שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
חגית שואל/ת: מה מקור הביטוי המשמש ברכה "בשעה טובה"? בספרדית קיים ביטוי זהה בשימוש זהה - enhorabuena (נכתב כמילה אחת). האם יש קשר ביניהם?
רוביק עונה:
לביטוי שורשים בשפות אירופה והוא מופיע במקורות, כנראה בהשפעת השפות השונות, כבר במאה ה-14: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה והשיבה תעשה בשעה טובה" (שו"ת זכרון יהודה סימן נה). הביטויים המקבילים מצויים ביידיש: אין אַ גוטער שעה, בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, בצרפתית: à la bonne heure.
2
משה עינב שואל/ת: קראתי ש"אופסייד סטורי" נכתב ע"י יוסי בנאי בהשראת אפרים קישון. האם קישון הוא זה שהמציא את "יא איבן שפטוטה"?
רוביק עונה:
המערכון של הגשש אכן נכתב בהשראת מערכון קודם שכתב אפרים קישון. הטקסט המקורי של קישון אינו בידי, אך הביטוי מתאים יותר לבנאי ונראה ששאוב מההווי הירושלמי. המילה שפתותה או שפטוטה אינה מוכרת, אך יתכן שיש כאן שיבוש של שפתורה – שפה עבה, אבן שפתותה – בנו של בעל/ת השפתיים העבות. איתי שלמקוביץ מביא השערה הנראית סבירה מאוד: מכיוון שהמערכון המדובר הוא על שופט כדורגל, נראה לי פשוט ש"שפטוטה" הוא הלחם של שופט עם קללה עסיסית בירושלמית (וד"ל).
3
פנינה כהן שואל/ת: הצירוף הזה 'טילון טליל' היה פעם? זכורה לי המילה ׳טליל'.
רוביק עונה:
טילון הוא מעדן גלידה. למילה 'טליל' אין משמעות המוכרת לנו.
4
אבישי צפרי שואל/ת: מה מקור הפתגם "קח את המצוי והשלך את הנעלם"?
רוביק עונה:
הביטוי נדיר ביותר ומקורו לא נמצא, בינתיים. כל מידע יתקבל ויצוטט.
5
קובי מושקוביץ שואל/ת: מה מקור הביטוי "להפריד בין הניצים"? האם יש קשר לעוף 'נץ'?
רוביק עונה:
'ניצים' הם אנשים המתקוטטים, אנשים במריבה, מהשורש נצ"ה. כך בספר שמות: "שני אנשים עברים ניצים". מי שמנסה להפריד ביניהם הוא משה רבנו, זה לא נגמר טוב.
6
תמי וולף-מונזון שואל/ת: מעוניינת לברר מה מקור הצירוף 'ציפורים בראש'? האם הוא תרגום שאילה משפות אחרות? פולנית? גרמנית?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: האָבן פֿייגעלעך אין קאָפ. גירסה בגרמנית: einen Vogel haben (יש לו ציפור).
7
עידית שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "משקשק מפחד"?
רוביק עונה:
זהו פועל בסלנג: משקשק, משקשק מפחד, וגם 'משקשק ביצים'. שקשק הוא פועל תקני אונומטופאי המשמש בעברית החדשה במשמעות של השמעת רעש, כמו הרכבת המשקשקת. הפועל במשמעות הסלנגית נולד בעקבות הפועל האנגלי to shake שפירושו לרעוד.
8
בנצי כהן שואל/ת: מהו מקורם ומשמעותם של השמות הבאים, אשר נהגו בקרב יהודי תוניסיה עד לפני דור או שניים: אבאתו (Abbato) לגברים, ותרכייה (Terkiya) ותראכי (Trakki) לנשים? השם הראשון קשור, ככל הנראה, לאימפריה העות'מנית (תורכיה) ששלטה בתוניסיה בעבר, והשני קשור, כנראה, לעוף כלשהו ממשפ' התרנגולאים. אשמח גם לדעת על ספרות העוסקת בשמות באזור זה, בכל אחת מן השפות: עברית, אנגלית, צרפתית וערבית, ככל הידוע.
רוביק עונה:
המומחה לשמות יוצאי תוניסיה ד"ר ויקטור חיון מסביר שתרכייה היא אכן 'הטורקייה', ותראקי היא צורת הרבים של תרכייה. אין לכך קשר לתרנגול ההודו. אבאטו היא אחת הצורות הרבות של השם אברהם, והיא מזכירה צורה נפוצה מקוצרת: באטו. ספרים על שמות יהודי צפון אפריקה וטוניסיה בפרט נכתבו בעיקר בצרפתית. חיון מזכיר שלושה: ספרו של הרב מוריס אייזנבט משנת 1946, ספרו של פול סבג משנת 2002, וספרו של ז'ק טייב משנת 2004.
9
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת מהיכן הגיע המונח תרתי משמע, בד בבד לפירוש מילולי של המילה תרתי.
רוביק עונה:
המקור בארמית בלשון חכמים: "ומלאו את הארץ וכבשוה, איש דרכו לכבש, ואין אשה דרכה לכבש. אדרבה, וכבשוה תרתי משמע (ת"ב יבמות סה ב). תרגום הצירוף: שני פירושים. תרתֵי=שנֵי.
10
שלמה שואל/ת: אשמח להבין איך נוצרו הביטויים כמו ''מרה שחורה'', ''מוסר כליות''. מה הקשר בין אברי הגוף כליות ומרה למוסר ומצב רוח?
רוביק עונה:
הביטוי 'מוסר כליות' היא צורה שמנית של פסוק מקראי במשמעות ייסורי מצפון, מחשבות חרטה.: "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי" (תהלים טז 7). הכליות נחשבו לאיבר שבו מתקיים הרגש המוסרי, וראה "בוחן כליות ולב". 'מרה שחורה' מופיעה במדרש: "וכנגדן ארבעה יסודי העולם: מרה שחורה כנגד העפר תולדתה צינה ויבשה כך העפר, מרה אדומה כנגד האש תולדתה חמה ויבשה, הלובן כנגד המים תולדתו קר ולח כמו המים, הדם כנגד הרוח" הרמב"ם מסביר שמדובר במחלת המרה. הצירוף מצוי בשפות רבות כגון אנגלית: black bile, צרפתית: bile noire, לטינית: nigra bilis. הצירוף הלטיני, וכן ההופעות במקורות היהודיים, נשענים על תורת הרפואה של היפוקרטס, שלפיה לחה שחורה המופשרת מן המרה גורמת לאדם להיות בעל מזג מלנכולי, דהיינו, נוטה לדיכאון.
11
מנחם דון שואל/ת: מהו מקור הביטוי: ''הוא עמד על סף דמעות''.
רוביק עונה:
זהו תרגום מהביטוי האנגלי on the verge of tears, מילולית: של שפת הדמעות, על סף הדמעות, באותה משמעות.
12
עמיחי שואל/ת: : הביטוי "גשר אירי" מתאר משטח בטון בתחתית נחל אכזב המחבר את שני צידי הדרך ומטרתו להקל על חציית הוואדי כשהוא מוצף. מה מקורו? באירלנד ובאנגליה לא שמעו עליו (חוץ מהזלזול הבריטי "מתאים לאירים שיבנו גשר דווקא מתחת למים....").
רוביק עונה:
השם הוא תרגום של המונח האנגלי Irish bridge המקובל בבריטניה מאז אמצע המאה ה-19, כצורה משנית למונח המקצועי low water crossing. גשרים מסוג זה החלו להיבנות על ידי הבריטים בהודו על פי צורכי השטח, וקיימים גם בבריטניה, בעיקר במקומות שבהם יש גאות ושפל, ורק הגאות מכסה את הנהר. מדוע הוא נקרא דווקא אירי? על כך לא נמצאה תשובה מוסמכת.
13
אבי פוספוס שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי "נתלה באילנות גבוהים"?
רוביק עונה:
המקור בלשון ימי הביניים: "תלוי באילן גבוה מעל גבוה" (ר' טודרוס אבולעפיה, אוצר הכבוד שבת נה), בהוראת דברים עמוקים ונסתרים מאוד. זאת בעקבות מסכת פסחים: "אם ביקשת ליחנק – היתלה באילן גדול". רש"י מסביר: "אמור בשם אדם גדול". עגנון מצטט מספר הזוהר: "ולא שמעתון מאילנא רברבא" (ולא שמעתם זאת מאילן גדול).
14
יורם שואל/ת: מה זה "אבו עלי"? מנין הגיע הביטוי הזה ומה התכוונו כשהשתמשו בו?
רוביק עונה:
הביטוי מושאל מערבית. בשפה זו אַבּוּ עָלִי הוא אדם המנסה להשיג את מטרותיו בכוח, וזו גם המשמעות בסלנג הישראלי. מכאן גם צירופים כמו עשה לו אבו-עלי, שיחק אותה אבו-עלי. מילולית פירושו אביו של עלי. עלי הוא דמות מרכזית במסורת המוסלמית.
15
נונו שואל/ת: מה מקור הביטוי 'בלבול ביצים' במשמעות דברי הבל.
רוביק עונה:
'בלבול ביצים' והניב 'אל תבלבל את הביצים' הוא פיתוח ישראלי של ביטויים קודמים. 'בלבול מוח' מקורו בלשון ימי הביניים, 'בלבל את המוח' מקורו ביידיש: דרייען אַ קאָפ (בלבל את הראש) ובשפות נוספות. פיתוח בוטה של ביטויים נמצא למשל גם בביטוי 'יצא לי מן התחת' בעקבות 'יצא לי מן האף' שמקורו מקראי-יידישאי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >