שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
נרי שואל/ת: עניין אותי המקור לאמירה 'יתר על המידה'. לא פחות מעניין אגב עיתוי השימוש בה בפיהם של אנשים.
רוביק עונה:
הביטוי הוא ואריאציה חדשה על הביטוי התלמודי 'יָתֵר על כֵן' במשמעות נוסף לכך, המשמש היום כפתיחה למשפט מרחיב ומדגיש. בלשון חכמים המשמעות קרובה ל'יתר על המידה': "הגיע לעיר דבריו קיימין. נאכלו פירות, נגנבו או שאבדו עד שלא הגיע לעיר כלכלה בטבלה, משהגיע לעיר דבריו קיימין יתר על כן".
32
שמעון בוגן שואל/ת: "עלייה" לקבר. בבבלי כתוב שכלב בן יפונה הלך והשתטח על קברי אבות. קבר אפשר לפקוד או לבקר. בעקרון בקבר יש טומאה. מניין קבלנו את ה"עלייה"?
רוביק עונה:
הביטוי לעלות לקבר מופיע כבר בספרות הגאונים, ואחריו בפרובנס של המאה ה-14, ובשולחן ערוך מהמאה ה-16. הביטוי קיים בערבית היהודית, ויתכן מאוד שהיא המקור לביטוי העברי. חוקרת שפות יהודי המזרח יהודית הנשקה מביאה שתי גירסאות לביטוי בערבית יהודית: 'אל בית החיים יתלע ',או 'קברות אל בית ל-יטלע'. היום הביטוי מקובל בעיקר בין הספרדים. בשו"ת של ימינו הוא מופיע בעיקר בכתבי יעקב יוסף, בנו של עובדיה.
33
אילה שואל/ת: האם המושג "עבד שימושי" הוא מהשפה העברית הקיימת, או המצאה של הפוליטיקה הישראלית?
רוביק עונה:
זוהי יצירה פרטית של אורלי לוי אבקסיס. היא נשענת על הביטוי הידוע 'אידיוט שימושי'.
34
אלדר שואל/ת: יש שימוש רב במשפט: “…בלי לקרוע את הכיס״. מה מקור המשפט ולמה מתכוונים ב״לקרוע״.
רוביק עונה:
המשמעות היא שמדובר במחירים שאפשר לעמוד בהם. מזכיר את "בלי לשבור קופת חיסכון". לא מוכר מקור לא ישראלי.
35
אלי בן דוד שואל/ת: "בוקה ומבולקה". מה המקור? מה הפירוש? האם אני מאיית נכון?
רוביק עונה:
הפסוק המלא: "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם" (נחום ב 11). השורש של 'בוקה' ו'מבוקה' הוא בו"ק במשמעות ריק או התרוקנות. מבולקה היא מהשורש בל"ק שמשמעותו הרס. שילוב שלוש המילים הוא לצרכים ספרותיים.
36
יגל שואל/ת: מה מקור הביטוי ומה המשמעויות של השימוש בו - "סוגר מדפים"? ראיתי שאנשים עושים שימושים שונים בביטוי הזה, ואני תוהה מה נכון לגביו ומה המקור שלו? מתשובות שקיבלתי כאשר ששאלתי אנשים, נאמר לי שזה משהו מחיל השיריון או נגמשים בצה"ל.
רוביק עונה:
הביטוי נולד בסלנג שריונאים, ומתייחס לנגמ"שים שלהם מדפים הנפתחים ונסגרים. המשמעות המטפורית – מפסיק או מסיים פעילות.
37
יעקב פרידמן שואל/ת: מה פירוש הביטוי:"שירת חייו" ומה מקורו ?
רוביק עונה:
הביטוי הוא חלק משירו של ביאליק "אחרי מותי": אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:/ "הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;/ קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,/ וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה".
38
מיכל בראל שואל/ת: זכורה לי מטבע לשון שאחד ממשוררנו טבע "כל קוע ושמרקוע". הכוונה כנראה: כל אחד. האם נכון? היש כזו? ואם כן מי הוא שטבע אותה? אני כבר טובעת.
רוביק עונה:
כל הניסיונות לעלות על מקור הביטוי המוזר עלו בתוהו. נשמח לעזרת הגולשים.
39
א. שואל/ת: מה מקור הביטוי "יצאת פיתה"?
רוביק עונה:
זהו פיתוח של הדפוס 'יצא+שם עצם' המתייחס למצב שבו אדם מצוי לאחר מעשה או אמירה שלו. אם המעשה הביא תוצאות טובות הוא 'יצא גבר' או 'יצא גדול'. אם נכשל – 'יצא חומוס', יצא פיתה' וכדומה. המקור בדפוס הערבי טַלַע רַגֻ'ל – יצא גבר.
40
ישע סיון שואל/ת: מה מקור הביטוי המקסים "לתת עבודה" נותן/נתן עבודה....
רוביק עונה:
'נתן' הוא פועל גנרי, כלומר, משמש למטרות רבות בשפה, בדומה ל'עשה', 'שם', 'לקח' וכדומה. בשימוש הזה ניכרת השפעה אנגלית, אך הפיתוח שלו ישראלי בעשרות גרסאות, למשל: נתן בראש, נתן צלצול, נתן קונטרה, נתן כתף – וגם נתן עבודה.
41
כרמי כנען שואל/ת: עץ לימון, עץ תפוזים, עץ מישמש, עץ שזיפים, עץ אבוקדו. מהיכן הגיע אם כן תפוח עץ?
רוביק עונה:
'תפוח עץ' הוא מונח עברי המוכר מאמצע שנות השלושים של המאה הקודמת. הוא אינו מתורגם משפה זרה, וכפי הנראה נקבע כדי להבחין בינו לבין תפוח הזהב ותפוח האדמה. ברקע השפיעה אולי האמונה התמימה שפרי עץ הדעת היה תפוח.
42
מורן שואל/ת: אשמח לעזרתך עם השאלה שאני מתחבטת בה: מה, או מי, המקור למשפט: "אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק"?
רוביק עונה:
הביטוי משמש גם באנגלית בתפוצה נמוכה: "If it was not sad it would be funny". ככל הנראה המקור ביידיש: וען דער נאַר וואָלט ניט געווען מייַנער, וואָלט איך אויך געלאַכט. ההופעה הראשונה בעיתונות העברית היא בעיתון כותרת ראשית משנת 1983: "אם זה לא היה עצוב, אפשר היה למות מצחוק". גירסה משודרגת: "אם זה לא היה הילד שלי, גם אני הייתי צוחק", שהיא בוודאי ישראלית.
43
מיכאל שואל/ת: מה מקורו של הביטוי "יצא מהארון" במשמעות להט"ב שכבר אינו חושש להודיע ברבים את עובדת היותו כזה? איך הארון מהווה מקום מסתור ומדוע מדובר על יציאה ממנו? האם יש לביטוי מקביל בשפות אחרות?
רוביק עונה:
הביטוי נטבע בשנות השישים של המאה הקודמת על ידי "החזית לשחרור "ההומוסקסואלים gay liberaton front, בארצות הברית. הסיסמה המלאה: Out of the closets and into the streets!, מהארונות אל הרחובות! הדימוי מתייחס לכך שארון הוא רהיט סגור וחשוך, וההומוסקסואלים מחביאים את נטיותיהם במקום לחשוף אותם ולהתגאות בהם.
44
עופר שואל/ת: שמעתי טענה בתוכנית רדיו כלשהי שלזיתים שחורים קוראים "זיתים שחורים", משום שבעת שהמציאו את השם (אולי בתחילת הישוב היהודי בארץ...?) עוד לא הייתה קיימת בעברית המילה "סגול", שהוא בעצם גוון זיתים אלו. 1) האם אמת הדבר? 2) מתי אם כן המציאו את המילה "סגול", ומה מקורה?
רוביק עונה:
לזיתים שאינם ירוקים גוונים שונים, וחלקם בהחלט שחורים. גם הביטוי "זיתים סגולים" משמש. הצבע הסגול חדש יחסית בעברית, והוא נקרא כך בעקבות פרח בשם סֶגֶל תלת גווני, שצבעו סגול – ומכאן נגזר שם הצבע, בעשורים הראשונים של המאה העשרים.
45
רונן שואל/ת: ברצוני לקבל עזרה לביטוי שגור האומר "כשתותחים רועמים המוזות שותקות". אני יודע שהביטוי המקורי נאמר עוד בתקופת רומא העתיקה, כמדומני על ידי פובליציסט או הוגה דעות רומאי : בזמן מלחמה נאלמים החוקים Inter arma enim silent leges. ברם זכור לי שהיה שר או מצביא (אולי צ'רצ'יל) שלקח את המשפט המקורי ונתן לו משמעות או ביטוי מדויק יותר כפי שרשמתי לעיל.
רוביק עונה:
אכן בשלב מאוחר זכה המשפט האלמותי של קיקרו לפרשנות או גירסה חדשה, והחוקים הפכו למוזות. הגירסה המעודכנת מיוחסת לאיש משרד התרבות הסובייטי בימי המלחמה הקרה. האמרה השלמה: "כאשר התותחים רועמים, המוזות שותקות. כאשר התותחים שותקים, המוזות רועמות".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >