שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
מנחם דון שואל/ת: מהו מקור הביטוי: ''הוא עמד על סף דמעות''.
רוביק עונה:
זהו תרגום מהביטוי האנגלי on the verge of tears, מילולית: של שפת הדמעות, על סף הדמעות, באותה משמעות.
2
עמיחי שואל/ת: : הביטוי "גשר אירי" מתאר משטח בטון בתחתית נחל אכזב המחבר את שני צידי הדרך ומטרתו להקל על חציית הוואדי כשהוא מוצף. מה מקורו? באירלנד ובאנגליה לא שמעו עליו (חוץ מהזלזול הבריטי "מתאים לאירים שיבנו גשר דווקא מתחת למים....").
רוביק עונה:
השם הוא תרגום של המונח האנגלי Irish bridge המקובל בבריטניה מאז אמצע המאה ה-19, כצורה משנית למונח המקצועי low water crossing. גשרים מסוג זה החלו להיבנות על ידי הבריטים בהודו על פי צורכי השטח, וקיימים גם בבריטניה, בעיקר במקומות שבהם יש גאות ושפל, ורק הגאות מכסה את הנהר. מדוע הוא נקרא דווקא אירי? על כך לא נמצאה תשובה מוסמכת.
3
אבי פוספוס שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי "נתלה באילנות גבוהים"?
רוביק עונה:
המקור בלשון ימי הביניים: "תלוי באילן גבוה מעל גבוה" (ר' טודרוס אבולעפיה, אוצר הכבוד שבת נה), בהוראת דברים עמוקים ונסתרים מאוד. זאת בעקבות מסכת פסחים: "אם ביקשת ליחנק – היתלה באילן גדול". רש"י מסביר: "אמור בשם אדם גדול". עגנון מצטט מספר הזוהר: "ולא שמעתון מאילנא רברבא" (ולא שמעתם זאת מאילן גדול).
4
יורם שואל/ת: מה זה "אבו עלי"? מנין הגיע הביטוי הזה ומה התכוונו כשהשתמשו בו?
רוביק עונה:
הביטוי מושאל מערבית. בשפה זו אַבּוּ עָלִי הוא אדם המנסה להשיג את מטרותיו בכוח, וזו גם המשמעות בסלנג הישראלי. מכאן גם צירופים כמו עשה לו אבו-עלי, שיחק אותה אבו-עלי. מילולית פירושו אביו של עלי. עלי הוא דמות מרכזית במסורת המוסלמית.
5
נונו שואל/ת: מה מקור הביטוי 'בלבול ביצים' במשמעות דברי הבל.
רוביק עונה:
'בלבול ביצים' והניב 'אל תבלבל את הביצים' הוא פיתוח ישראלי של ביטויים קודמים. 'בלבול מוח' מקורו בלשון ימי הביניים, 'בלבל את המוח' מקורו ביידיש: דרייען אַ קאָפ (בלבל את הראש) ובשפות נוספות. פיתוח בוטה של ביטויים נמצא למשל גם בביטוי 'יצא לי מן התחת' בעקבות 'יצא לי מן האף' שמקורו מקראי-יידישאי.
6
אודי שואל/ת: מה מקור הביטוי "להכניס ראש בריא למיטה חולה"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: לייגן זיך מיט אַ געזונטן קאָפּ אין אַ קראַנקן בעט. גירסה יידית נוספת: ראש בריא במיטה שבורה.
7
אודי שואל/ת: נתקלתי לאחרונה בלא מעט יצירות או ספרים שכותרתם מבוססת על התבנית של "עלייתו ונפילתו של X". מי היה הראשון שהשתמש בתבנית הזו?
רוביק עונה:
המקור לתבנית הוא במחזהו של ברטולד ברכט "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" משנת 1930. התבנית זכתה לתפוצה רחבה בעקבות בספרו רב המוניטין והתפוצה של ויליאם שיירר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", שיצא לאור ב-1960. התבנית הפכה בסיס לספרים נוספים וכן לשימושים תקשורתיים בתחומים שונים.
8
אלי שואל/ת: האם יש מקור לביטוי מדברים על החמור והחמור בא ( מגיע)? אני יודע שבאנגלית הוא Speak of the Devil and he will appear ממאה ה-17. לביטוי מקורות רבים וגרסאות שונות.
רוביק עונה:
הניב השלם: 'מדברים על החמור והוא מופיע'. המקור המדויק הוא בגרמנית: Wenn man den Esel nennt, kommt er gerennt. באנגלית אומרים: Talk of the devil and he is sure to appear (מדברים על השד, והוא כמובן יופיע). בצרפתית: quand on parle du loup, on en voit la queue (כשמדברים על הזאב, רואים את זנבו). בערבית: גִ'בְּנָא סִירִת אִלְקוּט אַגַ'נָא יְנוּט (דבר על החתול, ויבוא מקפץ). הגירסה המזכירה זאב מקורה בלטינית: lupus in fibula (הזאב שבשיחה), בכתבי טרנטיוס. גירסה קרובה: מדברים על המשיח, בעקבות יידיש: מע זאָל דערמאַנען משיחן – קומט ער (בנוסח עברי של י"ח ברנר: "אילו היו מזכירים את המשיח, היה גם הוא בא"). ניב דומה במבנהו ביידיש שהוראתו שונה: אָז מע רופֿט דעם מלאך, קומט דער גלח (כשקוראים למלאך בא הכומר), דהיינו, מדברים על אדם ראוי וחשוב ומגיע אדם בלתי רצוי. גירסה נוספת בהוראה זו: מדברים על המשיח ובא החמור.
9
הדס בור שואל/ת: מה מקור הביטוי 'על הזיין של פפו'?
רוביק עונה:
הביטוי נקשר ואולי התגלגל מן הביטוי בלדינו "על הפאטה דה ליאון", שזכה אפילו למעין לחן, ופירושו בעברית צחה: "על הזין של ליאון". מאוחר יותר התפרסם השיר המתחרה "על הזין של מזרחי", על פי מנגינת "גלורי, גלורי הללויה" ו/או "הגביע הוא שלנו". פפו הוא שם בולגרי, כך שהביטוי מוביל ככל הנראה ליפו של פעם.
10
רות שואל/ת: מה מקור ביטוי הסלנג פצצות לגבות?
רוביק עונה:
אין לביטוי מקור ייחודי, זו יצירה ישראלית הבנויה על מגוון מילים וביטויי העצמה המכילים מילים כמו פצצה, פגז ועוד. מכאן נוצרה צירוף מחורז, ובהמשכו גם 'רסיסים לריסים', 'מרגמות לפטמות'.
11
שי שואל/ת: "שטויות במיץ עגבניות". מדוע דווקא עגבניות? מה המקור?
רוביק עונה:
זוהי גירסה ישראלית של הביטוי הגרמני : Quatsch mit Soße (פטפוט ברוטב), המופיע גם בצורה מקוצרת: 'שטויות במיץ'.
12
יוסי אטינגר שואל/ת: מה מקור הביטוי "אכל חזוק"?
רוביק עונה:
המקור בערבית. חָ'אזוּק הוא עמוד ארוך מחודד בקצהו, שהוכנס בעכוזו של נדון למוות. אַכַּל חָ'אזוּק (אכל חזוק), פירושו פגעו בו, הונו אותו.
13
יורם אלעזרי שואל/ת: מה מקור הביטוי: חרט על דיגלו?
רוביק עונה:
הביטוי נכתב 'חרת על דגלו', אם כי חרט וחרת הם פעלים קרובים במשמעות. המקור בגרמנית: etwas auf seine Fahne schreiben, וברוסית: nachertat' na znameni.
14
איתי ויצמן שואל/ת: מאיפה הביטוי "אלא אם כן"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בסייג כלשהו, בתנאי שלא יתרחש דבר מה. זהו צירוף תנאי המקובל בלשון חכמים בתפוצה רחבה, ובלעדי בתלמוד הבבלי. יש גם ראשי תיבות המקובלים בתלמוד: אא"כ.
15
אבישי טופול שואל/ת: האם המלה שכנוע נולדה בימי אברהם אבינו, או הצטרפה בעקבות תחיית השפה העברית על ידי אליעזר בן יהודה? נשמע כמו שילוב בין שינוי, שינוע והכנעה.
רוביק עונה:
שכנע הוא פועל מחודש, שבו משולבים ש'+השורש העתיק כנ"ע. לתוספת ש' בשורשים רבים (שכלל, שחרר, שחזר וכדומה) תפקידים שונים. במקרה זה יש כנראה השפיעה של גלגול פעלים באנגלית. לשכנע פירושו to convince, מלטינית convincere, ובה הוא שילוב של con+vincere, כש-vincere פירושו לשלוט ולהכניע.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >