שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
שמואל ליברמן שואל/ת: המילה אוֹם היא נקבה, כך לפי האקדמיה. העובדה הזו גורמת לי לחשוב האם המילה נגזרת מ"אמא" לפי הגרמנית mutter, ואם כן, האם האום הגרמני נקרא "אמא" מתוך אופן חיבורו עם הבורג???
רוביק עונה:
אכן, זה בדיוק המקור. אום בגרמנית הוא Mutra, מילה שנכנסה גם לז'רגון הישראלי, גירסה של Mutter, אמא. מכאן ההשראה לקרוא לרכיב הזה בעברית אוֹם (כתיב חסר: אֹם).
122
אסתי מאיר שואל/ת: כולנו יודעים את מובן המילה קישטה. מאין היא הגיעה? האם יש לקישטה אחיות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
ל'קישטה' שני מקורות: פולנית, קישטה, וערבית: כּיש.
123
עמית שואל/ת: כשפתרתי לתומי תשבץ נתקלתי בשם "אִי" שיוחד למין של זאב או תן. כיום קוראים לו זאב זהוב אפריקני, אך מהיכן קבעה האקדמיה את שמו העברי? לא הצלחתי למצוא אזכור לשם הזה בשפות נוספות או בתנ"ך. מהיכן הגיע השם המוזר?
רוביק עונה:
השם הגיע מן התנ"ך. 'אי' הוא בעל חיים החי בסביבה שוממת. בישעיהו כתוב: "ופגשו ציים את איים". גם 'צי' וברבים ציים הם בעלי חיים השוכנים במדבר.
124
רותי שואל/ת: מה שורש המילה קצין? אנחנו מכירים את המקור התנ"כי, שואלים לגבי מבנה המילה.
רוביק עונה:
שורש המילה הוא קצ"ה, בתוספת -ן, המקובלת בתצורה שונה בשורשי גזרת לו"י: בניין, מניין. הקצין במקורו הוא שופט או מנהיג, ומקביל בשורש ובמשמעות לקאדי הערבי. 'קצה' מתייחס לקביעת גזר דין, להחלטה שמביאה דיון לסופו, שהיא בסמכותו של הקצין.
125
רחלי אבן ספיר שואל/ת: כשהיינו קטנים היינו מקבלים בבית ספר שקיות לכבוד ט"ו בשבט עם פירות מיובשים ולחרוב בפנים היינו קוראים: בוקסר. האם ידוע לך מה מקור השם הזה?
רוביק עונה:
בוקסר פירושו ביידיש חרוב.
126
ריבה בן נר דייויס שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המלה "הטמעה"?
רוביק עונה:
טמ"ע הוא שורש תלמודי שמקורו ארמי. יש קושרים אותו לשורש הקדום יותר טב"ע. בלשון חכמים פירושו שקע או טבע, בעברית החדשה בבניין נפעל והפעיל והופעל הוא משמש באופן מטפורי. מכאן, בעקבות הטמיע, שם הפעולה הטמעה.
127
ארנון שמשוני שואל/ת: מה המקור (אטימולוגי) של המלה "צמבל" - צביטה במקרה ששני ילדים מגלים שיש להם חפץ או לבוש זהה. נוסח מלא: "צמבל בלי להחזיר לעולמים".
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: ensemble, יחד, בצוותא. הנוטריקון "צביטה מכה בעיטה לטיפה' הוא מדרש מאוחר.
128
יואב שואל/ת: מה מקור הכינוי "חניוקעס" לחרדים?
רוביק עונה:
חניוק, ביידיש כניאָק, פירושה בטלן, והיא כינוי גנאי פנים חרדי. עם הזמן זכתה למשמעות נוספת: מחמיר במצוות באופן שמשניא את עצמו. כינוי הגנאי הפנימי זלג גם ככינוי גנאי לחרדים בכלל, אם כי אינו נפוץ.
129
צ'ארלס שואל/ת: מהו מקור האטימולוגי של המילה לשכוח/שכיחה וכמו כן של המילה לנטוש/נטישה.
רוביק עונה:
שכח הוא פועל מקראי נפוץ. המקבילה היחידה שלו היא בארמית ושם דווקא פירושה הפוך: למצוא, ומכאן המילה שכיח. נטש הוא פועל מקראי וגם לו מקבילה ארמית, במשמעות דומה.
130
חיה שואל/ת: איך ולמה הפכו הפאות המסוימות ל"גוזמבות"?
רוביק עונה:
המילה המייצגת את הפאות העבותות של הנערים נוצרה בקרב נוער הגבעות והתפשטה כאש בשדה קוצים. לא נמצא מי שיסביר את מקורה, אבל נראה שהיא מתאימה לאופי הפרוע והעבה של הפאות המדוברות.
131
ליאת כץ שואל/ת: מה מקור המילה אוף?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. בשפה זו 'אוף' מבטא בדרך כלל עייפות, אבל הוא הורחב לסלידה או מחאה.
132
עדה גנזך שואל/ת: מה מקור המילה 'קומביניזון' ?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: combinaison.
133
עומר שואל/ת: אמא שלי הייתה משתמשת ב"קיביני צ'ורטה", ואריאציה על "קיביני מט" אני מניח. היא לא רוסייה ואין לה מושג מה המשמעות של אף אחד מהחלקים. מה היא אומרת? מאיפה היא הגיעה?
רוביק עונה:
קיביניצ'ורט היא שיבוש ישראלי, אין קללה רוסית כזו. קיביני נלקח מ'קיבינימט במשמעות מינית בוטה. צ'ורט פירושו שד או עזאזל.
134
עמליה סגל שואל/ת: בילדותי קראנו לאבן שבה שיחקנו קלאס - פשטה- pashta. אמרו לי שהמקור הוא בצרפתית, שיבוש של האופן בו אומרים להעביר אבן מיד ליד. מה המילה הצרפתית ששובשה?
רוביק עונה:
נראה שזהו שיבוש של המילה passe שפירושה מסירה. במשחקי ילדים רבים של פעם נמצא השפעה צרפתית. על מקור ההברה ta אין תשובה.
135
יאיר שואל/ת: מה מקור המילה ״אגן״, בהקשר האנטומי שלה, ואם יש איזה שהוא קשר להקשרים האחרים שלה כמשהו שמחזיק נוזלים.
רוביק עונה:
אגן במקרא הוא ספל או קערה. 'אגן' כאיבר בגוף הוא קיצור של הביטוי 'אגן הירכיים' המופיע בלשון ימי הביניים, על פי הדימוי של איבר זה למעין קערה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >