שאל את רוביק

הביטוי 'בא חשבון עם מישהו' הוא בעברית החדשה ומשמעותו, גמל לאיש ריבו, התנקם. הוא מופיע בספר במדבר: "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן", וכאן הכוונה לעיר חשבון. מההוראה החדשה נגזר הפועל 'להתחשבן' בהוראת גמול ונקמה. אין לאלה קשר לביטוי 'בא בחשבון', שפירושו אפשרי, שיש לו היתכנות.

המקור בכמה שפות אירופאיות. יידיש: איין מאָל פֿאַר אַלע מאָל. אנגלית: once and for all . צרפתית: une fois pour toutes, וכן בגרמנית.

הביטוי נדיר מאוד, בדרך כלל כדימוי:" הוא מתנהג כאילו טבעו לו האוניות". לא מצאתי מקור חיצוני לביטוי.

'אבו קומונה' פירושו קמצן. על פי מבנה הביטוי הוא ישראלי, מאחר שהוא מחבר מילה לטינית ומילה ערבית. מידע על מקורו יתקבל באהבה. דודו בוסי משלב אותו באחד מספריו כך שיתכן שהמקור הוא בשכונת התקווה או בדרום תל אביב.

פירוש הביטוי הוא בפומבי ובדרך המעוררת תשומת לב רבה. זהו ביטוי ארמי שהוראתו בעברית 'בראש גלוי', והוא מופיע בתרגום אונקלוס לצירוף המקראי 'ביד רמה' (שמות יד 8).

זוהי ברכה יהודית למהדרין, to life הוא תרגום לצורכי המחזמר. הברכה היא קיצור של הופעות בלשון חכמים כגון במדרש, 'לחיים ולשלום', והיא נהוגה בשלמותה בחגים ומועדים. במדרש בראשית שכל טוב נכתב: "ובכל זאת אנו חייבים להודות לו ולברכו 'גודר פרצות הוא יגדור הפרץ הזה לחיים ולשלום'".

מקור הניב בבדיחה יהודית: "אופיצר לימד לטירונים אמנות הרכיבה. הרכיבו טירון יהודי על סוס והדהירו אותו. זיזה אחרי זיזה נשמט הטירון מאמצע גבו של הסוס לאחוריו, ולבסוף הגיע עד לבין-הפרסות. תקפה אותו אימה גדולה וצווח: 'כבוד מעלתך, מהר והבא סוס אחר. הלה נסתיים'" (דרויאנוב ג, 2723). כמו כן יש כאן השפעה של ניב אנגלי, הנקשר גם ל'גמר את הסוס': come down off his horse.

זהו ניב רב לשוני. גרמנית: den Ast absägen, auf dem man sitzt. צרפתית: scier la branche sur laquelle on est assis , וכן ברוסית ובערבית. הניב מיוסד על מוטיב המופיע בסיפורי עם ממזרח וממערב, וכן בפולקלור היהודי-ספרדי: שוטה יושב על ענף של עץ וכורת אותו סמוך לגזעו, כך שלבסוף הוא עצמו נופל.

לביטוי שורשים בשפות אירופה והוא מופיע במקורות, כנראה בהשפעת השפות השונות, כבר במאה ה-14: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה והשיבה תעשה בשעה טובה" (שו"ת זכרון יהודה סימן נה). הביטויים המקבילים מצויים ביידיש: אין אַ גוטער שעה, בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, בצרפתית: à la bonne heure.

המערכון של הגשש אכן נכתב בהשראת מערכון קודם שכתב אפרים קישון. הטקסט המקורי של קישון אינו בידי, אך הביטוי מתאים יותר לבנאי ונראה ששאוב מההווי הירושלמי. המילה שפתותה או שפטוטה אינה מוכרת, אך יתכן שיש כאן שיבוש של שפתורה – שפה עבה, אבן שפתותה – בנו של בעל/ת השפתיים העבות. איתי שלמקוביץ מביא השערה הנראית סבירה מאוד: מכיוון שהמערכון המדובר הוא על שופט כדורגל, נראה לי פשוט ש"שפטוטה" הוא הלחם של שופט עם קללה עסיסית בירושלמית (וד"ל).

בשנות החמישים היו בישראל שני תיאטראות לילדים: תלי"ל - תיאטרון לתלמידים וילדים, שנוסד ע"י ארגון הגננות, תילון - תיאטרון ישראלי לילדים ונוער, שנוסד ע"י מנחם גולן. הנ"ל התאחדו מאוחר יותר לתליל-תילון

הביטוי נדיר ביותר ומקורו לא נמצא, בינתיים. כל מידע יתקבל ויצוטט.

'ניצים' הם אנשים המתקוטטים, אנשים במריבה, מהשורש נצ"ה. כך בספר שמות: "שני אנשים עברים ניצים". מי שמנסה להפריד ביניהם הוא משה רבנו, זה לא נגמר טוב.

המקור ביידיש: האָבן פֿייגעלעך אין קאָפ. גירסה בגרמנית: einen Vogel haben (יש לו ציפור).

זהו פועל בסלנג: משקשק, משקשק מפחד, וגם 'משקשק ביצים'. שקשק הוא פועל תקני אונומטופאי המשמש בעברית החדשה במשמעות של השמעת רעש, כמו הרכבת המשקשקת. הפועל במשמעות הסלנגית נולד בעקבות הפועל האנגלי to shake שפירושו לרעוד.