שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
הארווי באק שואל/ת: בשעתו ציינת כי "אין קשר אטימולוגי בין סיפר (גזז) לסיפר (השמיע סיפור)". התוכל להרחיב על מוצא השורש במשמעות לגזוז?
רוביק עונה:
בעברית השורש מופיע בלשון חז"ל, ומקורו ארמי סורי – סַפֵּר. הוא נוכח גם בערבית, בסכין חדה דמוית פגיון הקרויה שַפְרָה.
2
מעיין שואל/ת: : אשמח להרחיב את אופקי בכל הנוגע למילה - "גון" (gon). מקורותיה בעברית ובשפות אחרות, גלגולה, היקשרותה למיתוסים, סלנג ועוד.
רוביק עונה:
המילה היא גָוֶן בצורתה התקנית, וגָוָן בצורתה הנפוצה. גוֹן היא צורת הסמיכות. מקור המילה בארמית: גַוְנָא. מן המילה נוצר שורש גזור שם: גו"ן, המשמש בבניינים הכבדים: לגַוֵון, מגוּוָן, התגַוֵון. מן המילה נגזרה 'גוֹנית' במשמעות ניואנס. מילת היחס 'כגון' המשמשת לדימוי מקורה במשנה, והיא נפוצה מאוד ברובדי השפה השונים. כמו כן נוצרו ההרכבים רבגוני (בעל גוונים רבים) וססגוני (מרשים בגווניו). ססגוני אכן נקשר למיתוס של התחש, המכונה בארמית ססגונא, ומתואר כבעל חיים "שיש לו גוונים הרבה".
3
רותי שואל/ת: באיזו שנה (פחות או יותר) נכנס הפועל 'לפספס' לשפה העברית? ומה מקורו?
רוביק עונה:
השימוש במילה 'פספוס' ובפועל פספס מוכר משנות השלושים של המאה הקודמת. מקורו ערבי. המילה הדומה לו ביותר היא פספס, פשפש, ומכאן גם פספוס, ילד קטן, אלא שהקשר שלה למשמעות פִסְפֵס קלוש. אילון גלעד מציע לראות במילה גלגול של הפועל פַסְפַס – התנהג בטיפשות. אפשרות זו סבירה יותר.
4
אודי שואל/ת: מה מקור המילה "פרוביזורי"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה באנגלית, provisory, ונהגית פרובַייזֶרי (הטעם על ביי), ובצורה דומה בגרמנית: provisorisch, ונהגית פרוביזוריש (הטעם על זו). ההגייה הישראלית קרובה להגייה הגרמנית. יש גם גרסה צרפתית. מקור המילים בלטינית: פרו – לפני, וידֶרֶה – לראות.
5
אלכס שואל/ת: היכן בתנ"ך מופיעה המילה להוביל, בכל בניין או הטיה שהיא?
רוביק עונה:
השורש יב"ל מופיע 18 פעמים במקרא, בהפעיל (הוביל) ובהופעל (יובל). למשל: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם" (ירמיהו), "כשה לטבח אובל" (איוב).
6
בני לשם שואל/ת: בילדותי, לפני הרבה שנים, היה מושג הקשור באופניים: פריילוף, (סיבוב חופשי של הפדלים אחורנית). מה המקור? נשמע לי כמו שיבוש של מונח באנגלית.
רוביק עונה:
פריילוף מקורה בגרמנית: Freilauf, ריצה חופשית.
7
די שואל/ת: מה מקור ומשמעות המילה ג'אנק, ומה הקשר בין ג'אנק לג'אנקי?
רוביק עונה:
ג'אנק היא מילת אנגלית – junk – ופירושה חפצים חסרי ערך ושימוש, או בעברית יידישאית שמונצעס. בסלנג האמריקני היא קיבלה גם משמעות של הרואין, ומכאן junkie – צרכן סמים קשים, נרקומן.
8
יובל שואל/ת: האם ידוע מהי האטימולוגיה למילה "פינוק"? ממה שמצאתי מדובר במילה ארמית - "תפנוק" המקבילה למילה "תענוג", כמו בדוגמא "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" = "וּתְעָרַע לְשַׁבְּתָא בְּתַפְנוּקִין", אבל עדיין השורש ומקור המילה עצמה לא ברורים לי. מעניין שבאנגלית קיימת מילה עם משמעות ומצלול דומה: "finicky", שאני תוהה אם איכשהו התגלגלה מעברית, כמו שקרה ללא מעט מילים בשפות לועזיות.
רוביק עונה:
פנ"ק הוא שורש שמי המופיע בשפות שונות כמו ארמית, ארמית סורית, ערבית ועוד במשמעות קרובה למשמעות העברית. הדמיון לאנגלית מעניין, אך הוא מקרי. המילה האנגלית קשורה כנראה למילה fine, או לפועל בהולנדית בינונית.
9
רות לוי שואל/ת: מה מקור הביטוי אוטו טרנטה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. טראַנטאז היא עגלת מסע. מקור המילה רוסי: taranta היא עגלה ללא קפיצים.
10
שירה שואל/ת: בני בן השש שואל מה המקור של המילה למה? יש למה בעל חיים ולמה מילת שאלה. הוא שואל על שתיהן.
רוביק עונה:
'למה' כמילת שאלה היא חיבור של מילת היחס ל' עם מילת השאלה מה: ל+מה – למה. השם למה לבעל החיים היא מילה ספרדית, llama, שמקורה בשפת קֶצ'ואה, שפת ילידים במערב דרום אמריקה, נהוגה בפרו, אקוואדור, בוליביה ועוד.
11
אייל אופק שואל/ת: אני תוהה כבר תקופה ארוכה לגבי המיל "עין" בעברית וערבית. בשתי השפות המילה משמשת גם לעין של ראייה וגם כמעיין. מה הסיבה?
רוביק עונה:
עין משמשת במשמעות מעיין, לצד איבר הראייה, גם בארמית ובערבית. לא נראה שיש כאן השפעה של אחת השפות זו על זו. בערבית הקלסית מעיין פירושה, לצד איבר הראייה, גם מעיין, חור, לולאה, כסף מזומן וכן בצירופים. הדעה הרווחת היא שמקורה של המילה הוא דימוי לעין האנושית. העין או המעיין הם 'העין של המים', גם צירוף זה מצוי בערבית. נראה שהקישור בין העין האנושית למעיין מצוי בשלבים מוקדמים של התפתחות השפות השמיות. ותודה לד"ר עבד מרעי.
12
אילת שואל/ת: מה מקור המילה "תקוּרה", איך המשמעות שלה קשורה לשורש קר"ה?
רוביק עונה:
'תקורה' היא מילה חדשה, בת כעשרים שנה, והיא נולדה במילונים המקצועיים של האקדמיה ללשון כתרגום למונח האנגלי overhead. בכלכלה פירושה הוצאות עסקיות עקיפות שלא ניתן לשייך למחלקה מסוימת במפעל או לסעיף מסוים, כגון שכר דירה, הסקה, אחזקה ושמירה. בתחום המחשבים היא מיוחסת לפעולות התומכות בתהליך ממוחשב אך אינן חלק מהתהליך עצמו. השורש קר"ה משמש בדרך כלל במשמעות אירע, התרחש, אך יש לו משמעות נוספת המוכרת בלשון חז"ל: התקין תקרה, בעקבות המילה קורָה. מכאן המילים תקרה, מקֵרָה – וגם תקוּרה, מה שמעל. ראוי לציין שבדרך המבנה הזה מתאים לגזרת עו"י: תבונה, תשומה, והשימוש בו לגזרת לו"י נדיר.
13
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה 'טואלט' בהקשר של נייר טולאט בשירותים, באנגלית: toilet paper, ובקוסמטיקה "או דה טואלט', בצרפתית: eau de toielette. כיצד אותה מילה משמשת באנגלית לשירותים ובצרפתית לקוסמטיקה?
רוביק עונה:
'טואלט' התגלגלה מן המילה הצרפתית toile שפירושה אריג, toilet היא צורה מקטינה של אריג. עם השנים זכתה המילה לכמה שימושים, ביניהם בד לעטיפת לבוש, מפת שולחן ועוד. מכאן התגלגלה המילה לאריגים המסייעים בתהליך ההתלבשות והניקיון. במאה ה-19 קיבלה המילה משמעות של חדר הלבשה וכן חדר ניקיון, ומכאן, בארה"ב המאה ה-20, לחדר השירותים המוכר לנו. ההגייה הנהוגה בישראל היא ההגייה הצרפתית. בישראל גם נוצר ביטוי מעוברָת: נייר תועלת.
14
ראובן פרנקנשטיין שואל/ת: מה דעתך על מקור המילה 'בוֹס'? רוב האטימולוגיות טוענות למקור הולנדי, צרפתי או גרמני, אך האם לא ייתכן שהמקור הוא מ"בעל הבית" בגרסה היידישאית?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את המקור ההולנדי של המילה – baas, ובהולנדית בינונית baes. המילה נכנסה לאנגלית במאה ה-17, והרבה קודם לכן בהולנדית, ואין כל עדות להשפעת היידיש על שפה זו בתקופה מוקדמת כל כך.
15
דוד גולן שואל/ת: האם המונחים "מחיצה" ו"סילוק מחיצה" מופיעים ב"קבלה" או בכתבים מיסטיים יהודים אחרים והיכן?
רוביק עונה:
המילה מְחִצָּה, מן השורש חצ"ץ, מופיעה במשנה במשמעות חיץ או גדר. אגב, ביאליק כתב אותה בניקוד שונה: מחיצה, וייחס אותה לשורש חי"ץ. 'סילוק מחיצה' הוא כפשוטו, הסרת המחיצה, לא נמצא קשר לקבלה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >