שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
וייג'י אורמיטי שואל/ת: האם תוכל להסביר לי "למה האותיות בשפה העברית נקראות כמו שהן נקראות?. לדוגמה: "ב" (בֵּי"ת) - באה מהמילה "בית" (house) וכולי.
רוביק עונה:
הכתב הכנעני-פיניקי ששירת את האלף בית העברי בימי קדם היה כתב פיקטוגרפי, האותיות חיקו חפצים או דמויות. אלף דמה לאלוף, שור, בֵית – בַיִת, גימל – גָמָל ועוד. במהלך האלף הראשון לפני הספירה הומר הכתב הכנעני-פיניקי בכתב אשורי, שהוא יסוד הכתב העברי המוכר לנו, אבל השמות נשארו.
212
לירן שואל/ת: רצינו לשאול מה מקור המילה פלשנצוק (מנוף ידני, כננת בעברית)?
רוביק עונה:
המילה גרמנית: Flaschenzug. המשמעות המילולית היא 'רכבת הבקבוקים'. השם ניתן על בסיס דימוי מוקדם של המכשיר, שבו חבל הנקשר לאמצעי הנפה נוסע וסובב סביב רכיבים עגולים המזכירים בקבוקים.
213
מודה נסים שואל/ת: מה מקור המילה "אמצע"? ואם השורש שלה הוא מ.צ.ע. למה יש א' בתחילת המילה?
רוביק עונה:
אמצע היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. הפועל מְצַע הארמי פירושו להיות בתווך. תוספת א' בראש מילה אופיינית למילים ארמיות רבות. אין לכך קשר למצעי המיטה, שהם מן השורש יצ"ע.
214
מיכל פלד שואל/ת: מה מקור המילה ''דוור'' (נושא המכתבים). היש קשר לשורש دور (daw-war) בערבית מדוברת?
רוביק עונה:
דוור ודואר הן מילים תלמודיות, ככל הנראה מן השורש דו"ר שפירושו להסתובב, לעבור ממקום למקום. שורש זה קיים גם בערבית.
215
אבי שילון שואל/ת: מה מקור המילה "משמעות"? האם היא משורש ש.מ.ע. ומה הקשר?
רוביק עונה:
'משמעות' היא מילה תלמודית, ופירושה כפירושה היום. השורש הוא שמ"ע, המוכר גם בארמית, והקשר הוא מטפורי. מילה מסוימת או עניין מסוים 'משמיעים' לנו מה מסתתר בהם, כמו בביטוי הארמי 'מאי קא משמע לן' – מה זה משמיע לנו?
216
אודי שואל/ת: מה מקור המילה חפל"פ?
רוביק עונה:
זהו ביטוי ביידיש: כאַפּ-לאַפּ. כל אחת מהמילים בביטוי פירושה חטיפה, והפירוש המדויק הוא חטיפה כפולה. המשמעות המקובלת של הביטוי היא רשלנות, עבודה הנעשית בחיפזון ובחוסר מקצועיות.
217
גל שואל/ת: מה מקור המילה גירלנדה? ידוע לי שהכוונה היא לזֵר כמו שמניחים על הראש, או שרשרת של נורות בימינו.
רוביק עונה:
המשמעות היא אכן שרשרת שבה שזורים פריטים שונים, ומשמשת בין היתר בתחום החשמל כשרשרת נורות. המקור הוא בצרפתית: guirlande. בספרדית המילה מופיעה בשיכול אותיות: guirnalda.
218
נועה שואל/ת: מה זה "בלדום" ומה מקור המילה? לפי ההקשר זה כנראה אמור להיות משהו חזק. "אנחנו נהיה ברית של שלישיה בלדום".
רוביק עונה:
'בַּלְדוּם' פירושו בשפת העבריינים דובר אמת או נאמן. המקור לא ברור, לא מצאתי את המילה במילונים לערבית.
219
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה ״מלאווח״ (המאכל העגול והמאובן), והאם יש לה משמעות.
רוביק עונה:
ככל הידוע השם נקשר ל'לוח' במשמעות קרש, דבר מה שטוח. המלאווח הוא עוגה שטוחה העשויה מלוחות בצק עלים. למרות הדמיון לא נראה שיש לשם קשר למלח.
220
אספו שואל/ת: מה מקור המילים אתמול ושלשום?
רוביק עונה:
'אתמול' היא צורת משנה של 'תמול', הקרובה למילים בשורת שפות שמיות באותה משמעות. 'שלשום' היא המספר שלוש בתוספת מ' סופית המשמשת בעברית במילים שונות ליצירת תואר פועל כמו פתאום או חינם. יש גם השערה שזהו קיצור של 'שלוש יום', וזאת בעקבות האכדית.
221
אסתר שואל/ת: מהו מקור המילה אזופגוס, ושט??
רוביק עונה:
המקור, דרך הלטינית, הוא במילה היוונית oisophagos במשמעות זו.
222
גיורא שנר שואל/ת: לא מצאתי בתנך את המילה 'הפלגה'. מאין הגיעה המילה לעברית, והאם יש לה קשר לשורש פ.ל.ג ולפלג מים?
רוביק עונה:
השורש פל"ג נקשר בכל הופעותיו להפרדה, התרחקות וכדומה. מכאן גם הפועל הפליג שפירושו הרחיק, וגם הרחיק בספינה כבר בתלמוד, ומכאן המילה 'הפלגה' הימי-ביניימית. פלג הוא ערוץ המים הנחלק או מתפצל מן הנהר או הנחל הרחב יותר.
223
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ׳׳עומר׳׳?
רוביק עונה:
עומר הוא כריכת השיבולים לאלומות, מהפועל עמר שהוא צורה משנית של ערם. מכאן העומרים – אלומות השיבולים, וחג העומר, ראשית הקציר.
224
נתן זליגסון שואל/ת: אשמח עם תוכל לפרש את מקור המילה "לבדות".
רוביק עונה:
'בדה מליבו', בדיה וכדומה המופיעים בלשון חכמים מקורם בפועל הארמי בדא, ובהופעת 'בדא מליבו' בספר מלכים.
225
חלי בן שימול אלבחרי שואל/ת: ארצה לדעת מה מקור המילה "מתלקר" ומה פירושה. לפי הבנתי המילה מדוברת בעגה הירושלמית. .
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה בתיעוד השפה הירושלמית. המילה נשמעת כמילה ערבית ב"עספור" ועל פי ההקשר היא מעין אישור, סבבה. מִתֶ'ל במילונים הוא משל, או 'כמו' אך המילה המלאה לא נמצאה ולא ברור אם יש כאן קשר. כל מידע יקבל בברכה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >