שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
בן יהודה שואל/ת: מה השורש של המילה 'סמוי'. צורת המילה היא 'פעול' שמקורו מבניין פעל. אבל לא קיים פועל 'סומה', המילה הכי קרובה שאני מכירה היא 'סומא'. תוכל להוסיף הסבר מה מקור המילה והתפתחותה?
רוביק עונה:
השורש הוא סמ"ה או סמ"א, והוא קשור באובדן ראייה. סמוי בתלמוד הוא גם עיוור, גם מה שאין רואים אותו, בביטוי "סמוי מן העין". כמובן שגם 'סומא' קשור לשורש הזה, על אף שמדובר במילה ארמית.
137
גל שואל/ת: מה מקור המילה צ'ילבה? ידוע לי שצ'ילבה מתייחס לאנשים רגשניים וילדותיים שנעלבים בקלות.
רוביק עונה:
צ'ילבה היא אויב, יריב שנוא בסלנג ילדים שהתיישן. המקור הוא בניב של הערבית הפלסטינית שבו צ' מתחלפת בכּ', ופירוש המילה הוא כלבה.
138
דרורי גניאל שואל/ת: מה מקור המילה קורקינט? הבנתי שזה שיבוש של מילה צרפתית, והעיקר - האם יש חלופה עברית?
רוביק עונה:
המקור אכן צרפתי: trottinette, בשיבוש ישראלי קל. המילה שנקבעה כבר ב-1937 במילון לחינוך גופני של ועד הלשון, ואושררה בהמשך, היא גַלְגִלַּיִים. בינתיים היא חיה רק במילונים.
139
ישראל גולדנברג שואל/ת: מה מקור מילה "להתפרקד"?
רוביק עונה:
זהו פועל שנגזר מתואר הפועל התלמודי 'פרקדן' או 'אפרקדן', שפירושו שכיבה ישרה. השורש פרק"ד מופיע כבר בספרות ימי הביניים, אך הפועל המקובל היום, להתפרקד, מופיע רק בעברית החדשה.
140
ניצן רוזנטל שואל/ת: באחד התשבצים נתקלתי במילה רקלמה כמילה נרדפת לפרסומת. תוכל להרחיב בבקשה.
רוביק עונה:
רֶקְלָמָה Reklame - היא מילה גרמנית ופירושה פרסומת. בעבר היא שימשה ונשמעה רבות, אך נדחקה בפני המילה העברית.
141
גיורא שנר שואל/ת: מה מקור המילה 'נסיך' (לא מצאתי אותה בתנך) והאם יש לה קשר לשורש נ.ס.ך.
רוביק עונה:
המילה 'נסיך' מופיעה חמש פעמים בתנ"ך: נסיכי סיחון, נסיכי צפון ועוד. היא קשורה בהחלט לשורש נס"ך. נסיך הוא מי שהוכתר על ידי נֶסֶך, כפי שמשיח הוא מי שהוכתר על ידי פעולה משיחה.
142
גילה שמחוני שואל/ת: מה מקור ומי המציא את השם אפוכיניו לקפה קטן מקביל לקורטדו? האם זה סלנג?
רוביק עונה:
'הפוכיניו' הוא כינוי לקפה הפוך קטן בבתי קפה שונים בישראל. חיבור של 'הפוך' העברית עם הסיומת הפורטוגזית האופיינית לברזילאים -יניו, המציינת קטן. רונלדיניו שותה הפוכיניו. זה אינו סלנג אלא מעין ז'רגון שיווקי.
143
יהודה שואל/ת: מהי האטימולוגיה של אטימולוגיה?
רוביק עונה:
גלגולי המילה מובילים אל המילה היוונית etumos, אמת. אטימולוגיה במקורה היווני – etumologia - פירושה חקר האמת. מבנה המילה יווני-סלבי, המילה הגיעה גם דרך הלטינית לצרפתית ומשם לאנגלית.
144
יובל שואל/ת: מהו מקור המילה גליצ'ה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה היידית גליטש, נהגית גליץ', שפירושה החלקה וכן מגלשה. גליצ'ה, במלעיל, היא הרחבה ישראלית. הדמיון בצליל ומשמעות לפועל העברי-מקראי גָלַש בולט אך מקרי. מקור הפועל ביידיש הוא בגרמנית: glitschen.
145
דניאל פרלמוטר שואל/ת: רשינה היא שרף עצים. היא מופיעה בספר שביל אמונה מאת מאיר אבן אלדבי, חכם ספרדי מהמאה ה-14. אני חושב שזה בא מהמילה resina שהיא שרף עץ בספרדית, אבל אני לא בטוח אם החכם לקח את זה מהשפה הזו. 'אולייר' הוא שומר הבגדים בבית מרחץ אבל אני לא יודע מה מקור המילה.
רוביק עונה:
רצינה הוא אכן שרף עצים – בספרדית resina, וכך בשפות נוספות. מכאן גם שמו של שמן עץ הקיקיון, שמן קיק. המילה מופיעה גם בשירו של אלתרמן "קונצרטינה וגיטרה". אולייר הוא בלן בבית המרחץ שתפקידו לשמור על בגדי הרוחצים. המילה מופיעה בתלמוד הירושלמי ומקורה בלטינית: olearius, סך בשמן.
146
רותי שואל/ת: נשאלתי אם הפועל 'לעקוב' - אפרופו השם 'יעקב', מקורו בתנ"ך. אם כן, אפשר לקבל את המקורות?
רוביק עונה:
הפועל לעקוב אכן מופיע במקרא, אבל לא במשמעות המוכרת היום, אלא במשמעות הונאה או עיכוב. המשמעות של הליכה בעקבות היא תלמודית, והיא נגזרת מן המילה עקב שממנה נגזרו גם 'בעקבות' ועקב', השם יעקב על פי המדרש המקראי קשור למשמעות ההונאה: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַֽיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי", אך הוא נקשר גם למשמעות ההליכה בעקבות, המתארת את לידת התאומים: "וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו".
147
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "שבלונה" (shablona).
רוביק עונה:
המקור הוא מילה גרמנית: Schablone.
148
קולט בוטנר שואל/ת: רציתי להבין מה מקור הפירוש של המילה התערבות במובן של הימור.
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך. ער"ב הוא שורש עם משמעויות רבות, ובמקרה הזה המשמעות קשורה לאחריות, למתן ערבות או למי שעָרֵב לחברו. בספר מלכים נכתב: "וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת־אֲדֹנִי אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם־תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם", כלומר, צא לתחרות עם מלך אשור, ואני ערב לכך שאם תעשה זאת תקבל אלפיים סוסים.
149
שיר שואל/ת: ברצוני לדעת האם מקור המילה פנטלון זה מלדינו?
רוביק עונה:
פנטלון פירושה בלדינו מכנס, וברבים, פנטלונֶס, בעקבות הספרדית. המילה מופיעה גם באיטלקית ובצרפתית, והתגלגלה לאנגלית – pants. בערבית היא נהגית בַּנדלון.
150
אבישי טופול שואל/ת: הרב דניאל רבין הסביר ששורש המלה מזל זה נז"ל. אני מתקשה בהבנת הקשר. האם מזל זה פועל?
רוביק עונה:
גם לשמות עצם כמו לפעלים יש שורש, זה המבנה המרכזי של השפות השמיות. עם זאת אין לומר שמזל היא מן השורש נז"ל, ולמילה אין קשר לנזילה. המילה התגלגלה מהמילה האכדית manzalu, שפירושה מצב הירח. העיצור נ' נבלע בעברית ובארמית, בעוד שבערבית הנ' נהגית. עם הזמן נגזר מן המילה מזל שורש גזור שם: מז"ל, ומכאן 'התמזל מזלו'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >