שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
שמואל פרי שואל/ת: מה מקור המילה שׁיח המשמש תלולית בקו גובה למניעת סחף בגידולי חקלאות במדרונות. ברבים שׁיחִים?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה התלמודית שׁיח במשמעות חפירה באדמה, קרובה ל'שוחה' ולפועל לשוח, להתכופף. השׁיח, הטרסה, הם חפירות בקרקע שנועדו ליישור ויצירת מדרגה על פי קווי הגובה.
152
שרגא שואל/ת: מתי ואיפה מופיעה לראשונה המילה יהודי, יהודים, יהדות כדת. אני יודע שבני מלכות יהודה נקראו יהודאים, האם זה שיבוש או יש מקור אחר.
רוביק עונה:
במקרא 'יהודי' מופיעה בספרים המאוחרים ככינוי לבני ישראל, וכן הוא שמה של השפה שדוברה ביהודה – יהודית. יהודַאי הוא מונח ארמי שפירושו יהודי, מופיע בספר דניאל. הביטוי 'דת יהודית' מופיעה במשנה, אך הוא מתייחס למשמעות המקורית של דת: מנהגים וחוקים, בהקשר מצומצם. מקור המילה 'יהדות' בימי הביניים, עם שורשים במדרש המאוחר. יש להבין שעד תקופת ההשכלה לא הייתה הבחנה בין יהודי דתי ושאינו דתי, יהודי היה מי ששייך לעם ישראל על פי ההלכה. המונח "הדת היהודית" מאוחר, וכמעט אינו משמש במקורות.
153
דורון שואל/ת: מהו מקור השם לדינו, שפת יהודי הבלקן? האם יש קשר למילה "לטיני"?
רוביק עונה:
יש קשר, למעשה זו אותה מילה: לדינו היא צורת משנה של 'לטינו'. מקורה בספרדית שהיא שפה בתת המשפחה הלטינית. השם מבדיל בין שפה יהודית זו ליידיש, שהיא שפה גרמנית-סלאבית.
154
משה מגן שואל/ת: ידוע לי שתיזוז היא ענישה משמעתית צהלית. מה מקור המילה? והאם זה קשור לתזוזה?
רוביק עונה:
הפועל 'תיזז' ושם הפעולה 'תיזוז' מציינים את היסוד החוזר, המהיר והשרירותי שבמנגנון. אפשר לראות כאן שורש גזור שם, מן המילים 'תזזית' או 'תזוזה', או שורש תנייני: ת+זו”ז.
155
עופר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה שאלטר בעברית למתג? באנגלית shelter זה בכלל מקלט.
רוביק עונה:
המילה היא גרמנית: Schalter, מפסק, מן הפועל schalten, לכבות.
156
עידית שואל/ת: מה מקור המונח "קוּפּיצֶ'לי"? הכוונה ל"שק קמח" - נשיאת אדם על הגב.
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר. לצד 'שק קמח' נהוג 'אבי יויו'. כל היודע דבר על קופיצ'לי מתבקש לשתף.
157
רות לוי שואל/ת: מה מקור צבעי השיער שטני ובלונדי?
רוביק עונה:
בעל השיער הבלונדיני או הבלונדי התגלגל משפות אירופה השונות, כשהמקור הקדום הוא המילה הלטינית blondus שפירושה צהוב. שאטֶני מקורה במילה הצרפתית châtain.
158
י.פ. שואל/ת: מה מקור המילה שער (פתח, מקום מעבר)?
רוביק עונה:
שער היא מילה שהתגלגלה משפות שמיות קדומות, ויש לה מקבילות בכמה שפות כמו אוגריתית, ארמית, וכן ערבית: ת'ע'ר במשמעות פרצה.
159
מיכאל וולף שואל/ת: למה קראו לנוטרים גם גפירים?
רוביק עונה:
זוהי צורה עברית של המילה הערבית ח'פיר, במשמעות שומר או נוטר.
160
ענת ספיר שואל/ת: מה מקור המילה "שכונה"?
רוביק עונה:
'שכונה' היא מילה תלמודית, מן השורש שכ"ן הקשור במגורים, וממנו נגזרות גם מילים כמו שכן, משכן, פעלים כמו לשכון ולהשכין ואפילו משכנתא.
161
דינה הכט שואל/ת: מה מקור המילה בּוּלְפָס? [שמן, מפוטם]? אמי הצפתית שדיברה וקיללה בערבית ויידיש חלקה את התואר הזה לכל מי שלא היה צנום כמוה.
רוביק עונה:
אין עוררין ש'פאס' פירושה ביידיש חבית, ומכאן 'שמן כחבית'. החידה היא הפתיחתא 'בול'. השערות אפשריות: באל במשמעות כדור, בולוואן במשמעות טיפש (במקור: פסל), בולקע במשמעות חלה, ואולי 'בול עץ' במשמעות טיפש. אף אחת לא ממש משכנעת.
162
יאיר שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "רעמה" (של אריה)?
רוביק עונה:
למרבה הצער לא נמצאה למילה מקור על ידי חוקרי מוצא המילים.
163
עדו שואל/ת: מה מקור המילה אצה?
רוביק עונה:
'אצה' היא מילה תלמודית שמקורה כנראה יווני. היא נקשרת ל-oisun, שהוא סוג של ערבה.
164
אביגדור ושלמה ישי שואל/ת: האם ידוע לך מקור המילה 'קוויט'? נניח אתה לווה ממני סכום כסף, מחזיר לי את ההלוואה, ואז אומר "עכשיו אנחנו קוויטים", מילה המצביעה כנראה על איזון. מילים נוספות לעניין האיזון הזכורות לי מהילדות הינן 'סדדים' ו'פיטים'.
רוביק עונה:
'פיטים' בא מאנגלית: מתאימים זה לזה. סדדים – מערבית. במילונים הירושלמים המוכרים לא מצאנו את קוויטים. הסבר אפשרי הוא שזו המילה האנגלית quit, להפסיק, כלומר, החוב בינינו נגמר. מידע נוסף יתקבל ויצוטט.
165
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: אידרה היא עצם של דג. מה מקור המילה? מדוע עצמות הדג זכו בכינוי ייחודי?
רוביק עונה:
אִדְרה היא צורה עברית של המילה הארמית אִדְרָא. מקור המילה אינו ידוע. לדגים מאפיינים אנטומיים ייחודיים כגון זימים וקשקשים, וכמן כן עצמותיהם ניתנים להסרה ביחידה אחת שלא כמו רוב בעלי החיים ולכן נוצר השם הייחודי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >