שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
מאשה פירסטנברג שואל/ת: לאחרונה בבית ספרנו הוגדר תפקיד חדש - חונך. זהו מורה המלווה תלמיד בדומה לעבודת המחנך אך אינו מחנך במובן המסורתי. אשמח לדעת מאין באה המילה חונך, ואיזה משמעויות יש לה.
רוביק עונה:
הפועל חָנַך מופיע במקרא, כמו בפסוק הידוע 'חנוך לנער על פי דרכו'. המילה קשורה למילים כמו חינוך וחנוכה, שמשמעותן התחלה, יציאה לדרך, יציאה לבגרות ועוד. חונך היא צורת בינוני שזכתה למעמד של שם מקצוע כמו מקצועות רבים אחרים, גם בתחום החינוך: מורה, מלמד, מדריך ועוד. חונך הוא מי שתפקידו לעבוד עם תלמיד ספציפי המתקשה בלימודים, וכן מי שמכשיר אדם חדש למקצוע או תפקיד שאליו נכנס.
62
מיכה עמית שואל/ת: עליתי אתמול במדרגות אל ביתי (ברוך השם, אין מעלית...) ואמרתי לעצמי שאני "חתיכת קָליקר"...מה מקורה של המילה "קליקר"? מה עוד תוכל להוסיף לגביה?
רוביק עונה:
קאליקע ביידיש פירושו בעל מום, וזה מקור המילה. ר' סופית היא תוספת מקומית. קאליע פירוש מקולקל.
63
רובי אפלבון שואל/ת: הייתי שמח לדעת מה מקור הביטוי 'וואי', במובן של התפלאות, פנייה, תגובה וכד'. כמו כן, האם יש קשר למילה 'וואו'?
רוביק עונה:
להתפתחות השימוש הזה כמה מקורות. ביידיש וֵיי היא קריאת כאב, וגם מילה שפירושה כאב. מכאן 'אוי וֵיי', אוי, כואב. בעברית וַי היא מילת כאב וצער שמקורה בלשון חכמים. בצורה המקובלת היום יש השפעה של הניב המזרחי הצפון אפריקאי שבו העיצור ו' הוא שפתי: וואי, ובשילוש: וואי וואי וואי. לא נראה שההשפעה אנגלית. היא מאוחרת יותר, וכמן כן וויי קשור יותר למצוקה ובהלה בעוד וואו היא קריאת התפעלות ושמחה.
64
רמי בן צבי שואל/ת: לאחרונה שמעתי, שלאוזניה בה משתמשים קריינים ומוזיקאים קוראים "נאבא". האם זה קיצור של "נא באוזן"? (אגב - כינוי לפעולה בתחום החבלה).
רוביק עונה:
אכן זה המקור. נאבא הוא סלנג של אנשי הקול והמוזיקה, קיצור של 'נא באוזן', דימוי לדרך שבה נתחבת האוזנייה אל האוזן.
65
שמואל ליברמן שואל/ת: המילה אוֹם היא נקבה, כך לפי האקדמיה. העובדה הזו גורמת לי לחשוב האם המילה נגזרת מ"אמא" לפי הגרמנית mutter, ואם כן, האם האום הגרמני נקרא "אמא" מתוך אופן חיבורו עם הבורג???
רוביק עונה:
אכן, זה בדיוק המקור. אום בגרמנית הוא Mutra, מילה שנכנסה גם לז'רגון הישראלי, גירסה של Mutter, אמא. מכאן ההשראה לקרוא לרכיב הזה בעברית אוֹם (כתיב חסר: אֹם).
66
אסתי מאיר שואל/ת: כולנו יודעים את מובן המילה קישטה. מאין היא הגיעה? האם יש לקישטה אחיות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
ל'קישטה' שני מקורות: פולנית, קישטה, וערבית: כּיש.
67
עמית שואל/ת: כשפתרתי לתומי תשבץ נתקלתי בשם "אִי" שיוחד למין של זאב או תן. כיום קוראים לו זאב זהוב אפריקני, אך מהיכן קבעה האקדמיה את שמו העברי? לא הצלחתי למצוא אזכור לשם הזה בשפות נוספות או בתנ"ך. מהיכן הגיע השם המוזר?
רוביק עונה:
השם הגיע מן התנ"ך. 'אי' הוא בעל חיים החי בסביבה שוממת. בישעיהו כתוב: "ופגשו ציים את איים". גם 'צי' וברבים ציים הם בעלי חיים השוכנים במדבר.
68
רותי שואל/ת: מה שורש המילה קצין? אנחנו מכירים את המקור התנ"כי, שואלים לגבי מבנה המילה.
רוביק עונה:
שורש המילה הוא קצ"ה, בתוספת -ן, המקובלת בתצורה שונה בשורשי גזרת לו"י: בניין, מניין. הקצין במקורו הוא שופט או מנהיג, ומקביל בשורש ובמשמעות לקאדי הערבי. 'קצה' מתייחס לקביעת גזר דין, להחלטה שמביאה דיון לסופו, שהיא בסמכותו של הקצין.
69
רחלי אבן ספיר שואל/ת: כשהיינו קטנים היינו מקבלים בבית ספר שקיות לכבוד ט"ו בשבט עם פירות מיובשים ולחרוב בפנים היינו קוראים: בוקסר. האם ידוע לך מה מקור השם הזה?
רוביק עונה:
בוקסר פירושו ביידיש חרוב.
70
ריבה בן נר דייויס שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המלה "הטמעה"?
רוביק עונה:
טמ"ע הוא שורש תלמודי שמקורו ארמי. יש קושרים אותו לשורש הקדום יותר טב"ע. בלשון חכמים פירושו שקע או טבע, בעברית החדשה בבניין נפעל והפעיל והופעל הוא משמש באופן מטפורי. מכאן, בעקבות הטמיע, שם הפעולה הטמעה.
71
ארנון שמשוני שואל/ת: מה המקור (אטימולוגי) של המלה "צמבל" - צביטה במקרה ששני ילדים מגלים שיש להם חפץ או לבוש זהה. נוסח מלא: "צמבל בלי להחזיר לעולמים".
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: ensemble, יחד, בצוותא. הנוטריקון "צביטה מכה בעיטה לטיפה' הוא מדרש מאוחר.
72
יואב שואל/ת: מה מקור הכינוי "חניוקעס" לחרדים?
רוביק עונה:
חניוק, ביידיש כניאָק, פירושה בטלן, והיא כינוי גנאי פנים חרדי. עם הזמן זכתה למשמעות נוספת: מחמיר במצוות באופן שמשניא את עצמו. כינוי הגנאי הפנימי זלג גם ככינוי גנאי לחרדים בכלל, אם כי אינו נפוץ.
73
צ'ארלס שואל/ת: מהו מקור האטימולוגי של המילה לשכוח/שכיחה וכמו כן של המילה לנטוש/נטישה.
רוביק עונה:
שכח הוא פועל מקראי נפוץ. המקבילה היחידה שלו היא בארמית ושם דווקא פירושה הפוך: למצוא, ומכאן המילה שכיח. נטש הוא פועל מקראי וגם לו מקבילה ארמית, במשמעות דומה.
74
חיה שואל/ת: איך ולמה הפכו הפאות המסוימות ל"גוזמבות"?
רוביק עונה:
המילה המייצגת את הפאות העבותות של הנערים נוצרה בקרב נוער הגבעות והתפשטה כאש בשדה קוצים. לא נמצא מי שיסביר את מקורה, אבל נראה שהיא מתאימה לאופי הפרוע והעבה של הפאות המדוברות.
75
ליאת כץ שואל/ת: מה מקור המילה אוף?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. בשפה זו 'אוף' מבטא בדרך כלל עייפות, אבל הוא הורחב לסלידה או מחאה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >