שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
עודד אבישר שואל/ת: מה מקור המילה טמבל?
רוביק עונה:
'טֶמְבֶּל' היא מילה טורקית שפירושה עצלן. למילה גירסה ערבית, כנראה בהשפעת הטורקית: טַנְבָּל, שפירושה טיפש. במילת הסלנג הישראלי ההגייה טורקית והמשמעות ערבית.
62
עופר שואל/ת: בספרים המאוחרים בתנ"ך יש מילים שנכנסו לשפות המערביות כגון קינמון. ההשפעה הייתה מיוונית לעברית או ההיפך? או שמשפה שלישית דרך פרסית למשה?
רוביק עונה:
המילה 'קינמון' הגיעה לשפות אירופה דרך היוונית והלטינית מעברית. לעברית עצמה התגלגלה המילה משפות שככל הנראה אינן שמית, אולי ממזרח אסיה. מעבר מילים שמיות למילים הודו-אירופיות מתרחש בדרכים מגוונות, במילים עתיקות כמו קנה, גמל, שק ועוד המעבר הוא בעיקר באמצעות סוחרים.
63
גל בן אריה שואל/ת: שאלתי היא לגבי מקורות מילים כמו חילוי (פנים) או סרהב. למדתי את המילים האלה כמילים נרדפות לתחנונים.
רוביק עונה:
'חילוי' היא שם פעולה של הפועל חילה, שפירושו בין היתר התחנן, במסגרת הביטוי 'חילה את פניו' במשמעות זו, המופיע כמה פעמים במקרא. על פי סברה אחת חל"ה כאן קשור בחולי, והכוונה היא שמבקשים להחליש את כעסו של האל. טענה חלופית היא שזהו שורש חל"ה במשמעות המתיק, המוכר גם בערבית (אחלה, חלווה ועוד). חילה את פניו – פנה לאל במתיקות. סרהב פירושו התחנן או הפציר בפני אדם. יש רואים בו צורת ספעל של רה"ב, ואחרים גלגול של סרב.
64
דניאל שואל/ת: מהו השורש של המילה ״אי״? כמו אי בים. מדוע ישנן שפות אירופיות רבות שהמילה אי נשמעת אצלן כל כך דומה. Isle – באנגלית, Île – בצרפתית, Ö - בשבדית?
רוביק עונה:
על מקור המילה אי יש דעות שונות. יש רואים בה מילה שמית עתיקה שפירושה מקלט ימי. דעה אחרת קושרת את המילה למקור מצרי קדום. לכל אלה אין קשר לשפות אירופה. מקורה של Island הוא באנגלית עתיקה, שבה נקרא igeland. אין כל דמיון צלילי ואפילו לא עיצור משותף בין המילים הלועזיות למילה העברית.
65
זמירה גרמן ריבלין שואל/ת: מה מקור השם טיר. הטיר היה אזור משחקי המזל לאורך רחוב הירקון בתל אביב, ״המקום האסור להיכנס אליו״ בעיני ההורים כשהיינו נערים. למה הוא נקרא הטיר?
רוביק עונה:
את הסבר לשם מביא הגולש המסור יעקב: בחוף הים של ת"א עמד צריף עלוב ששימש כהגדרת בעליו: מועדון קליעה, בו התאמן הנוער בקליעה למטרה לשם ספורט וגם לאימוני ירי מחתרתיים. המועדון שכונה TIR פירושו בצרפתית: קליעה וגם מטווח. לימים כל אזור המועדונים המפוקפקים לאורך חוף ת"א קיבל את הכינוי "טיר".
66
יהודית סדן שואל/ת: מהו מקור המילה "אלונקה"?
רוביק עונה:
זוהי צורה מחודשת של מילים בלשון חז"ל במשמעות דומה: אלונקי או אלנקי. מקורה כנראה מפרסית - balank במשמעות מיטה.
67
לייב שואל/ת: מה מקור השורש לע"ט? אני מבין שמדובר בשורש קרוב ללע"ס, אבל אולי יש מקורות קדומים יותר?
רוביק עונה:
אין סיבה להניח קשר בין השורשים לע"ס ללע"ט, וגם איננו מכירים מעתק פונטי בין העיצורים ס' וט'. לע"ט הוא שורש המוליך לשפה האכדית ומשמעותו לבלוע. בארמית סורית לועטא היא לוע. לע"ס הוא שורש ארמי, שיש לו גם מקבילה ערבית.
68
יהודית סדן שואל/ת: מה מקור המילה 'סְפָר' כמו בישוב ספר או בספר המדבר?
רוביק עונה:
'סְפָר' היא מילה תלמודית שהוראתה גבול או תחום החוצץ בין עמים. באכדית, שפה שהשפיעה על העברית הקדומה, "סופורו" היא חומה או גדר, ובארמית ספרא היא חוף. "ספר המדבר" הוא גבולו של המדבר.
69
אבי ביטון שואל/ת: מה מקור המילה סנדות/סנאדות - ענפי העץ שמשתמשים בהם לבנייה של מבנים ארעיים (למשל בתנועות הנוער).
רוביק עונה:
מקור המילה בערבית: סִנָאדֶה. המילה נגזרת מהפועל סַנַד שפירושו לתמוך, לסמוך, לשמש משען.
70
שי קיסרי שואל/ת: מהו המקור האטימולוגי למילה "לדן" (נרתיק, וגינה)? התרגום המיידי היה "אמור" להיות נדן - מהיכן הגיעה ה'ל'?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה לדה, מן השורש יל"ד. הנרתיק מתייחס למקום שממנו יוצא הילוד.
71
איתמר שואל/ת: במדרשי חז''ל מופיעה המילה 'פורפירא' כנראה בהקשר של בגדי מלכות. אני מחפש למקור המילה.
רוביק עונה:
המקור של המילה וכן של 'פַּרְפּוּריה' הוא ביוונית: porphura. המשמעות כמו בעברית: הצבע הסגול. מכאן המילה האנגלית purple.
72
גל שואל/ת: אחת המילים החדשות שלמדתי ממילוי תשחצים לאחרונה היא שלחופה. האם שלחופה כמילה נרדפת לצב נובעת מקשר לחוף הים, כמו הטלת ביצים לדוגמא, או שזה רק עברות לפי צליל של סאלחופאת הערבית?
רוביק עונה:
המילה היא צורה עברית של המילה הערבית לצב -סַלְחֻפַה. היא התבקשה מאחר שביחס למילה 'צב' המקראית היו דעות שונות באיזה בעל חיים מדובר. השם מתקשר אולי ל'שלפוחית' עקב דמיון מסוים לצורת הצב.
73
מואיז שואל/ת: מאיפה נובעת העגה מישמש לאי-סדר וערבוביה?
רוביק עונה:
מישמאש היא מילה ביידיש במשמעות זו. החלק הראשון שאול מגרמנית: mischen, לערבב.
74
אדית שואל/ת: מה מקור שם התואר "אנין"?
רוביק עונה:
שם התואר מופיע במקורות, בתלמוד הבבלי ועוד, רק כחלק מהצירוף 'אנין דעת', או במקור: 'ואניני הדעת'. 'אנין' פירושה בוחל או סולד, מן השורש אנ"ן שאליו קשור גם הפועל להתאונן. אנין דעת הוא מי שסולד מדברים שאינם נראים לו ראויים או מכובדים. בעברית החדשה ניתן להשתמש במילה גם שלא במסגרת הצירוף.
75
מאשה פירסטנברג שואל/ת: לאחרונה בבית ספרנו הוגדר תפקיד חדש - חונך. זהו מורה המלווה תלמיד בדומה לעבודת המחנך אך אינו מחנך במובן המסורתי. אשמח לדעת מאין באה המילה חונך, ואיזה משמעויות יש לה.
רוביק עונה:
הפועל חָנַך מופיע במקרא, כמו בפסוק הידוע 'חנוך לנער על פי דרכו'. המילה קשורה למילים כמו חינוך וחנוכה, שמשמעותן התחלה, יציאה לדרך, יציאה לבגרות ועוד. חונך היא צורת בינוני שזכתה למעמד של שם מקצוע כמו מקצועות רבים אחרים, גם בתחום החינוך: מורה, מלמד, מדריך ועוד. חונך הוא מי שתפקידו לעבוד עם תלמיד ספציפי המתקשה בלימודים, וכן מי שמכשיר אדם חדש למקצוע או תפקיד שאליו נכנס.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >