שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אביבה נאור שואל/ת: מה המשמעות של הביטוי העממי 'בטח - צנון ורתח'?
רוביק עונה:
רעתעך ביידיש – צנון. הביטוי נולד כחרוז ילדים, כאשר רעתעך התחרזה בשיבוש קל עם בטח, וצנון חברה אליה כמילה העברית המקבילה.
2
אורי שמואל קוצ'וק שואל/ת: מה משמעותו ומה מקורו של הביטוי "בוקרה פיל מישמיש"?
רוביק עונה:
המשמעות: אין לכך כל סיכוי. המקור בערבית: בֻּכְּרָא פִי-ל מִשְׁמֶשׁ - "מחר, כשיהיו משמשים", בהוראת "אעשה זאת בתקופת המשמש"; תקופה זו חולפת מהר, ולכן אין אפשרות לקיים את ההבטחה. הצירוף נקשר גם לסיפור על מצרי וסורי שהיו שותפים בממכר פירות, אחד מוכר ואחד אוכל. בימי הענבים אכל אותם המצרי אשכולות אשכולות. הסורי התרעם על כך, והמצרי אמר לו: מחר, בזמן המשמש, תאכל אותם אחד אחד.
3
אודי שואל/ת: בשאלה שנשאלת לפני זמן מה ציינת כי מקורו של הניב "להחזיק מעמד" בעברית המודרנית הוא מגרמנית, אך שניב זה נמצא במגילות הגנוזות. האם ייתכן שלמעשה הניב נדד מהעברית של אותה תקופה לגרמנית, ממנה שאלה העברית המודרנית?
רוביק עונה:
אין כל מהלך היסטורי או אחר המצביע על השפעה של מונח עברי טרום-תלמודי לגרמנית. יש מאות ביטויים שנוצרו במקביל בכמה שפות, כולל עברית, בלי שמדובר בהשפעה: דם על הידיים, אוזניים לכותל ועוד.
4
אלי בן דוד שואל/ת: ביליתי זמן מה בהולנד ובהולנדית, תפוח-אדמה נקרא aard apel (מקווה שהאיות נכון). האם זו השפעה ערבית? בכלל, השפה ההולנדית יש השפעות זרות רבות וסלנג בהשפעת עברית/יידיש כמו "פונים" (פנים), "משוחע" (משוגע), "ח'וח'ם" (חכם או ערמומי) ולכן לא מן הנמנע שאמצו מילה שמקורה ערבי גם כן. גם "אינפלואנזה" בעלת מקור ערבי.
רוביק עונה:
תפוח אדמה נקרא בעברית בעקבות המונח הגרמני Erdapfel, הקרוב מאוד לנוסח ההולנדי, וכן בצרפתית: pomme de terre. אינפלואנזה כשמה של מחלת השפעת היא מילה איטלקית. יש אגדה אורבנית שהמקור הוא בערבית: אנף אל ענזה, אף העז, אבל אין לזה שחר. המקור הוא לטיני, בפועל שמשמעותו 'לזרום לתוך...', ובשפות ימינו: להשפיע.
5
יובל שואל/ת: ראשי תיבות בק"ע מהו?
רוביק עונה:
בשימוש כללי: בקשר עם. באדריכלות: בקו עליון. בצבא: בקשר עין.
6
דלית שמחאי שואל/ת: מה מקור הביטוי "מלאה במקומות הנכונים" ומה פירושו?
רוביק עונה:
הביטוי שייך לקטגוריית צירופים שעדיין לא השלימו מהלך של הפיכה למטבע לשון, אבל יש בו יסוד אירוני ולכן הוא קרוב לקטגוריה. 'מלאה' היא עצמה דרך תקינה פוליטית במקום 'שמנה', ולצירוף יש כוונה נסתרת: היא אמנם שמנה (שזה לא ממש סקסי) אבל ההופעה המלאה היא באיברים שיש להם אלמנט ארוטי.
7
יוני פלס שואל/ת: יש מטבע לשון שאני משתמש בו, ופתאום בשיחה עם חבר הוא טוען בתוקף ש'מה זה הדבר הזה', ומאיפה הבאתי את זה. לא יודע, אולי המצאתי את זה בעצמי? אני משתמש בביטוי "על הכביש" במובן של: בנאדם שמתפקד ונוכח. למשל: - המנהל הזה חדש כאן? - לא, הוא כבר הרבה זמן על הכביש. אז יש מטבע לשון כזו? ומאיפה היא הגיעה?
רוביק עונה:
'על הכביש' הוא צירוף לשון תקין ומקובל כשמדובר בכלי רכב. הוא מתייחס לתקופה ולקילומטראז' שהמכונית משמשת בפועל לנסיעה. לא נתקלתי בהַשְאָלָה של הביטוי לתחומים שאינם רכב כמו אלה שבשאלה, אבל היא לגיטימית בהחלט, בתנאי שהצד השני מבין את הכוונה.
8
משה פודר שואל/ת: "נמלך בדעתו". האם יתכן שמקורה של הטיה זו מהשורש מ.ל.ך. בזמנים בהם לא היה "רצון חפשי", והאמונה היתה שהמלך (האל) שולט ברוחו של האדם ובמעשיו?
רוביק עונה:
הנושא נתון בוויכוח בין החוקרים. מל"ך הקשור במלכות נקשר לרכוש ובעלות, בעוד מל"ך ב'נמלך' (הופעה יחידה במקרא) קשור להתייעצות. לשני השורשים בשתי המשמעויות שורשים בשפות שמיות רבות. יש חוקרים הטוענים שמֶלֶך היה במקורו יועץ, בעל העצה, ומכאן שמדובר באותו שורש.
9
רות שואל/ת: מה מקור הביטוי קרדום לחפור בו?
רוביק עונה:
המקור במסכת אבות: "אל תעשם [בלימוד התורה] עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם" (ד ה). כלומר, הלימוד הוא מטרה לעצמה ולא כלי להשגת שלטון או תועלת מעשית.
10
שדמה קדר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי "גאולה דרך הביבים"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא היטהרות עצמית באמצעות מפגש והתנסות בחטא ובזוהמה. הוא נטבע על ידי הפילוסוף שלמה גיורא שוהם, בספרו משנת 1980 "גאולה דרך הביבים: סטייה, אונטולוגיה ומיתוס". שוהם מפנה לרעיונות בקבלה היהודית המדברים על "צלילה אלי יוון המצולה כדי להעלות מתוכה את חלקיקי הקדושה. על מנת שיירד אל התהום שומה על הקדוש לחטוא".
11
דב שגב שואל/ת: ׳מכנסי שיבר׳, אותם מכנסיים קצרים שהמכנסים שלהם מקופלים כמה שאפשר גבוה, שהיו רווחים בשנות החמישים של המאה הקודמת ושאורכם היה שיבר - המרחק בין האגודל והזרת הפרושים. מתי ואיך צמח הביטוי הזה, וכן, מהיכן הביטוי (המידה?) שיבר?
רוביק עונה:
הביטוי אכן מאפיין את העשורים של המחצית הראשונה של המאה הקודמת, ומתייחס לאורך המכנסיים לאחר הקיפול. שִׁבֶּר פירושו בערבית זרת, רוחב כף היד. אין לבלבל עם שיבר במשמעות ברז מרכזי, שמקורו גרמני.
12
דן לזר שואל/ת: מה מקור הביטוי יום חול? בתי שאלה האם זה קשור לעובדה שכל גרגירי החול דומים, וזה גרם לי לחשוב שזה דווקא רעיון מעניין.
רוביק עונה:
יום חול הוא יום בשבוע שאינו שבת או חג. המקור בתלמוד הירושלמי: "והרי ספיקו דוחה יום טוב. מה ספק יש שם יום חול הוא יתקע, יום טוב הוא יתקע?" הכתיב המנוקד הוא חֹל, השורש הוא חל"ל המבטא היעדר קדושה או טומאה, מכאן גם חילול הקודש וכן יום חֻלִּין. אין קשר בין חול במשמעות זו לבין חול במשמעות הגאולוגית-קרקעית.
13
זיו פלג בן זאב שואל/ת: מה הפירוש של עצם העצה? מאיפה מגיעה המלה? מה האטימולוגיה שלה? מדוע כינו אותה כך?
רוביק עונה:
עצם העָצֶה היא עצם משולשת בבסיס עמוד השדרה. העצה מהווה גם את הגבול העליון והאחורי (פוסטריורי) של אגן הירכיים. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בספר ויקרא, בפרק הדן בהלכות שחיטה: "וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה', חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה, לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה". למילה מקבילה בערבית: עֻצְעֻצ.
14
דורון שואל/ת: מה מקור המילה "צואה" (פסולת גוף)? האם יש קשר ל"מוצא"?
רוביק עונה:
המילה צואה מופיעה 5 פעמים במקרא, ולצידה גם צֵאַה ושם התואר צואי. השורש הוא צא"ה, והוא נגזר משם העצם. צואה נקשרת לפעלים רבים בלשונות שמיות, שהמשותף להם הוא לכלוך וצחנה, ואין לו קשר לפועל יצ"א, שממנו נגזרת גם מוצא.
15
ארז חורי שואל/ת: מה המקור וההסבר לביטוי "סינן לעברו ...", מדוע סינן דווקא?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדיבור שקט המביע כעס או התנגדות, והוא נאמר לכאורה בשיניים קפוצות כשהקול מסתנן דרכן. מקור הביטוי ברוסית: procedit' skvoz' zuby.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >