שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
ד"ר דני גבור שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מטבע לשון'?
רוביק עונה:
הביטוי התגלגל משני מקורות. בתלמוד נכתב "כל השנה ממטבע שטבעו חכמים" מתייחס למי שמשנה ביטוי או טקסט שנקבע ונחתם. כמו כן יש כאן השפעה של הניב האנגלי to coin a phrase, שהוראתו לטבוע צירוף מילים. מכאן גם השימוש בפועל טבע בהוראת 'טבע מונח', 'טבע אמרה' וכדומה. דימוי ה'טביעה' כאן מתייחס לכך שהצירוף ישמש מעתה ואילך בשפה באופן שוטף ובמשמעות קבועה, כפי שמטבעות משמשות בתחום הכספים בערך קבוע.
392
דן צדיק שואל/ת: מה מקור הביטוי "המתחיל במצווה אומרים לו גמור?"
רוביק עונה:
הביטוי מצוי בנוסחים שונים בלשון חכמים: "פנחס אמר מי שהתחיל במצווה הוא גומר" (מדרש במדבר רבה). "אם התחלת במצווה הוי גומר את כולה" (מדרש תנחומא), וכן בתלמוד הירושלמי. הביטוי בנוסח המשמש היום מצוי בפירושי התנ"ך החל מהמאה ה-13.
393
שירה עזרן שואל/ת: מה מקור הביטוי ״קשקוש בָּלָבּוּש״?
רוביק עונה:
בסלנג העברי צירופים שונים עם המילה קשקוש, כגון 'קשקוש בגרוש', 'קשקוש מקושקש' שלא לדבר על גיבור הילדים הטלוויזיוני קישקשתא. על בסיס אלה יצרה בשנות השמונים אילנה סרנו את הסדרה בת חמשת הספרים "קשקוש בָּלָבּוּש". הסדרה עצמה נשכחה, אבל הכניסה ביטוי חדש לשפה העברית המדוברת.
394
אליעזר שואל/ת: מנין 'כובע טמבל' קיבל את שמו? מה הקשר בינו לאופן בו משתמשים כיום במילה טמבל?
רוביק עונה:
השם הזה ניתן לכובע המקוואי, המזוהה עם מקווה ישראל, בשנות השלושים של המאה הקודמת. על פי כמה השערות יש אכן קשר בין טמבל שפירושו טיפש (ובטורקית: עצלן) לבין הכובע, והשם ניתן על שום דמיונו לכובע השוטים האנגלי (dunce cap). יש קושרים את השם על פי הצליל למילה האנגלית dumbbell, שהוראתה משקולת לשרירי היד, והיא משמשת כינוי לטיפש. השערה סבירה יותר שזהו גלגול של כובע הטמפלרים, ששהו בארץ ישראל שנים רבות ועסקו בחקלאות, והשם טמפלר שובש לטמבל.
395
תמיר שואל/ת: מה מקור הביטוי "הצדיע במועל יד"?
רוביק עונה:
מועל יד היא הנפת יד באלכסון לצורך הצדעה והבעת כבוד. מקורה בספר נחמיה: "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם". רש"י מפרש: "שנשאו כפיהם למעלה להודות להקב"ה". המונח ניתן לדרך ההצדעה של התנועה הנאצית בגרמניה. מקורה ב'הצדעה רומית', הנפת היד לפנים שהיתה מקובלת בימי האימפריה. ובשנת 1919 אומצה על ידי מוסוליני לתנועה הפשיסטית האיטלקית.
396
גיל שואל/ת: מה מקור הביטוי 'בצינורות המקובלים'?
רוביק עונה:
הביטוי מייצג הליכים בירוקרטיים, ומשווה את הבירוקרטיה למערכת מפותלת של אינסטלציה. זהו ביטוי מתורגם שמקורו בכמה שפות. אנגלית: the proper channels‏, צרפתית: voie normale. מכאן גם התגלגל הביטוי "זה בצַנֶּרֶת".
397
רוני סיבוני שואל/ת: מה מקור הביטוי 'חלום רטוב', כמו במשפט בטור על צוק איתן "פירוז. החלום הרטוב של הוגי הסכם ארוך טווח עם העזתיים. לא נראה באופק". האם חלום יבש לא מספיק?
רוביק עונה:
חלום רטוב הוא חלום ארוטי (גברי) הגורר אחריו הרטבת המצעים. מעמדו בסולם החלומות גבוה במיוחד, והוא משמש דימוי לחלום מסעיר המייצג משאלות כמוסות. זהו תרגום של הביטוי האנגלי wet dream. החלום הרטוב, תרתי משמע, של העזתים הוא נמל.
398
ברק פרתום שואל/ת: אני יודע ש"קוגלגר" הוא מיסב, אבל מה המשמעות המדויקת וההיסטוריה של השימוש של המילה הנ"ל במשפט "אם הוא יצליח אז אני קוגלגר?"
רוביק עונה:
'קוגלאגר' מציין אבסורד מוחלט, כלומר, כפי שלא יתכן שאני מיסב, כך לא יתכן שדבר מסוים הוא אפשרי או כפי שמציגים אותו. מנחם בגין מצוטט באחד מנאומיו בוועידת החרות משנת 1975: "אם זו דמוקרטיה אני קוגעלאגר". ביטויים דומים: "אם זה ... אז אני צנצנת", או "אני צוללת". לא מצאתי מקבילות בשפות אחרות.
399
מאי שואל/ת: אמא שלי משתמשת הרבה בביטוי ‘שנת קוקוס’ בניסיון לתאר דברים ישנים. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
יש כמה ביטויים שמדברים על מה שהיה מזמן, וביניהם ‘שנת תרפפו’, שבא מלדינו, ‘שנת איכה’ ועוד. לא ברור איך נולד הביטוי ‘שנת קוקוס’ (וגם ימי קוקוס), שהיה נפוץ מאוד בשנות קוקוס, אין הסבר, אך ייתכן מאוד שהוא התגלגל מהביטוי שמקורו בלדינו ‘שנת אנטיוכוס’.
400
יעל זיידמן שואל/ת: מה מקור הצירוף המקובל כל כך, "אז זהו, שלא"?
רוביק עונה:
על פי מבנה המשפט אין ספק שזו יצירה ישראלית מקורית, וכמו ביטויי דיבור רבים אין לה אב מוגדר. גם אופייה המתריס-מתנצח מעיד על כך. היא זכתה גם לראשי התיבות אז"ש, וכן לאח תאום הנדיר יותר: "אז זהו, שכן".
401
נצה שואל/ת: מדוע אומרים 'מצא את מותו'? האם חיפש אותו?
רוביק עונה:
הביטוי שאול משפות אירופה. כך בצרפתית: trouver la mort, בגרמנית: den Tod finden ובאנגלית: met his death (פגש את מותו). הצירוף מתייחס בעיקר למוות באסונות בלתי צפויים כגון תאונת דרכים, מפולת שלג וכדומה. הופעה קרובה במקרא: "אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ" (שמות יח 8).
402
ג'ף גודמן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לעורר פלצות'?
רוביק עונה:
'פלצות' היא מילה מקראית שפירושה פחד וחלחלה. היא מופיעה בביטויים שונים כגון 'אחוז פלצות' שמקורו מן המקרא, 'כוסה פלצות', ובעברית החדשה: עורר פלצות.
403
יגאל שואל/ת: מהיכן נולד הביטוי 'חוסר שביעות רצון'?
רוביק עונה:
בברכת יעקב נכתב: "נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה'", וכאן בהוראת מי שהתעשר ושבע מרצונו ומברכתו של אלוהים. עם הזמן 'שבע רצון' נתפס כמי שמלא בתחושת רצון, כלומר, תחושה טובה ונעימה, בניגוד לביטוי המקראי 'שבע רוגז'.
404
אליעזר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אפשר לחשוב', ואיך התגלגל לשימושו הנפוץ?
רוביק עונה:
המקור הוא ברוסית: mozhno podumat!. השימוש הנפוץ אינו צריך להפתיע. זהו ביטוי דיבורי שנועד ללגלג על דברי התפארות של אחרים, מצרך מבוקש בתרבות הישראלית.
405
תמר גינדין שואל/ת: נשאלתי מאיפה הגיע הביטוי "הביא ביד", ולא ידעתי לומר...
רוביק עונה:
כמו ביטויי סלנג רבים קשה לאתר את המקור המדויק. 'הביא' הוא פועל גנרי שיש לו גם שימושים מיניים, כמו 'הביא לה': שגל אותה, וכמוהו 'הביא ב...' מכאן המעבר ל'הביא ביד' במשמעות אונן או הגיע לסיפוק עצמי הוא אך טבעי. אפשר להעלות השערה שיש כאן השפעה של הפועל האנגלי to come, במשמעות להגיע לאורגזמה, אך בוודאי שלא ניתן לאשש אותה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >