שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
מרים אהרוני שואל/ת: אולי תוכל להשיב מה מקור הביטוי השגור "להיות שם בשביל... (מישהו)"?, כגון: הוא תמיד היה שם בשבילי, לא הייתי שם בשבילו...
רוביק עונה:
המקור, כמו בביטויים רבים אחרים, הוא באנגלית אמריקנית: He (or I) was there for somebody. זהו גם שם סרט אמריקני באותה משמעות.
227
נעם שואל/ת: מה מקור הביטוי "אני אשב לבד בחושך", שמיוחס לפולניות?
רוביק עונה:
המשפט מלווה את הפולקלור הישראלי כבר שנים רבות, ואינו מוכר בפולנית. כל מידע בעניין יתקבל בשמחה ויצוטט.
228
מוטי שואל/ת: איך נולד הביטוי לטרוף ביצים?
רוביק עונה:
'ביצה טרופה' היא ביצה שערבבו בה את החלמון והחלבון. במסכת עדויות במשנה נכתב: "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה". לטרוף פירושו כאן לערבב, כפי שטורפים קלפים – מערבבים קלפים. זו משמעות משנית של 'טרף' במשמעות קרע לגזרים, שיסע וכדומה.
229
ענת שואל/ת: מה מקור הביטוי ראש כרוב?
רוביק עונה:
המקור הגרמנית ובאנגלית. אנגלית: cabbage head. גרמנית: Kohlkopf. במקביל יש שימוש בביטויים כמו 'ראש בטטה', 'ראש דלעת', 'ראש קלבסה' (קָאלָאבָ'אסָה בלדינו: דלעת), באותה משמעות.
230
אורי הדר שואל/ת: מה מקור הביטוי: בעבוע בוע שכוונתו דומה ל: בוודאי ובוודאי?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בערבית: בַּאַבּוּ-אַבּוּהָא שפירושו באבי אביה. גירסאות נוספות: בִּאַבּוּהַא (באביה) או וַאַבּוּהַא (וגם אביה); גם: בָּאַבּוּהוּ. זו מעין לשון שבועה.
231
אנה שואל/ת: מה מקור הביטוי ״נשא אשה/לאשה״, ומה משמעות הפועל ״נשא״ בהקשר זה?
רוביק עונה:
המקור בספר רות: "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת, שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" ובעוד שישה מקומות בתנ"ך. מקור הביטוי בנוהג לשאת פיזית את האשה למקום המגורים החדש.
232
ירדן שואל/ת: מה מקור המונח "מה שנקרא"?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה מיידיש, שבה משתמשים ב'וואס הייסט', מילולית: מה שנקרא, באותה משמעות. למשל, מתוך תרגילים ביידיש בתיכון עירוני א': "אַז איצט וועט קומען אַ יום-טוב וואָס הייסט חג החרות". תרגום: כך הגיע יום חג, מה שנקרא חג החירות".
233
עודד שואל/ת: 'בתאבון' - כך אנחנו מברכים את הסועדים. מאחלים שיהיה להם תאבון ויהנו מהאוכל. אז למה ה'ב'? האם ה'ב' מציינת אופן? בהצלחה = באופן מוצלח. מסיימים מכתב 'בברכה' - האם זה קיצור של 'אסיים באיחולי ברכה'?
רוביק עונה:
מקור חלק מהביטויים האלה הוא באיחולים המקובלים בגרמנית, ונפתחים במילת היחס mit – עִם. בתיאבון: mit Appetit. בברכה: mit Gruss. הברכה 'בהצלחה' נוצרה על פי אותו דפוס.
234
אופיר שוקרון שואל/ת: האם יכול להיות שמקור הביטוי 'לעגל פינה', שמבטא חיפוף מסויים מתוך רצון להתחמק מעבודה, בא מהלכות ציצית, לפיהן כאשר יש בגד בעל ארבע כנפות, ולא רוצים להטיל בו ציצית אזי אפשר 'לעגל' את אחת מפינותיו ובכך להיפטר מן החיוב? האם זהו המקור, או שמא 'לעגל פינה' הוא תרגום שאילה כזה או אחר?
רוביק עונה:
מקור הביטוי ,לעגל פינות' הוא בצרפתית: arrondir les angles. הניב הצרפתי מתייחס למצבי עימות, בהוראת פשרה ופיוס. ניב אנגלי מקביל: cut corners, חתך פינות. הקישור לסוגיית הציצית מעניין אך זה אינו המקור.
235
ארז שמרלר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'כלל אצבע'?
רוביק עונה:
"כלל אצבע" הוא עיקרון הבנוי על ניסיון חיים ולא על שיטה מדעית. המקור באנגלית: rule of thumb (כלל אגודל). הצירוף מופיע לראשונה בסוף המאה ה-17, ויש מחלוקת על מקורו. הטענה המקובלת היא שהכלל נטבע בימים שבהם מדידות אורך נעשו באמצעות האגודל. טענה אחרת היא שלפני היות המדחום קבעו את טמפרטורת הליקר באמצעות אצבע. טענה נוספת היא שמקור הצירוף בחוק שלפיו אסור להכות אשה במקל העבה יותר מאגודל, אך היא אינה מבוססת. בהווי הישראלי יש רואים ב'כלל אצבע' את הנוהג לבחון את כיוון הרוח בעקבות הרטבת האצבע והנפתה באוויר הפתוח.
236
יצחק צחי שואל/ת: תהינו האם המונח השגור "לעשות פרינציפ" מקורו בגברילו פרינציפ (רוצחו של פרנץ פרדיננד ומחולל מלחמת העולם הראשונה), או שמא המדובר בואריאציה של המילה האנגלית "principle"?
רוביק עונה:
'פרינציפ' היא מילה גרמנית במשמעות עיקרון: Prinzip. המילים באנגלית ובצרפתית דומות, אך ההגייה שונה. שם המשפחה של המתנקש ביורש העצר מקורו במילה הגרמנית.
237
דניאל פרלמוטר שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את מקור הביטוי "קנה הטוב".
רוביק עונה:
המקור בספר ירמיהו: "לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא, וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק" (ו 20). על פי הפרשנים זהו צמח בושם המיועד לקטורת.
238
משי שואל/ת: מה מקור המושג "אוכלי חינם"? האם יש לו קשר לביטוי הנאצי unnütze esser (אכלנים חסרי תועלת)?
רוביק עונה:
אכן יש קרבת משמעות אבל ספק אם זה המקור. המקור הקרוב ביותר הוא באנגלית: freeloader, אדם המעמיס אוכל בחינם, ובהרחבה, חי על חשבון אחרים. המילה המקבילה בגרמנית היא Schmarotzer. קשה להניח שביטוי מן האידיאולוגיה הנאצית ייקלט בשפה העברית. הביטוי גם לא נקלט כמטבע לשון במילונים הגרמניים.
239
שביט גילת שואל/ת: בת זוגי ואני תמהנו היום, ולא כל כך יודעים איפה לחפש. האם המונח בית אימון (אפרוחים) וכן בריכת אימון (דגיגים), קיים גם בשפות אחרות, או מונח דומה לזה, או שזה משהו “ישראלי”, ואם כן - האם הוא “נקי” ומקורו בדבר עצמו, או שהאימון מכוון לשניצל שבסוף הדרך?
רוביק עונה:
בבית האימון "מאמנים" את האפרוחים לקראת הפיכתם לפרגיות בלול. אין קשר לשניצל שבסוף הדרך. המונח מוכר בחקלאות העברית כבר משנות העשרים של המאה הקודמת. המילה המקבילה באנגלית היא brooder, וכן brooder house –, והיא נקשרת לפועל to breed, לגדל. בגרמנית משמשים ביטויים דומים כמו Zuchthenne – גידול פרגיות. נראה שמכן התגלגל המונח "בית אימון".
240
בר שני שואל/ת: מה המקור של הביטוי שירת רבים? האם עבר גלגולים והקשרים שונים במהלך השנים? בתפוצתו ה״קולולמית״ העכשווית זוכה החוויה לתקומה. והביטוי מניין?
רוביק עונה:
הביטוי 'שירת רבים' במשמעות שירת היחד, מעין שדרוג של המונח "שירה בציבור" מוכר רק החל משנות השמונים. הוא מזוהה מאוד עם נעמי שמר, שמזכירה אותו בריאיונות אתה, וסביר מאוד שהיא אחראית למטבע הלשון הזה והפצתו.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >