שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מאיפה המילה 'פוערת' שמשמעותה כינוי לגיהינום, לשאול?
רוביק עונה:
בספר ישעיהו נכתב: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק". המדרש העוסק בגן עדן וגהינום כותב בעקבות הפסוק הזה: "גזר דינו של רשע: מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו, ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפין אותו לפני אור של גיהנם, ופוערת פיה ובולעתו."
152
דוד שואל/ת: מה מקור המילה בסיס? ואיך זה הגיע לאנגלית - base, basis וכו''?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה היוונית basis. מכאן הגיע לעברית של לשון חז"ל, ובמקביל לשפות ההודו אירופיות, כולל אנגלית.
153
הדס שואל/ת: מה מקור המילה איצטבה?
רוביק עונה:
אצטבה היא מילה תלמודית. על פי האטימולוג קליין מקורה במילה היוונית stoa שפירושה מסדרון. נוספה לה א' פרוסתטית כמו במילים אצטדיון ואכסדרה, ותנועת o התגלגלה ל-ב'. על פי מילון אבן שושן המקור הוא במילה היוונית סטיבַּדיון, שפירושה ספה ומזרן, וגם כאן נוספה א' פרוסתטית. אפשרות זו משכנעת יותר.
154
הלי שואל/ת: מה מקור המילה "פֹה"? ולמה כותבים אותה כך, ולא עם ו'?
רוביק עונה:
פ' בהגיות שונות במשמעות 'כאן, במקום זה', מקובלת בשפות שמיות עתיקות כמו פיניקית ואוגריתית. ה' היא אם קריאה, ובדומה לאימות קריאה נוספות יכולה לייצג תנועות שונות, במקרה זה תנועת o. כמו כן היא נכתבת גם פֹא ופוֹ.
155
רותי שואל/ת: מה מקור המילה 'מהדורה', ומה ההבדל בין 'מהדורה' ל-'גיליון'?
רוביק עונה:
'מהדורה' היא צורה עברית מודרנית של המילה הארמית התלמודית מהדורא, שפירושה מחזור הלכות, במקרה זה 'מהדורא דרב אשי' – המחזור של רב אשי. השורש הוא הד"ר, שפירושה בארמית חזר, ומכאן 'הדרן'. מהדורה משמשת היום בעיקר בספרים שבהם מכניסים שינויים ותיקונים מההוצאה הראשונה, ומבדילים אותה מ'הדפסה' שהיא הדפסת עותקים נוספים ללא שינוי. גיליון הוא העיתון היוצא ביום מסוים (או בטווח זמנים קבוע אחר). בעבר הייתה נהוגה גם 'מהדורת ערב' לעיתונים שהיו בה עדכונים למהדורת הבוקר, אך היום אין לכך שימוש. לעומת זאת היא נכנסה לתקשורת המשודרת: 'מהדורת החדשות'.
156
אודי בן חיים שואל/ת: רצינו לשאול אם אתה יודע מה הסיבה לשימוש בשורש כלב במונח "חוט מכליב"?
רוביק עונה:
להכליב הוא לתפור בתפרים גסים. הפועל הוא תלמודי. יש לו מקבילה ערבית: כלב פירושו תפר. יש השערה מקובלת שהמקור הוא הכלב, בעל חיים, כאשר התפרים נדמים לנשיכות שיני הכלב.
157
גל שואל/ת: כחלק מהסלנג הזר ב"שובו של הסוראמלו", יוסי בנאי חוזר די הרבה על המילה "חוּרץ" (מנוקד עם קובוץ או שורוק). מהיכן זה מגיע ומה המשמעות של זה? לדוגמא: "הסתכלו פעם על מודעת אבל, אפילו מרחוק. מה כתוב? כתוב השאיר שתי חנויות, שלושה מגרשים, ארבע מכוניות, וילה 35 חדרים? חוּרץ! כתוב השאיר השאיר אישה, ילדים, נכדים, נינים".
רוביק עונה:
על פי ההקשר המשמעות היא 'מה פתאום?!' הזירה הלשונית לא נתקלה במילה. כל מידע יתקבל ויצוטט באתר.
158
דנה שואל/ת: מה זה המילה זבבור ומה מקור המילה? במשפט "הוא מחכה לתת לנו את הזבבורים".
רוביק עונה:
'זובר' הוא איבר המין בערבית, ומכאן המילה הנפוצה זובור במשמעות התעללות. זבאביר היא צורת הריבוי השבור של זובור. ב'זבבורים' יש למעשה ריבוי כפול.
159
טל שואל/ת: יש סלנג שנקרא "בוקרף" או "מצב בוקרף" ואני לא מבינה מה זה המילה הזאת, וכאילו מה המקור של המילה. יש פירוש שאומר שזה מצב שאף אחד מהצדדים לא יודע מה להגיד או מה לעשות.
רוביק עונה:
זהו ככל הנראה קיצור של הביטוי הערבי 'בוקרא פיל מישמיש', שפירושו, אין סיכוי, זה לא יקרה. מילולית: "מחר, כשיהיו משמשים", בהוראת "אעשה זאת בתקופת המשמש". תקופה זו חולפת מהר, ולכן אין אפשרות לקיים את ההבטחה.
160
נועה שואל/ת: מה זה בכי עליהום ומה מקור המילה? במשפט "אני ממורמרת? בכי עליהום" (זה נשמע משהו כמו "אני? מה פתאום").
רוביק עונה:
בִּכִּי פירושו בערבית בכי. המשפט מתריס נגד מישהו שאומר דבר מה לא ראוי. אני ממורמרת? בכי עליהם – שיקרה משהו שיגרום להם לבכות!
161
רחל שואל/ת: מה זה בחוואה ומה מקור המילה? במשפט "הפסדתי בחוואה, ברגע של חוסר ריכוז".
רוביק עונה:
'חאווה' פירושה בערבית דמי חסות, סחיטה, קבלת דבר במרמה. בערבית מרוקאית אומרים 'חְדָלוֹ חָאוָוה': לקח ממנו דמי חסות או דבר מה במרמה. במשפט שבשאלה מדובר במישהו שרימו אותו ברגע של חוסר תשומת לב.
162
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של "פלרטוט" כאשר גבר מנסה "להתחיל" עם בחורה (או להפך, כמובן)?
רוביק עונה:
הפועל לפלרטט גזור מהמילה האנגלית flirt, במשמעות פרשיית אהבים קצרה, ויש לה מקבילות גם בשפות נוספות. במקרה זה הוכפל העיצור האחרון, כנהוג בלא מעט פעלים עבריים.
163
גל שואל/ת: בהקשר של מכשור הקלטה והפקה: מדוע המקל עם המיקרופון קיבל את השם "בום"?
רוביק עונה:
המילה משמשת במשמעות זו באנגלית ונכתבת boom, אבל אין לה קשר למילה boom במשמעות קול חזק או פתאומי, או בהשאלה תקופת של התפרצות נוסח 'בייבי בום'. מקורה במילה הולנדית דומה, במשמעות מוט או כלונס.
164
עמליה סגל שואל/ת: קיימת מילה 'עצבני 'בעברית. בפרסית אומרים עצבני - asabani. האם ידוע לך כיצד הגיעה המילה עצבני לעברית?
רוביק עונה:
המילה עָצָב (ברבים עצבים) במשמעות הביולוגית היא אימוץ של המילה ערבית עַצַבּ במשמעות זו. עצבני היא שם תואר עברי, לצד עַצַבִּי הערבית. הפרסית, במקרה זה, קיבלה את המילה עַצַבּ מן הערבים, ושם התואר נולד בעקבות זאת, בסיומת פרסית המזכירה את הסיומת העברית. מכאן הדמיון בין המילים, שאינו מקרי – הערבית מתווכת בין העברית והפרסית.
165
רות לורנד שואל/ת: מה מקור המלה פצפון, כמו ב״פצפונת ואנטון״, האם זה קשור למלה האנגלית bitsy או ליידיש - פיצעלה (ומנין הגיע ליידיש? מהגרמנית?).
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש – פיצעלע ופיצקעלע. פיצפון הוא פיתוח ישראלי, עם תוספת ההקטנה -ון. המקור אינו גרמני. מידע על מקור המילה היידית יתקבל בברכה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >