שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
רפי נוימן שואל/ת: רציתי לדעת איך נולד הביטוי "פלאפל" לעלים שבדרגות הקצונה הבכירה בצה"ל?
רוביק עונה:
פלאפל נוצר עקב הדמיון המסוים של עלה הגפן לכדור פלאפל, כפי שעלי הזית בקצונה הנמוכה מכונים ארונות. לשימוש הזה תפקיד סמוי של הנמכה. הדימוי דבק לא רק בצורת הדרגה אלא גם בנושא הדרגה, ומכאן שקצין בכיר המכונה 'פלאפל' כבר אינו מאיים כל כך. התופעה מוכרת גם בצבאות אחרים. כך מכונים קצינים בכירים בצבא האמריקני פרגיות, על פי סימני דרגת הנשר שעל כתפיהם.
107
שוקי סטאר שואל/ת: מה מקור המילה שיבוב? האם זו מילה בעברית מקורית רק שנפוצה יותר בעניין ביטוח, או מילה ספציפית בשפה "ביטוחית"?
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא תביעה של גורם ששילם לנפגע או למבוטח או למוטב לקבל החזר כספי מצד שלישי. המילה מופיעה במילון האקדמיה ללשון לביטוח משנת 2016 כתרגום למילה subrogation, ולצידה גם 'תחלוף', ללא העדפה של אחת משתי האפשרויות. למילה אין שימוש שאינו בתחום הביטוח. ככל הנראה היא נגזרת מהפועל שו"ב, במשמעות החזרה.
108
שוקי ועקנין שואל/ת: אני מחפש את המקור לביטוי "אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?" חיפשתי במקורות בערבית ולועזית אך ללא הצלחה. האם תוכל לסייע?
רוביק עונה:
הביטוי מקובל יותר כאמירה לאדם הנוטה למלא פקודות של אדם בעל סמכות: "אם הוא יגיד לך לקפוץ מהגג, אתה תקפוץ?" המקור באנגלית. למשל, ב"איש משפחה" משוחח גריפין עם כדור קסמים המורה לו ללטף מזכירה, כשהוא מנסה לבצע את הדבר כי כדור הקסמים "הורה לו" היא עונה: "אם כדור הקסמים יאמר לך לקפוץ מהגג, האם תעשה זאת?"
109
יהודית שואל/ת: מה האטימולוגיה של המלה "מיד"? יש לי הרושם שמשתמשים בה בצורה שונה מאיך שהשתמשו בה בעבר. "מיד יופיע פלוני" כאשר הכוונה "עוד מעט ו/או כאשר יתחשק לו, יופיע פלוני".
רוביק עונה:
'מיד' פירושו תוך זמן קצר, תיכף. המילה מופיעה במשנה, והיא צירוף של אות היחס מ+המילה יד, כלומר, זה יקרה מתוך היד, ללא תיווך ועיכוב. השימוש במילה לא השתנה לאורך הדורות.
110
רז פרידמן שואל/ת: מה מקור המילה "רצועה"? האם מדובר בבינוני פעול נקבה של שורש רצ"ע, שייתכן שבעבר תיארה מילה אחרת שנשמטה עם הזמן (אולי "חגורה")? בדומה לצירופים "שמלה חצאית" או "אונייה צוללת".
רוביק עונה:
'רצועה' היא במשקל קטולה בה יש מילים רבות בעברית, כמו שמועה, רפואה, שלוחה ועוד. המילה מופיעה במשנה, מן הפועל רצע הקשור בניקוב העור ממנו עשויה הרצועה. יתכן שבעבר הרחוק המשקל הושפע מצורת בינוני פעול נקבה, אבל הוא קיבל מעמד של משקל עצמאי שאינו קשור למערכת הפועל.
111
טומי שואל/ת: מה מקור המילה "מרזח" של בית-מרזח.
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא משתה. המילה מופיעה פעמיים במקרא. 'מִרְזַח סְרוחים' אצל עמוס, בית מַרְזֵחַ – בית משתה בירמיהו. למילה מקבילות בפיניקית ובארמית (מרזחא). בספרות התחייה חודשה המילה מרזחן - בעל בית מרזח, אך היא לא נקלטה.
112
אורה נצר שואל/ת: מהו שורש המילה צוות, האם יש שימושים אחרים בשורש זה?
רוביק עונה:
זהו שורש תלמודי המופיע בבניין קל במשנה במשמעות התחבר. המילה צֶוֶות מופיעה גם היא בלשון חכמים במשמעות התחברות יחד. משמעות צוות כחבורה העובדת יחד למען משימה היא מודרנית, ומכאן השימוש בעברית החדשה בפעלים ציוֵות וצֻוַות. כמו מוכרת המילה הארמית צַוותא באותו שורש.
113
אפרת שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה אפרופו (אגב) לשפה העברית?
רוביק עונה:
זהו ביטוי צרפתי: a propos שפירושו המילולי 'מה שקשור למטרה'. הביטוי מוכר מן המאה ה-17, וקיים גם באנגלית בכתיב apropos.
114
גדעון גולדשטיין שואל/ת: במאמרך האחרון - 16 הערות על חגי תשרי, אתה כותב: "במרוצת הדורות נהגו לחבוט את ענפי הערבה, הקרויים גם ערבי נחל, וכך הפך היום האחרון של סוכות ל'יום חיבוט ערבה', או יום המכות. על כן נקראות ערבי הנחל הושענות". לא הבנתי מהמשפט האחרון מדוע ערבי הנחל נקראות "הושענות".
רוביק עונה:
מנהג חיבוט הערבה מתקיים ביום האחרון של סוכות. בימי החג נהוג לקרוא פיוטים המסתיימים כולם במילים 'הושע נא'. היום האחרון שבו מתקיים המנהג הוא יום הושענא רבא, יום הושענא הגדול, והשם דבק במנהג חיבוט ערבי הנחל ובענפי הערבה.
115
דוד טאובר שואל/ת: מדוע מיכל המים הצה"לי הניגרר נקרא "עוקב"? האם זה קשור לכך שהוא נגרר בעקבות רכב אחר או שיש משמעות אחרת למילה?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. עוקב הוא מתקן נגרר אחרי רכב, בעיקר צבאי.
116
ליאת שואל/ת: מה מקור המילה מפונפן?
רוביק עונה:
'מפונפן' היא מילת סלנג, ולה כמה מקורות אפשריים. היא משמשת לתיאור לבוש מקושט ומצועצע, ומקורה כאן הוא ככל הנראה 'פּונפּון', כדור הצמר המתנפנף מעל כובעים. בשימוש אחר מדובר בהנאה, וכאן יש גלגול אפשרי של המילה האנגלית fan שפירושה הנאה. אסוציאטיבית ניתן לקשור אותה גם ל'מפונק'.
117
ניב לוגסי שואל/ת: האם השם "מגידו" נגזר משורש הפעולות הקשורות בהגדה (יגיד, נגיד, "מגיד עתידות")? למדתי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בקורסים על תקופת הברונזה הקדומה נטען כי האתר היה אתר מקודש דאז לפולחן (נאמרו[/הגידו] בו דברי פולחן? "מגידים" ישבו בו?) שממנו נשארו רצפות מעוטרות בחריטת בעלי חיים שונים שמתקשרים עם הקאנון המצרי העתיק של הממלכה הקדומה.
רוביק עונה:
יש דעות שונות על מקור השם מגידו ואין עליו הסכמה, אך בכל מקרה אין לכך קשר להגיד או נגיד ולשורש נג"ד. השם מופיע במכתבי אל עמרנה בשם megidda, ובאשורית maegidu. השערה אחת קושרת את השם לשורש גד"ד – מקום איסוף גדודים, או מג"ד הקשור למקום התבואה.
118
נעם תמרקין שואל/ת: מה מקור המילה טריקו של החולצות? פעם הסבירו לי שזה שיבוש מטריקולור.
רוביק עונה:
ההסבר שקיבלת שגוי. השם הוא צרפתי, tricot, העיצור האחרון לא נשמע. משמעות המילה היא 'סריגה', מן הפועל הצרפתי tricoter – לסרוג.
119
אלי בן דוד שואל/ת: ענק לצווארה. בהוראת תכשיט. מנין בא ענק?
רוביק עונה:
'ענק' הוא תכשיט לצוואר בלשון המקרא. בשפות שמיות מקבילות רבות פירוש המילה המקבילה הוא צוואר, אך בארמית נמצא גם את ענקא במשמעות התכשיט. לכל אלה אין קשר ל'ענק' במשמעות נפיל.
120
אלכס ספינרד שואל/ת: יש לי שאלה ספציפית בקשר למילה "ארור". אני רואה מהאתרים שהשורש הוא "אר" או "ארר", אבל ברור שהשורש "ארר" של 3 אותיות הוא "עברות" של שורש דו-אותיותי שאינו במקור עברית. אז מאיזו שפה בא השורש והמושג "אר"? שומרית? מצרית? או מקום אחר? ומה משמעות (או למה הוא רומז) השורש בשפת המקור?
רוביק עונה:
השורש הוא אר"ר בלבד. המקור הוא באכדית: araru. המשמעות המקורית: החרים. הר' הכפולה מקורית. התיאוריה של השורשים הדו עיצוריים מתאימה במקרים מסוימים, אך לא במקרה זה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >