שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
עוזי פז שואל/ת: מה מקור הביטוי "הון תועפות"? האם יש לו קשר לפסוק "כתועפות ראם לו", ואם כן מה הקשר?
רוביק עונה:
ברשת מתגלגל סיפור הטוען ש'תועפות' הן קרני הראם. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף, היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות לפי הסיפור 'תועפות'. דא עקא, שמדובר באטימולוגיה עממית חסרת בסיס. המילה 'תועפות' מופיעה כמה פעמים במקרא ואין לה כל קשר לקרניים, אלא לשורש עו"ף או יע"ף, והיא מציינת גובה, דבר מה נישא, כמו גם ב'תועפות הרים'. 'הון תועפות' הוא הון רב ביותר, גירסה חדשה של הצירוף המקראי שבספר איוב: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ". 'תועפות ראם' הן אכן קרני הראם, אך הן נקראות כך כי הן נישאות מעל ראשו של הראם.
377
שיר דוד ותימור יולזרי שואל/ת: נשמח להיעזר בך למטרת עבודה חביבה לשיעור לשון. מה מקורם של הניבים "חזר לסורו" ו"טרף לו את הקלפים"?
רוביק עונה:
חזר לסורו לקוח ממדרש בראשית רבה: "אמרו, אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו". 'סור' הוא צורת המקור של סר, כלומר, חרג מן הדרך. טָרַף את הקלפים שפירושו שיבש לחלוטין את התוכניות המוקדמות מתורגם לעברית מכמה וכמה שפות, כמו יידיש: צעמישן די קאָרטן, אנגלית: shuffle the cards וכן גרמנית וצרפתית. הדימוי לקוח מהנוהג לערבב את הקלפים לקראת שלב נוסף במשחק.
378
נגה גוטמן שואל/ת: במסגרת עבודה על ניבים וביטויים נתקלתי בבעיה למצוא את מקור של הביטוי "גילה את קלפיו". אשמח לקרוא על המקור של ביטוי זה.
רוביק עונה:
לביטוי נוסחים שונים: 'שם את הקלפים על השולחן', 'הניח את הקלפים', 'גילה את הקלפים' ועוד. הביטוי לקוח משלב במשחק קלפים בו אדם מגלה מה יש בקלפיו, והוא התרחב למצבים שבהם אדם חושף במשא ומתן את הדברים כהווייתם ואת כוונותיו. הביטוי מופיע בשפות רבות, יידיש: אַוועקלייגן די קאָרטן אויפֿן טיש, אנגלית: put one's cards on the table, רוסית. karty na stol, וכן בגרמנית, בצרפתית ובערבית.
379
עומר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'חמור קופץ בראש'?
רוביק עונה:
זהו פיתוח חדש של הביטוי התלמודי 'הדיוט קופץ בראש': "ולמה נקרא שמו ממוכן – שמוכן לפורענות. אמר רב כהנא: מכאן שההדיוט קופץ בראש" (מסכת מגילה). הדיוט כאן הוא אדם רגיל, אבל הדמיון לאידיוט במשמעות טיפש התגלגל לחמור, שגם הוא נחשב טיפש, אולי שלא בצדק.
380
יעוד גונן שואל/ת: קריאת ההסבר למושג 'נטילת ידים' העלתה למחשבתי את הביטוי 'נטל צפורניו' במובן גזז צפורניו. התוכל להבהיר מניין ביטוי זה?
רוביק עונה:
גם 'נטל ציפורניו' כמו 'נטל ידיו' מופיע בשפה התלמודית. בעוד שלגבי 'נטל ידיו' שני פירושים שונים, כאן המשמעות הפשוטה היא 'לקח': לקח את ציפורניו מאצבעותיו באמצעות גזירה. באותו הקשר מדובר גם על נטילת שיער, במשמעות דומה של גזירה וחיתוך.
381
יעל שואל/ת: בספר הילדים גן-גורים שכתב רפאל ספורטה מופיע המשפט "נים לא נים ותיר לא תיר". מהו אותו 'תיר לא תיר' ומה מקורו?
רוביק עונה:
'תיר' פירושו בארמית ער. הביטוי כולו לקוח כמעט כמו שהוא מן התלמוד הבבלי, שם הוא מופיע כביטוי ארמי חמש פעמים בנוסח "נים וָלָא נים, תיר וָלָא תיר", ופירושו ישן ולא ישן, ער ולא ער, כלומר, מנמנם.
382
אלון שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'יורים ובוכים', אשר לאחר מלחמת ששת-הימים הפך למטבע לשון?
רוביק עונה:
'יורים ובוכים' נטבע על ידי העיתונאי נחום ברנע, במאמר בכותרת זו, שהתפרסם בספטמבר 1978, ונדפס מחדש בספר בשם זה בשנת 1981. ברנע מצטט את הצירוף מאדם שביטא ביקורת על תופעת שיח לוחמים: "יורים ובוכים, יורים ובוכים".
383
מיכל שואל/ת: מה מקור הביטוי 'יש מאין'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בלשון ימי הביניים. אברהם בן עזרא כתב בפירושו לפסוק הפותח את המקרא: "רובי המפרשים אמרו שהבריאה להוציא יש מאין". לביטוי מקור לטיני: creatio ex nihilo (נברא מאפס).
384
חיה שואל/ת: מה מקור הביטוי 'שבת שלום'? למה דווקא השלום מקושר לשבת? והרי הברכה ביידיש 'גיט שבת' 'מאחלת 'שבת טובה'?
רוביק עונה:
מקור הברכה 'שבת שלום' הוא בתלמוד, במסכת שבת: "ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום". על פי מילון גור הברכה בנוסחה היום מופיעה בספר של"ה (ראשי תיבות: שני לוחות הברית) מאת ישעיה הלוי הורוויץ, שהופיע בירושלים בשנת 1623. הברכה 'שַבָּת שלום ומבורך' מופיעה לראשונה בספר "חמדת ימים", שיצא באיזמיר בשנת 1737.
385
מיכל בן-זאב שואל/ת: מדוע אומרים 'נטילת ידיים' כשמדובר ברחצת הידיים? מה נוטלים כאן?
רוביק עונה:
הצירוף 'נטל ידיו' מופיע בתלמוד, במסכת עירובין ובמקומות נוספים. לצירוף שני הסברים. האחד, שמדובר במשמעות המקובלת של 'נטל', כלומר לקח. הסבר זה מבוסס על מסכת ידיים במשנה שבה נאמר "מי רביעית נותנין לידיים". פירוש אלבק: השמשים נותנים את המים על ידי הסועדים כדי לרחוץ אותם. המסקנה היא מכאן שמי ש'נותן לידיים' רוחץ ידי אחרים, ומי ש'נוטל לידיים' רוחץ את ידיו שלו. ההסבר הזה מופיע בתוספתא:" הנוטל מתכוון, והנותן אינו מתכוון". הסבר שני נשען על הפועל נטל בערבית שפירושו שפך מים. משמעות זו מופיעה בפיוט של יהודה הלוי בו נכתב: "עב לא נטלה טללי מים". זה כנראה גם מקור שם הכלי נטלה המשמש לרחיצת ידיים המופיע בתלמוד, והוא נקשר למילה היוונית אנתיון שפירושה דלי, ול'אנטל', במשמעות דומה.
386
יוסף נח טננבאום שואל/ת: מה מקור הביטוי "כולי אוזן"?
רוביק עונה:
זהו ביטוי מתורגם, המופיע בגירסות שונות בשפות אירופה. באנגלית אומרים : I’m all ears. בגרמנית: ich bin ganz Ohr. בצרפתית: être tout oreilles. ביטוי קרוב ברוסית: ya ves vnimaniye (כולי תשומת לב).
387
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן בא הביטוי 'אגדה אורבנית'?
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, ומקורו באנגלית: urban legend. פירושו סיפור המתגלגל בגרסאות שונות ובתרבויות שונות ללא בסיס עובדתי, כגון הסיפור על תנינים החיים בצינורות הביוב של ניו-יורק. נראה שסיפור התנינים הדביק לצירוף את התיבה 'אורבני', למרות שאגדות אורבניות רבות מתרחשות במקומות שאינם אורבניים.
388
מלכה שואל/ת: מה מקור הביטוי להרים טלפון? שרגא שואל באותו עניין : עד לפני מספר שנים היינו מחייגים בחוגת הטלפון, היום אין חוגה ואנחנו מפעילים את הניידים השונים בהקשה, בלחיצה ובדיבור. מה מחליף את המילה לחייג?
רוביק עונה:
'להרים טלפון' הוא תרגום מאנגלית: Pick up the phone. והוא נולד בימי טלפון החוגה והשפופרת שהם היום מצרך לאספנים. המשפט המדויק הוא כמובן "הרמתי את השפופרת", ובהרחבה, "הרמתי את שפופרת הטלפון", אך הנטייה לקצר וגורמים סמנטיים הולידו את "להרים טלפון". ככל שהתקדמה הטכנולוגיה הביטוי נשאר על כנו וקפא, ומשמעותו "התקשר או ענה להתקשרות טלפונית". זה מה שקרה גם לשימוש בפועל לחייג, שנשאר זמן רב אחרי היעלמות החוגות, מה גם שאין לו חלופה סבירה. "תתקתק אלי" או "תקיש אלי" נשמעים מוזרים למרות שהיום אנחנו מתקתקים או מקישים, ובטלפון החכם נוגעים במסך או מדברים אליו. דוגמה מתחום אחר היא הביטוי "תעמיד מים", שנולד מהכנת קפה על כירה, למרות שהיום אנחנו לוחצים על מתג בקומקום או במכונת הקפה.
389
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש מקור לצירוף "נקמה מתוקה"?
רוביק עונה:
הצירוף נפוץ בשפות שונות. אנגלית: Revenge is sweet. גרמנית: Rache ist süß. צרפתית: la vengeance est douce, וכן ברוסית. הצירוף מופיע באנגלית כבר במאה ה-16, ושורשיו ב"איליאדה" להומרוס, ספר 18: "זעם... מתוק יותר מדבש הזולג, פורץ כעשן מחזהו של אדם".
390
אילן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מחרחר מלחמה'?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטוי דומה בספר משלי, 'מחרחר ריב': "פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב". הגירסה 'מחרחר מלחמה' חדשה, ומתייחסת להקשרים פוליטיים ואסטרטגיים, בעוד מחרחר ריב מתייחס ליחסי אדם וחברו או קבוצת אנשים.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >