שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
דוד טאובר שואל/ת: מדוע מיכל המים הצה"לי הניגרר נקרא "עוקב"? האם זה קשור לכך שהוא נגרר בעקבות רכב אחר או שיש משמעות אחרת למילה?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. עוקב הוא מתקן נגרר אחרי רכב, בעיקר צבאי.
182
ליאת שואל/ת: מה מקור המילה מפונפן?
רוביק עונה:
'מפונפן' היא מילת סלנג, ולה כמה מקורות אפשריים. היא משמשת לתיאור לבוש מקושט ומצועצע, ומקורה כאן הוא ככל הנראה 'פּונפּון', כדור הצמר המתנפנף מעל כובעים. בשימוש אחר מדובר בהנאה, וכאן יש גלגול אפשרי של המילה האנגלית fan שפירושה הנאה. אסוציאטיבית ניתן לקשור אותה גם ל'מפונק'.
183
ניב לוגסי שואל/ת: האם השם "מגידו" נגזר משורש הפעולות הקשורות בהגדה (יגיד, נגיד, "מגיד עתידות")? למדתי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בקורסים על תקופת הברונזה הקדומה נטען כי האתר היה אתר מקודש דאז לפולחן (נאמרו[/הגידו] בו דברי פולחן? "מגידים" ישבו בו?) שממנו נשארו רצפות מעוטרות בחריטת בעלי חיים שונים שמתקשרים עם הקאנון המצרי העתיק של הממלכה הקדומה.
רוביק עונה:
יש דעות שונות על מקור השם מגידו ואין עליו הסכמה, אך בכל מקרה אין לכך קשר להגיד או נגיד ולשורש נג"ד. השם מופיע במכתבי אל עמרנה בשם megidda, ובאשורית maegidu. השערה אחת קושרת את השם לשורש גד"ד – מקום איסוף גדודים, או מג"ד הקשור למקום התבואה.
184
נעם תמרקין שואל/ת: מה מקור המילה טריקו של החולצות? פעם הסבירו לי שזה שיבוש מטריקולור.
רוביק עונה:
ההסבר שקיבלת שגוי. השם הוא צרפתי, tricot, העיצור האחרון לא נשמע. משמעות המילה היא 'סריגה', מן הפועל הצרפתי tricoter – לסרוג.
185
אלי בן דוד שואל/ת: ענק לצווארה. בהוראת תכשיט. מנין בא ענק?
רוביק עונה:
'ענק' הוא תכשיט לצוואר בלשון המקרא. בשפות שמיות מקבילות רבות פירוש המילה המקבילה הוא צוואר, אך בארמית נמצא גם את ענקא במשמעות התכשיט. לכל אלה אין קשר ל'ענק' במשמעות נפיל.
186
אלכס ספינרד שואל/ת: יש לי שאלה ספציפית בקשר למילה "ארור". אני רואה מהאתרים שהשורש הוא "אר" או "ארר", אבל ברור שהשורש "ארר" של 3 אותיות הוא "עברות" של שורש דו-אותיותי שאינו במקור עברית. אז מאיזו שפה בא השורש והמושג "אר"? שומרית? מצרית? או מקום אחר? ומה משמעות (או למה הוא רומז) השורש בשפת המקור?
רוביק עונה:
השורש הוא אר"ר בלבד. המקור הוא באכדית: araru. המשמעות המקורית: החרים. הר' הכפולה מקורית. התיאוריה של השורשים הדו עיצוריים מתאימה במקרים מסוימים, אך לא במקרה זה.
187
הלל שואל/ת: מה מקור המילה ספר (זה שחותך שיער)?
רוביק עונה:
המקור במשנה. מסכת שבת א: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל
188
יוחאי שואל/ת: מה המקור בכתב למילה גַמֶלֶת - שיירת גמלים.
רוביק עונה:
המקור במשנה, סנהדרין י': "החַמֶרֶת והגַמֶלֶת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה".
189
משה שואל/ת: רציתי לדעת מהוא מקור הביטוי ה'ילדי', משחקי - פוסים. לדוגמה 'בלי פוסים'. להבנתי משמעותו היא ללא יכולת להתחרט.
רוביק עונה:
במשחקי הילדים פוס היא הודעה על הפסקת משחק ללא התראה מוקדמת על ידי אחד הילדים. המקור הוא במילה הצרפתית pouce שפירושה אגודל, והיא מתייחסת להרמת האגודל כסימן להפסקה. בלי פוסים – בלי הפסקות, כלומר, בלי חרטה של מי שנכנס למשחק, או הפסקה לצורך כלשהו.
190
טל שואל/ת: האם המילה זרה (מלשון "לזרות מלח על הפצעים") היא תנכית, משנאית, או מאוחרת יותר?
רוביק עונה:
השורש זרה במשמעות פיזר מופיע במקרא 39 פעמים, בבנייני קל, נפעל, פיעל והופעל.
191
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ״משנה״ (עם קמץ)?
רוביק עונה:
משנה היא מילה משנאית, ופירושה לימוד. מקורה בפועל המקראי 'שנה' שפירושו חזר, ומכאן חזר על לימודיו, קרא דבר מה פעמים נוספות, וכך דבקה בפועל משמעות הלימוד. המילה 'משנה' במשמעות לימוד מופיעה במשנה עצמה פעמים רבות, וכך קיבלה המשנה את שמה.
192
עמית שואל/ת: : מהו שורש הפועל לסנוור (היכו בסנוורים וכד')? האם יש לשורש מקבילות בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
בעברית שורשים רבים שנגזרו ממילים שאין להן שורש מקורי ידוע. המילה 'סנוורים', המופיעה בספר בראשית ומלכים, קשורה לפי דעה אחת לאכדית, ולפי דעה אחרת היא צורת ספעל של נור. בשני המקרי מדובר באור, אך משמעות המילה היא דווקא עיוורון, והשימוש הוא מעין לשון נקייה. הפועל לסנוור נגזר בעברית החדשה מ'סנוורים'.
193
רחל שואל/ת: נתקלתי במילה 'התחשגז' שפירושה עשה חיים. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
אכן חידה. הפועל נחשב דיבורי ומזוהה במקורו לפחות עם הווי מעשני סמים קלים, והוא נולד כנראה משילוב צלילים המזכיר שמחה, חשק ועוד. מידע נוסף יתקבל בשמחה.
194
רינה שומרון שואל/ת: עולל, טף מה מקורן? שורש? הטיות לשמות הגוף, יחיד-רבים?
רוביק עונה:
'עולל' היא הרחבה של המילה עוּל שפירושו צעיר (עול ימים). המילה ניטית בדומה לכל שם עצם אחר. טף היא שם קיבוצי ולכן אין לה צורת רבים. למילה אין שורש מקורי ידוע. באתיופית יש מילה דומה באותה משמעות. ככל הנראה הפועל לטופף מנגזר מ'טף'.
195
דני זאק שואל/ת: מדוע בעברית אומרים אתונה ולא את'ינה? כמו כן, כיצד הפכה קיפרוס לקפריסין בעברית?
רוביק עונה:
אתונה נקראת כך בעקבות שמה הארמי של העיר, אתונא, המוכרת מן התלמוד. במסכת בכורות מסופר למשל, בתרגום מארמית "אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי." המילה 'קפריסין' מופיעה בתלמוד, בעיקר במסכת ברכות ופירושה ניצני פרי הצלף, הנקרא caper באנגלית. לשם Cyprus אין מקור מוסכם, ורבים קושרים אותו לעץ הברוש או לצמח החינה. השם העברי ניתן לאי בתקופת ההשכלה, תוך אימוץ שם הצמח וכן התוצר 'יין קפריסין' (יין צלפים) באסוציאציה לשם היווני. תחילה הציגו בעיתונות את השם קפריסין, כאשר בסוגריים מופיע השם המקורי. ב-1878 השם מופיע במקביל בעיתונים המגיד והלבנון, כמו בכותרת הבאה: דון יוסף הנשיא מלך קפריסין (Cyperen).
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >