שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
גל שואל/ת: תהיתי לגבי שורשי המילה "זנב". בוויקימילון בעברית מצוין ש'זנב' לקוח מארמית שהתגלגלה מאכדית. האם הדיוק מירבי או שמא מעט שגוי?
רוביק עונה:
התשובה לא מדויקת. המילה קדומה מאוד בעברית, בתקופה שלא הייתה השפעה ארמית של ממש. המילה הארמית דנבא מקבילה לזנב, אך יש מקבילות בשפות רבות אחרות, כמו אוגריתית, ערבית, אתיופית וכן אכדית. קשה לקבוע ממקבילות אלה איזו שפה השפיעה ישירות על העברית. אוגריתית קרובה מאוד לעברית, הערבית הקדומה לא השפיעה ככל הנראה על העברית, אכדית היא שפה משפיעה קדומה, אבל לא היה לה כמעט מגע ישיר עם העברית.
62
דנה שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המלה "בעל" ונגזרותיה (לבעול וכו') - הרי במקרא בעל הוא אל כנעני... איך התגלגל וקיבל משמעות של בן זוג חוקי?
רוביק עונה:
'בעל' וכן השורש בע"ל פירושו בשלל שפות שמיות אדון, מי שיש לו רכוש, וכפועל – להיות אדונים של דבר מה. השם נשאל לשמו של האל הפופולרי באזורנו, וכן התקשר לתפיסה שהאישה היא רכוש הגבר.
63
דרורי גניאל שואל/ת: אשמח להסבר על ההלחם של הפועל לעדכן? הבנתי שחידש זאת סא"ל רפאל שפירא במילון מונחי הצבא: עד+כאן.
רוביק עונה:
אכן, האחראי הראשון על המילון למונחים צבאיים היה סא"ל רפאל שפירא, והוא הציע את המונח. בתאריך 7.4.1949 כתב במזכר לרמטכ"ל יעקב דורי: "ברצוני להביא לידיעתך שבשביל up to date עשיתי והוכנסו לשימוש צורות אלה: עדכני (תואר), לעדכן, מעודכן. עדכנות (על דרך דייקנות)." במקרה זה נוצר שורש מצירוף שתי מילים: עד+כאן. יצירה כזו נדירה מאוד בעברית. מקור הצירוף בלשון חז"ל, בתוספתא: "ובא אחד ואמר, עד כאן תחום שבת, נאמן".
64
עדנה אנגל שואל/ת: מאיזה שפה לקח גולדפדן את הכינוי שמנדריק (עבור מחזהו)?
רוביק עונה:
שמנדריק הוא שם פרטי שנתן אברהם גולדפדן לגיבור המחזה "שמענדריק, אדער, די קאמישע חתונה" (שמנדריק, או, החתונה הקומית). הגיבור הוא אדם חסר אישיות, ומכאן התגלגלה המילה לסלנג הישראלי-יידישאי, במשמעות מעין חיובית של שובב או קונדס. מילים ביידיש המתחילות ב'שמ..' מציינות בדרך כלל תכונה או עלבון: שמגגה, שמונצעס, שמוק, וכמובן 'או"ם שמום".
65
אודי שואל/ת: בז'רגון של המוסכניקים, הברגים עליהם מתלבשים האומים הסוגרים את גלגלי הרכב למקומם נקראים "גוז'ונים". אשמח אם תוכל לשפוך אור על המילה ומוצאה?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: goujon הנו בורג ללא ראש, לרוב עם הברגות הפוכות בשני צדדיו, והוא מיועד לחבר שני חלקים של מערכת מסוימת. המקבילה האנגלית היא stud screw. באנגלית stud הוא ב גם סוס הרבעה, goujon הוא בצרפתית דג קטן של מים מתוקים. הקשר בין בעלי חיים אלה לבורג שלנו נתון לדמיון היוצר.
66
אלי מייסי שואל/ת: מה מקור הביטוי "פלנגות" ומה משמעותו? האם יש לו שימוש מעבר ללבנון? האם זו המקבילה בערבית למילה מיליציה?
רוביק עונה:
'פלנגה' היא מילה איטלקית. היא התגלגלה מיוונית עתיקה במשמעות קו הקרב, והייתה חלק ממערך הצבאות בעת העתיקה. השימוש בה בהיסטוריה המודרנית מצומצם, ומתייחס לפעולת קרבית של התקדמות קדימה, ומכאן לקבוצות צבאיות חצי-רשמיות. הפלנגות המוכרות בהיסטוריה הקרובה הם הפלנגות הספרדיות של פרנקו, שהיו גם שם התנועה הפוליטית הפשיסטית. 'מיליציה' היא מונח ממוקד יותר, המתייחס לקבוצות צבאיות לא סדירות, הבנויות בעיקר ממתנדבים.
67
אסתי שואל/ת: אוהבת את המלה שבלול. היא מתנגנת על שפתיים ומזכירה טיול אחרי הגשם. לשבלול קראו גם בערעלע, ושרו לו והבטיחו שאם יצא מהשבלול יקבל עוגה. האם תוכל להסביר את מקור המלה שבלול?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במקרא פעם אחת: "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ" (תהלים נח), ואין הסכמה על מקורה וגם לא על משמעותה המקורית. רש"י מציג גם את האפשרות שזו שיבולת מים בהכפלת ל'. יש קושרים אותה לשורש בל"ל בבניין שפעל, במשמעות 'זה היוצר לחות', על פי משמעות הפסוק. המילה המקבילה בארמית היא תבללא.
68
אברהם שואל/ת: האם גם בימי קדם היו קוראים לבחורה שעובדת כמטפלת בבית חולים אחות? או שזו השפעת תרבות נוצרית?
רוביק עונה:
המקור בנצרות. הנשים המטפלות בחולים היו בימי הביניים ואחריהם נזירות, אחיות מסדר. 'אחות' דבק במטפלות בשפה הגרמנית גם אחרי שהפך למקצוע שאינו של נזירות, וכך התגלגל לעברית.
69
אפרת שואל/ת: מה מקור המילה הורים?
רוביק עונה:
המילה מופיעה פעם אחת במקרא: "ברכות אביך גברו על ברכות הוריי", מתוך ברכת יעקב. השורש הוא הר"ה, המתייחס לעיבור האשה.
70
רותם שואל/ת: לא מזמן ניסיתי לענות על השאלה מה אומרת המילה 'הופה' לחברים שאינם דוברי עברית. אלו היו כמה דקות מאוד מצחיקות ומלאות בדוגמאות מאוד ישראליות. מאיפה מגיעה המילה או הקריאה הזו? האם יש לה קרובות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
המקור בגרמנית. הוֹפָּה וכן הוֹפָּלָה ומכאן גם הוֹפְּלָה משמשים בלשון הדיבור הגרמנית. השיר 'הופה הופה ריידר', למשל, הוא שיר ילדים גרמני המלווה בהקפצת הילדים על ברכי הוריהם.
71
אלי בירנבאום שואל/ת: מה מקור המילה עוּבדָה (עֻבְדָּא)? ידוע לי שהוא ארמית לפי הכיתוב.
רוביק עונה:
עובדא היא הצורה התלמודית, שהפכה ל'עובדה' בעברית החדשה על פי הנוהג להמיר סיומות ארמיות מ-א ל-ה. בארמית עצמה המילא היא עוֹבָדָא, ופירושה המעשה, הפעולה.
72
ורה שואל/ת: מה מקור הפועל 'התבחבש'?
רוביק עונה:
זהו פועל סלנג ישראלי מקורי, מעין מזיגה ספונטנית של התבלבל, בחש, ואולי גם התחרבש.
73
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה אסון?
רוביק עונה:
המילה מופיעה חמש פעמים בתנ"ך, בספרים בראשית ושמות. היא קרובה לפועל הערבי אַסִיַ שפירושו היה עצוב. יש קושרים אותה למילים אסיא ואסותא המציינות בריאות, אך השערה זו מסופקת.
74
ראם בנטל, בבר ומאיר שפירא שואל/ת: לנוכח השיר החדש שרץ ברשתות וברדיו, אשמח לדעת את מקור המילה מועבט ומשמעותה המקורי. מועבט, אם כך בכלל כותבים. בהקשרה הסלנגי משמעותה חפלה, ישיבה עם חברים בליווי מוזיקה אלכוהול וכו'.
רוביק עונה:
מקור המילה בשפה הטורקית. muhabbet פירושה בשפה זו לשוחח או שיחה, מכאן התגלגלה ללדינו שבה moabet או muabet פירושה שיחת רעים, פטפוט.
75
אודי שואל/ת: מניין הגיעה המילה "ספורדי"?
רוביק עונה:
המילה הגיעה ישירות מאנגלית, sporadic. לשפה זו התגלגלה מהלטינית ששאלה אותה מהמילה היוונית sporadikos שפירושה מפוזר. למילה קשר לפועל speirein שפירושו לזרוע.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >