שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
יואב שואל/ת: מה מקור הכינוי "חניוקעס" לחרדים?
רוביק עונה:
חניוק, ביידיש כניאָק, פירושה בטלן, והיא כינוי גנאי פנים חרדי. עם הזמן זכתה למשמעות נוספת: מחמיר במצוות באופן שמשניא את עצמו. כינוי הגנאי הפנימי זלג גם ככינוי גנאי לחרדים בכלל, אם כי אינו נפוץ.
62
צ'ארלס שואל/ת: מהו מקור האטימולוגי של המילה לשכוח/שכיחה וכמו כן של המילה לנטוש/נטישה.
רוביק עונה:
שכח הוא פועל מקראי נפוץ. המקבילה היחידה שלו היא בארמית ושם דווקא פירושה הפוך: למצוא, ומכאן המילה שכיח. נטש הוא פועל מקראי וגם לו מקבילה ארמית, במשמעות דומה.
63
חיה שואל/ת: איך ולמה הפכו הפאות המסוימות ל"גוזמבות"?
רוביק עונה:
המילה המייצגת את הפאות העבותות של הנערים נוצרה בקרב נוער הגבעות והתפשטה כאש בשדה קוצים. לא נמצא מי שיסביר את מקורה, אבל נראה שהיא מתאימה לאופי הפרוע והעבה של הפאות המדוברות.
64
ליאת כץ שואל/ת: מה מקור המילה אוף?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. בשפה זו 'אוף' מבטא בדרך כלל עייפות, אבל הוא הורחב לסלידה או מחאה.
65
עדה גנזך שואל/ת: מה מקור המילה 'קומביניזון' ?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: combinaison.
66
עומר שואל/ת: אמא שלי הייתה משתמשת ב"קיביני צ'ורטה", ואריאציה על "קיביני מט" אני מניח. היא לא רוסייה ואין לה מושג מה המשמעות של אף אחד מהחלקים. מה היא אומרת? מאיפה היא הגיעה?
רוביק עונה:
קיביניצ'ורט היא שיבוש ישראלי, אין קללה רוסית כזו. קיביני נלקח מ'קיבינימט במשמעות מינית בוטה. צ'ורט פירושו שד או עזאזל.
67
עמליה סגל שואל/ת: בילדותי קראנו לאבן שבה שיחקנו קלאס - פשטה- pashta. אמרו לי שהמקור הוא בצרפתית, שיבוש של האופן בו אומרים להעביר אבן מיד ליד. מה המילה הצרפתית ששובשה?
רוביק עונה:
נראה שזהו שיבוש של המילה passe שפירושה מסירה. במשחקי ילדים רבים של פעם נמצא השפעה צרפתית. על מקור ההברה ta אין תשובה.
68
יאיר שואל/ת: מה מקור המילה ״אגן״, בהקשר האנטומי שלה, ואם יש איזה שהוא קשר להקשרים האחרים שלה כמשהו שמחזיק נוזלים.
רוביק עונה:
אגן במקרא הוא ספל או קערה. 'אגן' כאיבר בגוף הוא קיצור של הביטוי 'אגן הירכיים' המופיע בלשון ימי הביניים, על פי הדימוי של איבר זה למעין קערה.
69
יואב שואל/ת: מה המקור האטימולוגי של המילה/שורש 'צלם'? בבראשית א' אנו לומדים כי "...נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו". כלומר צלם ודמות אינן זהים. מפרשת סדום אנו לומדים כי אברהם מזהה את שלושת הדמויות הבאות אליו מרחוק כאנשים, בני-אדם. אולם מקרוב אברהם מזהה אותם כאלים, לא בני אדם, ופרט את ה' ומשתטח ארצה.
רוביק עונה:
צלם ודמות הן מילים נרדפות. רצף נרדפות במקרא רווח מאוד. עם זאת פרשנים ומתרגמים עסקו רבות בצמד המילים, והנטייה היא לראות ב'צלם' את הדבר עצמו, מה שאנחנו והיותנו כאלוהים, ובדמותנו – מה שדומה לנו, מה שנדמה כאנחנו. פרשת סדום אינה מסייעת לבירור העניין.
70
ניצן חנין שואל/ת: למה 'ירוק' מחובר לטירון?
רוביק עונה:
המקור באנגלית, שם green הוא חייל חדש או טירון. הצבע הירוק מציין בדרך כלל רעננות, חידוש, צמיחה וראשוניות.
71
רון שואל/ת: מה מקור המילה "דיזה"? (באנגלית: nozzle).
רוביק עונה:
דיזה – נקב שדרכו עוברים נוזלים, בדימוי לנחירי האף, היא מילה גרמנית: Düse.
72
רונן פסטינגר שואל/ת: מי החליט לקרוא לטנג'לו בשם תפוזינה ולמה? הפרי הוא הכלאה של טנג'רין ופומלה.
רוביק עונה:
השם לא זכה לתו תקן ולא ידוע מי הגה אותו. הוא נקרא כך כי על פי צורתו הוא נראה כמעין מנדרינה גדולה, המזכירה תפוז ומכאן הכלאה: תפוז+מנדרינה.
73
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: ראיתי מוסך צמיגים הנקרא תקריה. חנות גלידה וחנות פיצה מכונות גלידריה ופיצריה. האם הסיומת הספרדית - האיטלקית "ריה" בשתי אלה ובתקריה דלעיל, מקובלת בעברית או שזה יבוא קלוקל שאנחנו - דוברי הספרדית הוספנו לשפה ללא רשות. בעלי הפנצ'רייה אינם דוברי ספרדית.
רוביק עונה:
המקור לשמות עסקים או מוסדות המסתיימים ב-יה אינו בדרך כלל באיטלקית וספרדית אלא בערבית. כך בלדייה הערבית הייתה לעירייה בעברית. בכמה מקרים כמו גלידריה ופיצריה משתמשים במילה הלועזית כנתינתה.
74
רן פורסט שואל/ת: השורש כת"ר משמש בהשאלה גם לדברים בולטים העומדים בראש (כותרת) וגם לדברים עגולים (כיתור). מה קדם למה? מה האטימולוגיה המקורית של הכתר?
רוביק עונה:
'כתר' הוא החפץ העגול המונח על ראשו של המלך, ומכאן שהוא מיוחס גם להצבתו בראש וגם לכיתור – הקפה של יישוב במעגל. המקור הוא החפץ היוקרתי, דבר הנרמז גם במשמעות המילה המקבילה בערבית: כבוד.
75
שרון שואל/ת: מי נתן לכלי השחמט את שמותיהם העבריים? ולמה נבחר השם "רץ" לכלי שנקרא באנגלית בישוף?
רוביק עונה:
אברהם אבן עזרא אחראי לשמות שניתנו לכלים במאה ה-12. המונחים המקובלים היום לכלי השחמט ניתנו בחלקם במאה ה-19, כאשר המוביל על פי מחקרו של אילון גלעד בעיתון הארץ הוא צבי אורי רובינשטיין, שפרסם את ספר הלימוד העברי הראשון לשחמט. 'מלך' היה השם המקובל בשפות שונות ובעברית מאז המאה ה-12. במאה ה-19 כבר היה מקובל השם לכלי התומך, מלכה, שהחליף את 'יועץ המלך'. בערבית הרץ היה פיל, אך רובינשטיין תרגם את המילה הגרמנית Laufer לרץ. אבן עזרא כינה את הפרש "סוס", ורובינשטיין קרא לו "המדלג". בראשית המאה ה–20 התקבע שמו המוכר לנו היום. הצריח היה במקור "רוח" (מרכבה בפרסית) וכך כינה את הכלי גם אבן עזרא. באירופה הפך הכלי ממרכבה למגדל — Turm - בגרמנית. רובינשטיין תירגם אותו ל"מגדל", אבל בראשית המאה ה-20 התקבע הכינוי "צריח". את הכלי הפשוט ביותר כינה אבן עזרא "רגל" ורובינשטיין "איכר", אבל שניהם פינו את דרכם לבסוף ל"רגלי".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >