שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
י.פ. שואל/ת: מה מקור המילה שער (פתח, מקום מעבר)?
רוביק עונה:
שער היא מילה שהתגלגלה משפות שמיות קדומות, ויש לה מקבילות בכמה שפות כמו אוגריתית, ארמית, וכן ערבית: ת'ע'ר במשמעות פרצה.
2
מיכאל וולף שואל/ת: למה קראו לנוטרים גם גפירים?
רוביק עונה:
זוהי צורה עברית של המילה הערבית ח'פיר, במשמעות שומר או נוטר.
3
ענת ספיר שואל/ת: מה מקור המילה "שכונה"?
רוביק עונה:
'שכונה' היא מילה תלמודית, מן השורש שכ"ן הקשור במגורים, וממנו נגזרות גם מילים כמו שכן, משכן, פעלים כמו לשכון ולהשכין ואפילו משכנתא.
4
דינה הכט שואל/ת: מה מקור המילה בּוּלְפָס? [שמן, מפוטם]? אמי הצפתית שדיברה וקיללה בערבית ויידיש חלקה את התואר הזה לכל מי שלא היה צנום כמוה.
רוביק עונה:
אין עוררין ש'פאס' פירושה ביידיש חבית, ומכאן 'שמן כחבית'. החידה היא הפתיחתא 'בול'. השערות אפשריות: באל במשמעות כדור, בולוואן במשמעות טיפש (במקור: פסל), בולקע במשמעות חלה, ואולי 'בול עץ' במשמעות טיפש. אף אחת לא ממש משכנעת.
5
יאיר שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "רעמה" (של אריה)?
רוביק עונה:
למרבה הצער לא נמצאה למילה מקור על ידי חוקרי מוצא המילים.
6
עדו שואל/ת: מה מקור המילה אצה?
רוביק עונה:
'אצה' היא מילה תלמודית שמקורה כנראה יווני. היא נקשרת ל-oisun, שהוא סוג של ערבה.
7
אביגדור ושלמה ישי שואל/ת: האם ידוע לך מקור המילה 'קוויט'? נניח אתה לווה ממני סכום כסף, מחזיר לי את ההלוואה, ואז אומר "עכשיו אנחנו קוויטים", מילה המצביעה כנראה על איזון. מילים נוספות לעניין האיזון הזכורות לי מהילדות הינן 'סדדים' ו'פיטים'.
רוביק עונה:
'פיטים' בא מאנגלית: מתאימים זה לזה. סדדים – מערבית. במילונים הירושלמים המוכרים לא מצאנו את קוויטים. הסבר אפשרי הוא שזו המילה האנגלית quit, להפסיק, כלומר, החוב בינינו נגמר. מידע נוסף יתקבל ויצוטט.
8
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: אידרה היא עצם של דג. מה מקור המילה? מדוע עצמות הדג זכו בכינוי ייחודי?
רוביק עונה:
אִדְרה היא צורה עברית של המילה הארמית אִדְרָא. מקור המילה אינו ידוע. לדגים מאפיינים אנטומיים ייחודיים כגון זימים וקשקשים, וכמן כן עצמותיהם ניתנים להסרה ביחידה אחת שלא כמו רוב בעלי החיים ולכן נוצר השם הייחודי.
9
אסתר שרון שואל/ת: מה מקור המילה רפיסות?
רוביק עונה:
'רפיסות' היא מילה בעברית החדשה, מונח כללי של הפועל התלמודי רפס – היה חלש ורופף. יש קושרים רפ"ס לרפ"ף.
10
עמית שואל/ת: מהו המקור של המילה נוגשׂ מהביטוי נוגש עבדים? מהו השורש? האם יש מקבילות בשפות אחיות? ומדוע כמעט ולא נתקלים באיות נוגס, כמו במקרים אחרים שבהם שי"ן שמאלית מתחלפת בסמ"ך?
רוביק עונה:
נגשׂ נקשרת לשורש הערבי נַג'שׁ שפירושו רדף. אין לה קשר לנגס במשמעות חתך המופיעה בלשון חכמים. כיוון שנגס בס' זכתה למעמד של פועל נבדל, נשמרת ש' שמאלית לאורך כל הופעות נגשׂ.
11
ראובן פרומר שואל/ת: מהו השורש של המילה "תושייה"? האם המילה היא עברית במקורה? האם הביטוי "צור ילדך תשי" קשור ומה פירושו? מה פירושה של תושייה באותם מקומות שבהם היא מופיעה במקרא?
רוביק עונה:
אין הסכמה על מקורה של 'תושייה', ויש קושרים אותה למילה 'יש', אם כי הקישור רעוע. במקרא פירושה עצה או חכמה, ומכאן בלשון הביניים שם כללי לפילוסופיה. בעברית החדשה המשמעות קרובה: כושר התמצאות במצבים מורכבים. תשי בספר דברים פירושו תשכח, קשור ל'תהום הנשייה' – תהום השכחה.
12
תומר שפירא שואל/ת: ראיתי בתשובותיך הקודמות באתר שהמילה "לטפל" גזורה מן השורש שמשמעותו להדביק. במקור אחר (ויקימילון) כתוב שהמילה נגזרה מ طِفْل (טִפְל) בערבית - "ילד". האם ידוע לך על מקור זה?
רוביק עונה:
טפ"ל הוא אכן גם שורש שמי הקשור בילדים, ומכאן טפליא, ילדים בארמית. על אדם שיש לו ילדים רבים אומרים שהוא 'מטופל בילדים', יש לו צאצאים רבים. ואולם רוב שימושי טפ"ל ובעיקר טיפל בלשון חכמים אינם קשורים לילדים, ועל כן מדובר בשורש נבדל וטענת ויקימילון שגויה.
13
גל שואל/ת: חזרה קצת לימי הפסיכומטרי - מהיכן מגיע הפועל "לסנוט ב..."? ידוע לי שהמשמעות היא להיות בריון או להציק למישהו. לדוגמא: בני כיתתו של גדי סנטו בו על שסבל מעודף משקל.
רוביק עונה:
סנט הוא פועל תלמודי במשמעות הקניט או לעג. יש קושרים אותו לפועל הסורי סְנַט שפירושו הניע, ומכאן 'הניע ראשו לאות לגלוג'.
14
תומר שפירא שואל/ת: קראתי בספרו של ד"ר מרדכי רוזן על אודות המילה "ברברים". בספרו הוא מתאר את מקור המילה מהמילה היוונית העתיקה baraba שפירושה זקן, ואילו במקורות אחרים מציינים כי זו מילה אונומטופאית. האם ידוע לך מקור המילה? לא מצאתי בשום מקום אחר את הפירוש הזה של ד"ר רוזן.
רוביק עונה:
המילון האטימולוגי המקוון של השפה האנגלית, שהוא המקור האמין והמפורט ביותר, אינו מזכיר את הזקן. המקור על פיו ועל פי כל חוקרי האטימולוגיה ההודו אירופית הוא בדיבור הלא ברור של בני שבטים או עמים זרים שבהם פגשו היוונים, שנשמעה להם ברברבר, ואם תרצו מדובר ממש בברבור הישראלי. מכאן קיבל השם ברברי ביוונית ובהמשך בשפות נוספות משמעות של זר חסר תרבות.
15
רות לוי שואל/ת: מה מקור המילה סוויטה במלון, והאם זו אותה מילה גם בשימוש מוסיקלי (סויטה לפסנתר)?
רוביק עונה:
זו אותה מילה, באנגלית – suite, שפירושה מערכת עוקבת-תואמת, דברים המגיעים בסדר מסוים ויוצרים מערכת מתואמת. סוויטה במלון היא מערכת חדרים, סוויטה במוזיקה היא יצירה הבנויה מרכיבים עוקבים. המילה משמשת במשמעות קרובה גם בגאולוגיה, מחשבים ועוד. היא זהה כמעט למילה suit שפירושה חליפה, מערכת בגדים תואמת, וכן כפועל – להתאים. גלגולי המילה האנגלית מוליכים לפועל לטיני שפירושו לעקוב.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >