שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי בירנבאום שואל/ת: מה מקור הביטוי 'להיקרע מצחוק'?
רוביק עונה:
זוהי ואריאציה של הביטוי 'להתפוצץ מצחוק' שמקורו בשפות רבות: יידיש: פּלאַצן פֿון געלעכטער. רוסית: LoopNet' so samekh, וכן בגרמנית. אנגלית: split his sides with laughing (צלעותיו התבקעו מצחוק), וכן בגרמנית, בצרפתית ובערבית. צחוק גדול נותן תחושה של התבקעות או קריעה פנימית, ומכאן גם 'התפקע מצחוק'.
2
בני לוי שואל/ת: מה הכוונה ומה המקור ל"את הכסף סופרים במדרגות"?
רוביק עונה:
הכוונה היא שכל עוד לא מסתיימת עסקה ולא נחתם הסכם, או לחילופין נגמר משחק הימורים אין לדעת עם כמה כסף יצא איש העסקים או השחקן. הביטוי נולד במשחק הפוקר, ככל הנראה זהו ביטוי ישראלי. הוא מזכיר את הביטוי "חוכמת חדר המדרגות", דברים שמגלים לאחר שהסתיים דיון או משחק, שמקורו צרפתי.
3
בצלאל לנדאו שואל/ת: מאיפה הגיעו הצבעים לים האדום, הים הצהוב והים השחור?
רוביק עונה:
'הים האדום' נקרא כך בעקבות שמו היווני - Erythron Thalassa, מילולית: הים האדום. השם התגלגל כנראה מהזיהוי של הים עם אריתריה הסמוכה לו, כאשר שם הארץ, אריתריאה, דמה למילה היוונית אדום. 'הים הצהוב' נקרא כך בעקבות החול הצהוב הדק שהגיע ממדבר גובי, והעניק צבע ייחודי למים באזור החוף. 'הים השחור' קיבל את שמו מהיוונית, שהלכה בעקבות הפרסית וקראה לו הים הכהה או האפל. יש טענה שצבע המים בו כהה מן הרגיל, אך הסבר מעניין יותר קושר את הצבע לרוחות השמים, שבהן הצבע השחור מציין את הצפון, ומכאן שזה הים הצפוני מנקודת הראות היוונית.
4
אסתי שואל/ת: מאין הגיע הביטוי ״לבוא איתו/איתה חשבון״? בעבר נהוג היה לאמר ״לבוא איתו/איתה בחשבון״. מדוע הביטוי שונה?
רוביק עונה:
הביטוי 'בא חשבון עם מישהו' הוא בעברית החדשה ומשמעותו, גמל לאיש ריבו, התנקם. הוא מופיע בספר במדבר: "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן", וכאן הכוונה לעיר חשבון. מההוראה החדשה נגזר הפועל 'להתחשבן' בהוראת גמול ונקמה. אין לאלה קשר לביטוי 'בא בחשבון', שפירושו אפשרי, שיש לו היתכנות.
5
דני ב. שואל/ת: מה מקור הביטוי "אחת ולתמיד"?
רוביק עונה:
המקור בכמה שפות אירופאיות. יידיש: איין מאָל פֿאַר אַלע מאָל. אנגלית: once and for all . צרפתית: une fois pour toutes, וכן בגרמנית.
6
חיליק סולומון שואל/ת: ניסיתי למצוא שורשים ורגליים לביטוי "טבעו לו האוניות". תוכל להאיר את עיניי מה השורש לביטוי זה?
רוביק עונה:
הביטוי נדיר מאוד, בדרך כלל כדימוי:" הוא מתנהג כאילו טבעו לו האוניות". לא מצאתי מקור חיצוני לביטוי.
7
מואיז שואל/ת: לאחרונה בטלוויזיה בתוכנית סברי מרנן את הצירוף אבו-קומונה. האם אפשר לדעת את מקורה, הפירוש, ואיזו עדה תרמה אותו לעברית. הדבר היחיד שידוע לי שזה אומר משהו על קמצנות.
רוביק עונה:
'אבו קומונה' פירושו קמצן. על פי מבנה הביטוי הוא ישראלי, מאחר שהוא מחבר מילה לטינית ומילה ערבית. מידע על מקורו יתקבל באהבה. דודו בוסי משלב אותו באחד מספריו כך שיתכן שהמקור הוא בשכונת התקווה או בדרום תל אביב.
8
רוברטה רוזנפלד שואל/ת: מה פירוש הביטוי "בריש גלי"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בפומבי ובדרך המעוררת תשומת לב רבה. זהו ביטוי ארמי שהוראתו בעברית 'בראש גלוי', והוא מופיע בתרגום אונקלוס לצירוף המקראי 'ביד רמה' (שמות יד 8).
9
נוני שואל/ת: האם הביטוי "לחיים" בהרמת כוסית הוא ייחודי לעברית, ליידיש. במחזמר כנר על הגג באנגלית שר הזמר "לחיים לחיים טו לייף".
רוביק עונה:
זוהי ברכה יהודית למהדרין, to life הוא תרגום לצורכי המחזמר. הברכה היא קיצור של הופעות בלשון חכמים כגון במדרש, 'לחיים ולשלום', והיא נהוגה בשלמותה בחגים ומועדים. במדרש בראשית שכל טוב נכתב: "ובכל זאת אנו חייבים להודות לו ולברכו 'גודר פרצות הוא יגדור הפרץ הזה לחיים ולשלום'".
10
ניצן שואל/ת: מאיפה הגיע המונח 'נגמר לו הסוס'?
רוביק עונה:
מקור הניב בבדיחה יהודית: "אופיצר לימד לטירונים אמנות הרכיבה. הרכיבו טירון יהודי על סוס והדהירו אותו. זיזה אחרי זיזה נשמט הטירון מאמצע גבו של הסוס לאחוריו, ולבסוף הגיע עד לבין-הפרסות. תקפה אותו אימה גדולה וצווח: 'כבוד מעלתך, מהר והבא סוס אחר. הלה נסתיים'" (דרויאנוב ג, 2723). כמו כן יש כאן השפעה של ניב אנגלי, הנקשר גם ל'גמר את הסוס': come down off his horse.
11
ראובן פרומר שואל/ת: מהו המקור לניב/פתגם/ביטוי: "כורת/גודע/מנסר/חותך את הענף עליו הוא יושב"?
רוביק עונה:
זהו ניב רב לשוני. גרמנית: den Ast absägen, auf dem man sitzt. צרפתית: scier la branche sur laquelle on est assis , וכן ברוסית ובערבית. הניב מיוסד על מוטיב המופיע בסיפורי עם ממזרח וממערב, וכן בפולקלור היהודי-ספרדי: שוטה יושב על ענף של עץ וכורת אותו סמוך לגזעו, כך שלבסוף הוא עצמו נופל.
12
חגית שואל/ת: מה מקור הביטוי המשמש ברכה "בשעה טובה"? בספרדית קיים ביטוי זהה בשימוש זהה - enhorabuena (נכתב כמילה אחת). האם יש קשר ביניהם?
רוביק עונה:
לביטוי שורשים בשפות אירופה והוא מופיע במקורות, כנראה בהשפעת השפות השונות, כבר במאה ה-14: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה והשיבה תעשה בשעה טובה" (שו"ת זכרון יהודה סימן נה). הביטויים המקבילים מצויים ביידיש: אין אַ גוטער שעה, בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, בצרפתית: à la bonne heure.
13
משה עינב שואל/ת: קראתי ש"אופסייד סטורי" נכתב ע"י יוסי בנאי בהשראת אפרים קישון. האם קישון הוא זה שהמציא את "יא איבן שפטוטה"?
רוביק עונה:
המערכון של הגשש אכן נכתב בהשראת מערכון קודם שכתב אפרים קישון. הטקסט המקורי של קישון אינו בידי, אך הביטוי מתאים יותר לבנאי ונראה ששאוב מההווי הירושלמי. המילה שפתותה או שפטוטה אינה מוכרת, אך יתכן שיש כאן שיבוש של שפתורה – שפה עבה, אבן שפתותה – בנו של בעל/ת השפתיים העבות. איתי שלמקוביץ מביא השערה הנראית סבירה מאוד: מכיוון שהמערכון המדובר הוא על שופט כדורגל, נראה לי פשוט ש"שפטוטה" הוא הלחם של שופט עם קללה עסיסית בירושלמית (וד"ל).
14
פנינה כהן שואל/ת: הצירוף הזה 'טילון טליל' היה פעם? זכורה לי המילה ׳טליל'.
רוביק עונה:
בשנות החמישים היו בישראל שני תיאטראות לילדים: תלי"ל - תיאטרון לתלמידים וילדים, שנוסד ע"י ארגון הגננות, תילון - תיאטרון ישראלי לילדים ונוער, שנוסד ע"י מנחם גולן. הנ"ל התאחדו מאוחר יותר לתליל-תילון
15
אבישי צפרי שואל/ת: מה מקור הפתגם "קח את המצוי והשלך את הנעלם"?
רוביק עונה:
הביטוי נדיר ביותר ומקורו לא נמצא, בינתיים. כל מידע יתקבל ויצוטט.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >