בפסוק בישעיה "צירים אחזוני כצירי יולדה" ובאחרים. "ציר" היא מילה רבת הוראות ומקורות (ציר דלת, שגריר, דרך, רוטב ועוד), ואין הסכמה למקורה במקרה של צירי לידה. יש שמוצאים קשר בין צירי הלידה לציר הדלת המסתובבת, המזכירה את פיתולי היולדת בעת כאביה. המדרש תומך בהשערה הזו. בדיון על הפסוק בישעיה אומר ר' יהושע: "כשם שדלתות לבית, כך דלתות לאשה, שנאמר, 'כי לא סגר דלתי בטני'". רבי עקיבא מוסיף: "כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה, שנאמר, ויפתח את רחמה".
1158
שואל/ת: מדוע נקראת האשכולית כך?
רוביק עונה:
האשכולית גדלה בחלק מזניה באשכולות בדומה לענבים, ומכאן grapefruit: "הפרי הדומה לענבים". הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה "הפרי האסור". השם grapefruit ניתן בג'מייקה בשנת 1800. המילה האנגלית לענבים grapes נגזרה מהמילה הגרמנית העתיקה grap, אנקול לנשיאת אשכולות פרי, וכן grape, לשאת יחד, לאסוף. השם העברי אשכולית ניתן בעקבות הרעיון הגלום בשם האנגלי.
1159
שואל/ת: מה מקור הביטוי "ספיחס"?
רוביק עונה:
ניסו לקשור את המילה ל"ספיח" המקראי, שאריות החיטה הלא קצורה ומכאן הקשר לתספורת, וכן ל"ספחת" ואפילו ל"צפיחית". המקור הוא שונה. הירושלמים הוגים "צ'פיחס", תוך חבטה על העורף, ומזכירים לנו את הצ'פחה, מילה שמקורה עיראקי, והיא הורתה של צ'פיחס.
1160
שואל/ת: מה מקור המילה "ביון" במובן ריגול, והאם נכון שלוי אשכול הגה מושג זה?
רוביק עונה:
זהו תרגום אסוציאטיבי של המקור האנגלי המקביל intelligence. יצחק אבינרי כתב אודותיו ב-1958: "מגונים ונפסדים אותם חידושים יתרים, שאינם באים אלא משום חיקוי לאנגלים". האקדמיה אישרה את המונח במשמעות זו לפני כעשר שנים. יש לפקפק בשמועה שהיא חידוש של אשכול, אבל לעולם אין לדעת.
1161
שואל/ת: מה מקור המילה "במו" בביטויים כמו "ראה זאת במו עיניו" "עשה זאת במו ידיו", והאם היא קשורה ל"כמו"?
רוביק עונה:
"מו" היא צורה חליפית ל"מה", ומופיעה רק בצירוף לאותיות ב', כ', ל. במקרא השימוש בה מליצי, לצורכי הדגשה שירית: "ירדו במצולות כמו אבן" (שמות): כאבן ממש, "אאמצכם במו פי" (איוב): בפי ממש. "וידמו למו עצתי" (איוב): לעצתי ממש. משלוש צורות אלו רק "כמו" הפכה למילה נפוצה והאחרות נותרו בתחום השפה הגבוהה המליצית. אין לבלבל עם לָמו או בָּמו שהן צורות פואטית של "להם" ו"בהם".
1162
שואל/ת: מה מקור המילה "מותג"?
רוביק עונה:
מותג היא מילה חדשה שאושרה בשנים האחרונות על ידי האקדמיה במשמעות brand name. גם היא וגם השורש ת.י.ג. נגזרו מהמילה התלמודית תג.
1163
שואל/ת: מה מקור המילה המוזרה פומפיה, ואיך ייקרא לפעולת ריסוק בעזרתה?
רוביק עונה:
היא מופיעה בתלמוד, מקורה ארמי, והיא קשורה למילה פום, פה, על שום הפיות הרבים הנפערים בה. השם הנרדף לפומפיה הוא מגררת, ובעברית נאה גוררים בה ירקות וגבינות.
1164
שואל/ת: מה מקור המילה מחבוש, שהוא הכינוי לכלא הצה"לי?
רוביק עונה:
מחבוֹש היא שיבוש קל המילה הערבית מחבוּש, שפירושה אסיר, אדם כלוא.
1165
שואל/ת: מה מקור המילה צ'ופר?
רוביק עונה:
למקור המילה כמה השערות. קושרים אותה לפועל בספרדית chupar, שפירושו למצוץ. הדעה הרווחת היא שמקור המילה הוא בצה"ל. על פי תיאור מעדות ראייה, בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת-הימים התברר לצה"ל שחסר ציוד חיוני רב. בין הפריטים החסרים היו גם מנות קרב. צה"ל פתח במבצע אריזה רחב היקף, והמצרכים בהם השתמשו במנות החדשות היו איכותיות יותר, וזכו לשם הרשמי, על האריזה, "מנות קרב משופרות". המילה "משופרות" הפכה מהר מאד בלשון החיילים ל"מצ'ופרות": "הגיעו המנות המצ'ופרות?". סיפור תומך מאותה תקופה: בתחילת שנות השישים הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מדגם דגמ"ח משופר. בפי האפסנאים השתבש השם מ'דגמ"ח משופר' ל'דגמ"ח מצ'ופר'. כרגיל חולקו בגדים אלו קודם כל לאנשי שלומנו, והאמירה "אתן לך מצ'ופר" הפכה לנפוצה באפסנאות, כאשר משמעותה: "אתן לך פריט טוב יותר". המ' אבדה ונותר צ'ופר.
1166
רועי שואל/ת: קרחון הוא גוש עצום, גדול ומסיבי. מדוע משתמשים כאן בסיומת ההקטנה –ון?
רוביק עונה:
נכון שסיומת –ון משמשת להקטנה, אבל יש לה שימושים רבים אחרים כמו 'פתרון' ו'זיכרון', ופעמים היא משמשת להעצמה, כמו 'שיטפון'.
1167
שואל/ת: מה מקור המילה קונדס?
רוביק עונה:
הרבה מילים נשפכו על מקור המילה. היא קיימת בתלמוד אך במשמעות מוט עץ, בהשפעת המילה היוונית קונטוס. במשמעותה כמעשה ליצנות היא צצה בתקופת ההשכלה, ונזכרת לראשונה ב"ספר הקונדס" משנת 1824. יש קושרים אותה ל-kundys הפולנית (כלב פודל) ויש חוזרים אל קונטוס. החוקר חיים אהרונוביץ חוזר לתלמוד, אך דווקא אל יין קונדיטין (או קונדיטון), יין מתובל בדבש ופלפלים, מהפועל הרומי conditus. על פי פירוש זה היין המפולפל התגלגל למעשה שובבות.
1168
שואל/ת: מה מקור המילה שעון? האם חשבו פעם לקרוא לזה "מד-זמן"?
רוביק עונה:
המילה "שעון" חודשה כבר בראשית תחיית הלשון, ויש ויכוח מי אבי המילה. היא מיוחסת לאליעזר בן יהודה, גם על פי מילונו. ואולם, ראובן סיוון טוען שממציא המילה הוא יחיאל מיכל פינס, ומביא ממנו משנת 1885 את הציטוט "מכונני שעונים" בעיתון "הצבי". המתחרה העיקרי של המילה היה הצירוף "מורה שעות" שהיה בשימוש במאה ה-19, בעקבות המילה היידית שבעקבות הגרמנית לשעון: זייגער (בגרמנית: zeig - להראות, zeiger - מראה, מורה). שם אחר שניתן לו הוא "שעה", בעקבות הגרמנית בה uhr פירושו גם שעון וגם שעה, בשימושים מסוימים. שמות נוספים שעלו וירדו: "כלי מראה השעות" ו"כלי שעה".
1169
שואל/ת: מה מקור הפועל 'אילחוש' המקובל ברפואה, והאם הוא קשור למנהג הקדמון ללחוש על המכה?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי. אילחש הוא פועל בעברית החדשה שנולד מ"אַלחוש" (מיזוג המילים אל+חוש), היעדר הכרה, והוא מופיע לראשונה במילון הרפואה של ועד הלשון משנת 1939 במשמעות הרדמה (כללית), או מה שנקרא אז הקהייה (הרדמה מקומית), כמקבילה למילה הלטינית אנסתזיס. במילונים החדשים לרפואה ורפואת שיניים הוא מופיע בהרחבות שונות כמו "אילחוש מקומי", "אילחוש אזורי", ואפילו "חסם אוכפי באילחוש".
1170
שואל/ת: מה מקור השם "קלמר" ומה הקשר בינו לבין הקאלאמארי?
רוביק עונה:
לכאורה, מקורו שמי, בעיקר לאור העובדה שקלמר נחשב כתיק קל לנשיאה, אך אין לכך ביסוס. קלמר נגזר מן המילה התלמודית "קלמרין" שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית שמשמעותה זהה, kalamarion, שנגזרה מ- kalamos, שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. "קלמרין" נתפסה בטעות כריבוי, וגזרו ממנה בעברית החדשה את צורת היחיד "קלמר" כשם לתיק הקטן המחזיק כלי כתיבה. הקשר בין הקלמר והקאלאמארי הוא הדיו, של הקסת ושל הדיונון. תהליך דומה אירע ל"פסנתר", כש"פסנתרין" בארמית המקראית, שגם מקורה ביוונית, נתפסה כריבוי.
< הקודם ... 76 77 78 79 80  ... הבא >