שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
שרי מבקעת הירדן שואל/ת: אני מעוניינת לדעת מה פרוש המילה מן, המופיע בתורה כאוכל שאכלו אבותינו במדבר. האם ידוע מה זה היה המן הזה? מאיפה השם שלו?
רוביק עונה:
הנושא הטריד חוקרי שפה מאז ומתמיד, ועלו השערות שונות אך אף אחת מהן אינה מוסכמת על הכל. השערה אחת היא שהמקור הוא מצרי: מן הוא מיץ הנוטף בטיפות גדולות מזן מסוים של עץ תמר. השערה שנייה היא שזהו גלגול של המילה הערבית מין שפירושה טיפות קפואות גבישיות המצטברות על עצי התמר. דעה שלישית היא שאין מדובר במאכל אלא במילה 'מן' שפירושה בארמית מה, שכן הפסוק אומר: "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא", כלומר: מה הוא?
167
אהרן שואל/ת: מה מקור המלה "שק", שאפשר למצוא אותה במשמעות דומה גם בשפות אחרות (אנגלית, איטלקית)?
רוביק עונה:
'שק' היא מילה שמית עתיקה, המופיעה גם באכדית, שהתפשטה בשפות השמיות כולל בעברית. היא אחת המילים המעטות שהתנחלו גם בשפות האירופיות, וזאת בעקבות sakkos היוונית ו-saccus הלטינית, וכן נמצא אותה באנגלית, גרמנית ועוד. יש טענה שהצורה האירופית נשאלה ישירות מעברית, למרות שהמקור כאמור קדום יותר.
168
אלי שואל/ת: מה מקור המילה כסיסה (של ציפורניים).
רוביק עונה:
כסס הוא פועל המופיע בתלמוד ומשמעותו לעס, ומכאן שם הפעולה כסיסה. יש לו מקבילות בשפות שמיות רבות, והוא שייך לקבוצת פעלים בעלת מכנה משמעות קרוב כמו קצץ, קצר, קצב, וכן קסס המופיע פעם אחת במקרא, בספר יחזקאל: "ואת פריה יקוסס".
169
דוד שואל/ת: על פי רוב אומרים ש"ארנונה" או "ארנונא" בא מהלטינית annona, ולפי ההקשר זה הגיוני מאד, אבל אף פעם לא ראיתי מלה לטינית מתקצרת בצורה משונה כזאת בדרך ללשון חכמינו. להפוך nn ל-רנ? יש לכם משהו להגיד על זה? להציע גירסה אחרת בגמרא?
רוביק עונה:
אכן המילה אַנּוֹנָה במשמעות קצבה או מענק מופיעה במדרש: "שהיה המלך מעלה לו אנונה". הצורה ארנונה קדומה יותר במקורות, ומשמעותה שונה: מס קבוע. ככל הנראה התגלגלה מ'אנונה' הלטינית, העיצור 'ר' נוטה לעיתים להידחק בין עיצורי שורש, וראה כסם/כרסם, אך יש גם השערה שהמקור דווקא במילה היוונית eranos שפירושה תרומה, וכאן מופיעה ר' במקור.
170
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה חג [חג הפסח חג שבועות וכו']?
רוביק עונה:
המילה 'חג' מופיעה במקרא כ-60 פעם. היא נגזרת מהפועל חגג הנפוץ אף הוא, ויש לו מקבילות בארמית ובערבית.
171
יניב ולדמן שואל/ת: אשמח לדעת מהיכן ומתי המילה "אשכרה" נכנסה לשפה העברית.
רוביק עונה:
'אשכרה' וכן 'אשכרה בעיניים' במשמעות 'האמת לאמיתה' נכנסו לסלנג הישראלי בשנות השבעים. המילה נקלטה בערבית אך מקורה בפרסית החדשה: 'אשכרה' פירושה 'גלוי'. יתכן אפילו שהגיעה אלינו ישירות מדוברי הפרסית.
172
ראם בנטל שואל/ת: עלתה ממש מחלוקת האם המונח ״סך״ הוא מילה או שראשי תיבות של ״סכום כולל״, שהשתרשו לכדי מילה עם הזמן. בנוסף אם זה ראשי תיבות, מכאן ש-סה״כ זה ראשי תיבות כפולים, האם זה תקני?
רוביק עונה:
'סך' אינו ראשי תיבות אלא מילה תלמודית נפוצה, שמקורה בארמית הסורית, ומשמעותה המקורית סוף.
173
גל שואל/ת: מהי המשמעות מילולית ומקור: צ'ינץ'. אני לא יודע אם לשייך אותה לסלנג ירושלמי ישן או סלנג גרוזיני, אבל מהמערכון ב"שובו של הסוראמלו" של יוסי בנאי ז"ל, שם שמעתי את המושג לראשונה (השידוך של חיוצ'ו הגיבן), הבנתי שהכוונה לגוצים ואנשים מכוערים וטיפשים.
רוביק עונה:
צ'ינץ' או צ'ינצ'ה פירושו בלדינו פשפש, והוא משמש גם ככינוי גנאי לבני אדם. צ'ינצ'ה די תמוז – פשפש של קיץ – הוא בירושלמית ותיקה כינוי לאדם בלתי נסבל.
174
עידו שואל/ת: מה מקור המילה טחב? חיפוש של השורש בקונקורדנציות של המקרא והמשנה העלה חרס.
רוביק עונה:
טַחַב היא מילה בלשון חכמים במשמעות לחות ורטיבות. המילה מופיעה בספר המדרש ספרא, המוכר מימי התלמודים. צורת משנה שלה היא טְחָב, שהיא גם שמו של סוג צמחים חסר זרעים, שנוטים בטעות לבלבל בינו לבין אזוב.
175
עירית בקר שואל/ת: מה המקור של המילה לעטות? הכוונה לעטות מסכה וכו'.
רוביק עונה:
הפועל לעטות מופיע 7 פעמים במקרא, וכן 10 פעמים בהפעיל – להעטות. פירושו לעטוף ולכסות, ויש מקבילים אותו למילה ערבית שפירושה חושך.
176
וייג'י אורמיטי שואל/ת: האם תוכל להסביר לי "למה האותיות בשפה העברית נקראות כמו שהן נקראות?. לדוגמה: "ב" (בֵּי"ת) - באה מהמילה "בית" (house) וכולי.
רוביק עונה:
הכתב הכנעני-פיניקי ששירת את האלף בית העברי בימי קדם היה כתב פיקטוגרפי, האותיות חיקו חפצים או דמויות. אלף דמה לאלוף, שור, בֵית – בַיִת, גימל – גָמָל ועוד. במהלך האלף הראשון לפני הספירה הומר הכתב הכנעני-פיניקי בכתב אשורי, שהוא יסוד הכתב העברי המוכר לנו, אבל השמות נשארו.
177
לירן שואל/ת: רצינו לשאול מה מקור המילה פלשנצוק (מנוף ידני, כננת בעברית)?
רוביק עונה:
המילה גרמנית: Flaschenzug. המשמעות המילולית היא 'רכבת הבקבוקים'. השם ניתן על בסיס דימוי מוקדם של המכשיר, שבו חבל הנקשר לאמצעי הנפה נוסע וסובב סביב רכיבים עגולים המזכירים בקבוקים.
178
מודה נסים שואל/ת: מה מקור המילה "אמצע"? ואם השורש שלה הוא מ.צ.ע. למה יש א' בתחילת המילה?
רוביק עונה:
אמצע היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. הפועל מְצַע הארמי פירושו להיות בתווך. תוספת א' בראש מילה אופיינית למילים ארמיות רבות. אין לכך קשר למצעי המיטה, שהם מן השורש יצ"ע.
179
מיכל פלד שואל/ת: מה מקור המילה ''דוור'' (נושא המכתבים). היש קשר לשורש دور (daw-war) בערבית מדוברת?
רוביק עונה:
דוור ודואר הן מילים תלמודיות, ככל הנראה מן השורש דו"ר שפירושו להסתובב, לעבור ממקום למקום. שורש זה קיים גם בערבית.
180
אבי שילון שואל/ת: מה מקור המילה "משמעות"? האם היא משורש ש.מ.ע. ומה הקשר?
רוביק עונה:
'משמעות' היא מילה תלמודית, ופירושה כפירושה היום. השורש הוא שמ"ע, המוכר גם בארמית, והקשר הוא מטפורי. מילה מסוימת או עניין מסוים 'משמיעים' לנו מה מסתתר בהם, כמו בביטוי הארמי 'מאי קא משמע לן' – מה זה משמיע לנו?
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >