שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דורון שואל/ת: מה מקור המילה "צואה" (פסולת גוף)? האם יש קשר ל"מוצא"?
רוביק עונה:
המילה צואה מופיעה 5 פעמים במקרא, ולצידה גם צֵאַה ושם התואר צואי. השורש הוא צא"ה, והוא נגזר משם העצם. צואה נקשרת לפעלים רבים בלשונות שמיות, שהמשותף להם הוא לכלוך וצחנה, ואין לו קשר לפועל יצ"א, שממנו נגזרת גם מוצא.
2
ארז חורי שואל/ת: מה המקור וההסבר לביטוי "סינן לעברו ...", מדוע סינן דווקא?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדיבור שקט המביע כעס או התנגדות, והוא נאמר לכאורה בשיניים קפוצות כשהקול מסתנן דרכן. מקור הביטוי ברוסית: procedit' skvoz' zuby.
3
ורדה רוזן שואל/ת: ראיתי במדור 70 שנה אחרי" בישראל היום: ידיעה כדלהלן: "מכנסי תועלת נתקבלו ..... ת"א נחלת בנימין". מה הכוונה בביטוי מכנסי תועלת?
רוביק עונה:
ככל שניתן לברר, זה אינו סוג של מכנסיים אלא מותג תפירה או ייצור מכנסיים מאותן שנים.
4
יורי מור שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי "היתוש של טיטוס", ומה פירושו?
רוביק עונה:
היתוש של טיטוס הוא על פי המדרש התלמודי יתוש שנכנס לראשו של טיטוס דרך אוזנו, גדל ובסופו של דבר גרם לו לצאת מדעתו, וזאת כעונש על שהחריב את בית המקדש. בביטוי נעשה שימוש בהתייחסות לדבר מה מטריד, שאינו נותן מנוח עד כדי סיכון בריאות הנפש. למשל: "כמו היתוש של טיטוס, השיר הזה נכנס למוח ותופס שם עוד ועוד נפח, עד שלא נשאר מקום למחשבות" (תגובה ביוטיוב).
5
דור שואל/ת: עד כמה אחורה חוזר ביטוי הילדים הלועג "נה נה בננה"? מהו התיעוד הראשון שידוע לנו?
רוביק עונה:
ביטויים מסוג זה מתקיימים בלשון הדיבור והמשחק וכמעט אינם מתועדים. הביטוי אמנם מככב בשיר חדש יחסית של נטע ברזילי, אבל הוא מוליך עד שנות החמישים של המאה הקודמת, במסגרת ביטויי לגלוג שונים שבהם חוזרת ההברה נה, שכיכבה גם בראיון של נתניהו עם יונית לוי.
6
יוסי נינוה שואל/ת: למושג "לינגוואה פראנקה" "Lingua franca"- במשמעות "השפה הבינלאומית", מצאתי שני הסברים למקורו: 1. "השפה הצרפתית" - אשר שימשה אי פעם כשפה הבינלאומית. 2. מלטינית - "השפה החופשית". מה המקור המדויק?
רוביק עונה:
'פרנקים' היה הכינוי שניתן לתושבי מערב אירופה בתקופה הביזנטינית המאוחרת, במאות הראשונות של האלף השני. במאות אלה נוצרה באזורים המדוברים שפה מדוברת מעורבבת משפות שונות, המוגדרת גם כשפה פידג'ינית, והשם הוא אם כן 'שפת הפרנקים' (ולא שפת הצרפתים). לפירוש 'שפה חופשית' אין היתכנות אטימולוגית.
7
גל שואל/ת: עלתה במוחי תהייה לגבי "עצר" במושג "יורש העצר": עצר מלשון נזר (כתר וכולי), או מלשון עצירה, עם או בלי מירכאות של שלטון קודם?
רוביק עונה:
מקור הצירוף בספר שופטים: "וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר" (יח 7). הפועל עָצַר בהוראת שָלַט מתבסס על פסוק מקראי אחר: "הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ: זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי" (שמואל א ט 17). הדעה המקובלת היא שהכוונה לכך שהשולט 'עוצר' או מטיל מגבלות על נתיניו, אך יש קושרים 'עצר' עם עושר ושפע על בסיס דמיון לשורשים שמיים.
8
יובל גרוס שואל/ת: תהיתי מאיפה הגיע ביטוי הסלנג "פוצי מוצי" (יש גם "קוצי מוצי"), והאם יש קשר אונומטופאי לחיות מחמד (כגון ציוץ של ציפורים או יללת חתולים - מיצי).
רוביק עונה:
קוצינו-פוציניו הוא כינוי חיבה ביידיש: קוצעניו מוצעניו, ונראה שיש כאן קשר לחתול (קאץ), למרות שהכינוי נועד בעיקר לילדים. מכאן הצורה המקוצרת קוצי מוצי, והוואריאציות הנוספות.
9
משה מכנס שואל/ת: שמא מוכר לך הביטוי "אָייסֶה בֶסָייסֶה", שבחיקוי הדורות הקודמים במשפחה אני מפחיד בו כל נכד. עשרת נכדי מתחננים לשווא שאגלה להם מהו סוד ה"אייסה בסייסה", שגילויו הוא כמובן פשע חמור מחשיפתה של רשימת מרגלי המוסד בעולם?
רוביק עונה:
הביטוי לקוח ממשחקי הילדים בעבר, שבו מחזיקים ברגלי ילד כלשהו וכופים עליו לפתוח את החנות כדי לראות את איבר המין. המקור הוא מהביטוי "עושה מציצה', באשכנזית: עֵייסֶה מֶסֶייסֶה, הלקוח מטקס ברית המילה. ממשחק הילדים הוא קיבל משמעות כללית: אי סדר, בלגן, "עשינו אייסה בסייסה".
10
ציפי מזר שואל/ת: האם תוכל להתחקות אחר גלגוליהם של שני ה'להיטים' הבאים בשפת הדיבור? הביטוי 'לצורך העניין' הרווח מאוד בלשון הדיבור והתקשורת. שם התואר 'קָשוּחַ' הרווח בשפת הדיבור לתיאור כל דבר קשה, מיוחד, מעניין, לא רגיל.
רוביק עונה:
'לצורך העניין' משמש בעיקר בשפת קצינים. ככל הנראה יש כאן גלגול של הביטוי האנגלי for the sake of argument – לצורך הטיעון. 'קשוח' פרץ לחיינו בשנים האחרונות, ומילא חסר בלשון הדיבור. הוא ישמש בכך עד שיהפוך לקלישאה ויימצא תואר אחר.
11
שמואל מרחב שואל/ת: אני שואל לגבי הפרוש של צמד המילים 'כבד לבן'. האדם שהשתמש בביטוי לאחרונה בפגישה אתי הוא תא״ל שבתאי לוי, בעברו סגן מפקד חיל הים (שנינו שייטים וותיקים). אני יודע ששבתאי רצה לציין קור רוח והתנהלות קרת רוח כתכונה חיובית לגבי ידיד משותף. איך זה מתיישב עם כבד לבן? אולי שגה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: ער האט א ווייסער לייבער, מילולית: יש לו כבד לבן, במשמעות, הוא אינו מתרגז מהר. בכמה ביטויים ביידיש הכבד מייצג את הנפש. הצבע הלבן מבטא שלווה, לעומת הצבע האדום, המזוהה עם הכבד, המבטא כעס והתרגשות.
12
עופר שואל/ת: בקשר ליום הכיפורים, רציתי לשאול מה משמעות המשפט אל נורא עלילה?
רוביק עונה:
מקור הפסוק בתהלים סו: "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָ֗ה עַל־בְּנֵי אָדָֽם". רש"י מפרש: מטיל מורא על בני אדם, פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלויים לך, כלומר, העלילה היא מעשה האדם. רד"ק סבור אחרת: נורא מעשה על בני אדם, לעשות בהם כרצונו עד שייראוהו, כלומר העלילה היא מעשה האל. דומה שרד"ק קרוב יותר למשמעות הפסוק.
13
צחי שואל/ת: רציתי אז עזרתך בפירוש הפסוק: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי (תהלים קלז ה-ו). לאחרונה קראתי פירוש מעניין שאומר ששכחת ירושלים כמוה כשבץ מוחי באונה השמאלית. האונה השמאלית אחראית לרוב על הדיבור, אדם שלא עלינו חווה אירוע מוחי בצד שמאל, ימין הגוף עלול להיות משותק ("תשכח ימיני"), ועלולה להיות פגיעה ביכולת הדיבור (תדבק לשוני לחכי). יש היגיון בדבר?
רוביק עונה:
עם כל הכבוד לכותבי התנ"ך, לא נראה שהיה להם ידע בתחום מדעי המוח. עם זאת הפסוק העסיק פרשנים בכל הדורות, כיוון שלא הובא מושא לפועל 'תשכח'. רד"ק מפרש: "תשכח הניגון, כי הימין תנוע מיתרי הכינור". מצודת דוד מפרש: "הימין תשכח את כוחה ואת תנועתה". הבלשן נ"ה טור-סיני מציע לראות כאן שיכול אותיות של תכחש, ואולי צורה מהודקת של תַש כֹחַ. 'תכחש' נתמכת על ידי אבן עזרא: "ויש אומרים תיבש בלי חבר". החוקר בן ציון פישלר סבור שזה הפירוש הנכון, והוא מתיישב כבר עם השורה בהמשך: "תדבק לשוני לחיכי".
14
דוד נמיר ומיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הביטוי ״פוטו רצח״ בהקשר של תאי הצילום העצמי?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לאיכות הצילומים, ומכאן לאסוציאציה של צילומי האנשים הנכנסים למעצר ומצולמים מכמה זוויות על רקע מספר העציר.
15
דור סער שואל/ת: בילדותי בשנות ה-90 היה נפוץ כלי כתיבה של עיפרון עם חודים שיכולת להחליף ביניהם. היו לו כמה כינויים - עט-עיפרון (למרות שלא הייתה לו פונקציה של עט), עיפרון מכאני (למרות שלא היה בו שום דבר מכאני), או עיפרון חודים. ידוע מאיפה השמות האלה הגיעו? או שהם צמחו מלמטה ולכן יש גם מספר גרסאות?
רוביק עונה:
"עיפרון חודים" היה בשימוש בשפה הירושלמית, הוא ללא ספק מונח עממי. הוא נקרא כפי שצוין בשאלה גם "עיפרון מכאני" וכן "עט עיפרון".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >