שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1141
שואל/ת: מאין הגיעה התיבה "סס" למילה "ססגוני"?
רוביק עונה:
בתרגום אונקלוס (שמות כה 5) נכתב: "משכי ססגונא", תרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". גם על פי פסוקים מתורגמים נוספים "ססגונא" הוא בארמית תחש. במסכת שבת נכתב בעקבות זאת: "אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא - ששש [כלומר, שמח] בגוונין הרבה". רש"י קושר את הקצוות ומסביר כי תחש הוא "מין חיה, ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם [אונקלוס] ססגונא, ששש ומתפאר בגוונין שלו". בעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר ססגוני.
1142
שואל/ת: מאין נלקחה המילה "שיבוט"?
רוביק עונה:
"שיבוט" במשמעות יצירת אורגניזם על בסיס הד.נ.א. של אורגניזם חי חודשה בשנות התשעים. מחדשיה הלכו בעקבות המילה האנגלית לאותה פעולה cloning, שחודשה במאה העשרים. בעקבות החידוש נוצרה גם מלת הסלנג האמריקנית clone שפירושה אדם המחקה באופן מוחלט אדם אחר. המילה חודשה על-פי המילה היוונית clon שפירושה חוטר או זלזל, דהיינו, חלק צמח היוצא מצמח אחר. "שבט" פירושו בעברית גם ענף דק או חוטר, ועל פניו זהו הקשר בין המילה "שיבוט" ומשמעותה.
1143
שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "ברז", "להבריז"? לפני כמה שנים סיפק לי בני בן ה-16 את ההסבר הבא: "אתה רוצה להגיע הביתה אבל אין לך כסף למונית. אתה תופס מונית, נותן כתובת לא רחוקה מהבית, מבקש מהנהג לעצור ואומר 'אני יורד לרגע לשתות מים מהברז בחצר', ונעלם ורץ הביתה". האם זה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
לא, זה אינו מקור הביטוי, וגם לא האגדות העממיות על האינסטלטור שמחכים לו עד בוש כדי שיבוא לתקן את הברז. מקור הביטוי בערבית הצפון אפריקנית, מן השרש בר"ז במשמעות הקרובה לשימוש הישראלי. לשורש הופעות שונות, וביניהן הביטוי בְּרֶז לוֹ: ברח לו מתחת ידיו. הפיתוחים "הבריז", "שם ברז" וכדומה הם כבר תוצרת ישראלית.
1144
סטודנטית מהמרכז שואל/ת: בלימודי נתקלתי במילה "ממויָרים" בהקשר של חיידקים, טפילים או וירוסים שהוחלשו כדי לשמש כחיסון חי ויעיל אך לא מסוכן. מה מקור המילה הנ"ל, ומה בדיוק השורש שלה?
רוביק עונה:
מקור החידוש הזה, שכמעט אינו בשימוש, בשורש מו"ר/מי"ר, ממנו נגזרות המילים הנפוצות המרה, להמיר ועוד. ממויר הוא מה שעבר טרנספורמציה, כמו החידק שבשאלה. הנגיף הממויר הוא נגיף חי מוחלש, לצד הנגיף המומת.
1145
שואל/ת: מאיפה השתרשה המילה "פיצוצייה" לחנויות הפתוחות 24 שעות?
רוביק עונה:
הפיצוצייה הראשונה בתל אביב נפתחה בתל אביב בשנות השמונים ברחוב קינג ג'ורג', ושני מקימיה אחראים למונח החדש, שאימץ את הדמיון בין "פיצוץ" במשמעותה החיובית לבין "פיצוחייה", שם שכבר היה נהוג בתל אביב.
1146
שואל/ת: מדוע התכווצויות הרחם בלידה נקראות "צירים"? האם יש מקור הגיוני לביטוי "צירי לידה"?
רוביק עונה:
המקור הוא מקראי, כמו בפסוק בישעיה "צירים אחזוני כצירי יולדה" ובאחרים. "ציר" היא מילה רבת הוראות ומקורות (ציר דלת, שגריר, דרך, רוטב ועוד), ואין הסכמה למקורה במקרה של צירי לידה. יש שמוצאים קשר בין צירי הלידה לציר הדלת המסתובבת, המזכירה את פיתולי היולדת בעת כאביה. המדרש תומך בהשערה הזו. בדיון על הפסוק בישעיה אומר ר' יהושע: "כשם שדלתות לבית, כך דלתות לאשה, שנאמר, 'כי לא סגר דלתי בטני'". רבי עקיבא מוסיף: "כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה, שנאמר, ויפתח את רחמה".
1147
שואל/ת: מדוע נקראת האשכולית כך?
רוביק עונה:
האשכולית גדלה בחלק מזניה באשכולות בדומה לענבים, ומכאן grapefruit: "הפרי הדומה לענבים". הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה "הפרי האסור". השם grapefruit ניתן בג'מייקה בשנת 1800. המילה האנגלית לענבים grapes נגזרה מהמילה הגרמנית העתיקה grap, אנקול לנשיאת אשכולות פרי, וכן grape, לשאת יחד, לאסוף. השם העברי אשכולית ניתן בעקבות הרעיון הגלום בשם האנגלי.
1148
שואל/ת: מה מקור הביטוי "ספיחס"?
רוביק עונה:
ניסו לקשור את המילה ל"ספיח" המקראי, שאריות החיטה הלא קצורה ומכאן הקשר לתספורת, וכן ל"ספחת" ואפילו ל"צפיחית". המקור הוא שונה. הירושלמים הוגים "צ'פיחס", תוך חבטה על העורף, ומזכירים לנו את הצ'פחה, מילה שמקורה עיראקי, והיא הורתה של צ'פיחס.
1149
שואל/ת: מה מקור המילה "ביון" במובן ריגול, והאם נכון שלוי אשכול הגה מושג זה?
רוביק עונה:
זהו תרגום אסוציאטיבי של המקור האנגלי המקביל intelligence. יצחק אבינרי כתב אודותיו ב-1958: "מגונים ונפסדים אותם חידושים יתרים, שאינם באים אלא משום חיקוי לאנגלים". האקדמיה אישרה את המונח במשמעות זו לפני כעשר שנים. יש לפקפק בשמועה שהיא חידוש של אשכול, אבל לעולם אין לדעת.
1150
שואל/ת: מה מקור המילה "במו" בביטויים כמו "ראה זאת במו עיניו" "עשה זאת במו ידיו", והאם היא קשורה ל"כמו"?
רוביק עונה:
"מו" היא צורה חליפית ל"מה", ומופיעה רק בצירוף לאותיות ב', כ', ל. במקרא השימוש בה מליצי, לצורכי הדגשה שירית: "ירדו במצולות כמו אבן" (שמות): כאבן ממש, "אאמצכם במו פי" (איוב): בפי ממש. "וידמו למו עצתי" (איוב): לעצתי ממש. משלוש צורות אלו רק "כמו" הפכה למילה נפוצה והאחרות נותרו בתחום השפה הגבוהה המליצית. אין לבלבל עם לָמו או בָּמו שהן צורות פואטית של "להם" ו"בהם".
1151
שואל/ת: מה מקור המילה "מותג"?
רוביק עונה:
מותג היא מילה חדשה שאושרה בשנים האחרונות על ידי האקדמיה במשמעות brand name. גם היא וגם השורש ת.י.ג. נגזרו מהמילה התלמודית תג.
1152
שואל/ת: מה מקור המילה המוזרה פומפיה, ואיך ייקרא לפעולת ריסוק בעזרתה?
רוביק עונה:
היא מופיעה בתלמוד, מקורה ארמי, והיא קשורה למילה פום, פה, על שום הפיות הרבים הנפערים בה. השם הנרדף לפומפיה הוא מגררת, ובעברית נאה גוררים בה ירקות וגבינות.
1153
שואל/ת: מה מקור המילה מחבוש, שהוא הכינוי לכלא הצה"לי?
רוביק עונה:
מחבוֹש היא שיבוש קל המילה הערבית מחבוּש, שפירושה אסיר, אדם כלוא.
1154
שואל/ת: מה מקור המילה צ'ופר?
רוביק עונה:
למקור המילה כמה השערות. קושרים אותה לפועל בספרדית chupar, שפירושו למצוץ. הדעה הרווחת היא שמקור המילה הוא בצה"ל. על פי תיאור מעדות ראייה, בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת-הימים התברר לצה"ל שחסר ציוד חיוני רב. בין הפריטים החסרים היו גם מנות קרב. צה"ל פתח במבצע אריזה רחב היקף, והמצרכים בהם השתמשו במנות החדשות היו איכותיות יותר, וזכו לשם הרשמי, על האריזה, "מנות קרב משופרות". המילה "משופרות" הפכה מהר מאד בלשון החיילים ל"מצ'ופרות": "הגיעו המנות המצ'ופרות?". סיפור תומך מאותה תקופה: בתחילת שנות השישים הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מדגם דגמ"ח משופר. בפי האפסנאים השתבש השם מ'דגמ"ח משופר' ל'דגמ"ח מצ'ופר'. כרגיל חולקו בגדים אלו קודם כל לאנשי שלומנו, והאמירה "אתן לך מצ'ופר" הפכה לנפוצה באפסנאות, כאשר משמעותה: "אתן לך פריט טוב יותר". המ' אבדה ונותר צ'ופר.
1155
רועי שואל/ת: קרחון הוא גוש עצום, גדול ומסיבי. מדוע משתמשים כאן בסיומת ההקטנה –ון?
רוביק עונה:
נכון שסיומת –ון משמשת להקטנה, אבל יש לה שימושים רבים אחרים כמו 'פתרון' ו'זיכרון', ופעמים היא משמשת להעצמה, כמו 'שיטפון'.
< הקודם ... 76 77 78 79 80  ... הבא >