שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
גילה שואל/ת: תוך נסיעה משפחתית התעוררה אצלנו התלבטות: האם בית הספר התיכון נקרא כך על שום היותו בתווך, באמצע (כמו הים התיכון), ואם כן באמצע מה בדיוק, או שמא מלשון הכנה לעתיד?
רוביק עונה:
מונחי החינוך הגיעו אלינו בעיקר מגרמנית, וכך תורגם Grundschule , מילולית, ל"בית ספר יסודי", ו-Hochschule מילולית ל"בית ספר גבוה". בית הספר התיכון נקרא בגרמנית Oberschule, בית-הספר שמעל (היסודי), והמחנכים העבריים קבעו את שמו ל"תיכון" בהיותו בתווך, בין היסודי והגבוה.
437
דני פריש שואל/ת: "נשייה" מופיעה בתנ"ך במקום אחד בלבד (תהילים פח, 13). מהיכן התגלגל הצירוף "תהום הנשייה"?
רוביק עונה:
הביטוי "תהום הנשייה" מקורו בכמה שפות, כמו בגרמנית: Abgrund der Vergessenheit (תהום השכחה), וגם ברוסית. בערבית הביטוי המקביל הוא "וָאדִי אֶלְנִסְיָאן" (נחל השכחה), כאשר השורש השמי נש"ה מופיע גם כאן. השימוש במילה 'נשייה' הוא בהשפעת הפסוק מספר תהילים, שם נכתב 'ארץ נשייה'. "תהום הנשייה" בעברית מופיע לראשונה במאמר שכתב פרץ סמולנסקין בעיתונו השחר בפתח השנה החדשה, בספטמבר 1873.
438
זאב כץ שואל/ת: הפרשן הידוע עופר שלח נוהג להשתמש בביטוי "מן הגורן ומן היקב" כביטוי שפירושו להצליח לנצח בקושי רב ובמאמצים מרובים. האם יש בכלל ביטוי כזה, "מן הגורן ומן היקב"?
רוביק עונה:
יש ויש ביטוי כזה, והוא לקוח מן התנ"ך. בספר מלכים כתוב: "ויהי מלך ישראל עובר על החומה, ואשה צעקה אליו לאמור, הושיעה אדוני המלך. ויאמר, אל יושיעך ה'. אין יושיעך? המן הגורן או מן היקב?" משתמשים בביטוי כשרוצים לומר שהחומר או האמצעים לעניין כלשהו נלקחו ממקורות מזדמנים, בלי שיהיה זמן לאיסוף רציני ומדויק. בתלמוד הפסוק מתקשר לדיונים על תרומת המעשר, המגיעה מן הדגן שבגורן ומהיין המתמלא ביקב.
439
חגי שואל/ת: "מה מקור הביטוי על אותו אדם שגם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות וגם גורש מהעיר?
רוביק עונה:
הביטוי מבוסס על סיפור המופיע במדרש: "משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו בגזירה, או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה. אמר לו: הריני אוכל. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני לוקה! לקה ששים, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני נותן מאה מנה. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה" (מכילתא, בשלח, ויהי פרשה א). ביידיש נוצר מכאן הביטוי "מכות און פוילע פיש" (מכות ודגים סרוחים). הסיפור הזה רווח בפולקלור העמים ובפולקלור היהודי במזרח ובמערב, ובחלק מן הגירסאות נוסף הגירוש מן העיר.
440
יהודה נויפלד שואל/ת: "ראיתי בירחון 'הדיברות' תיאור של גוי בהליכי גיור שטרם הסתיימו. הוא הגיע לבית כנסת. נאמר לו "לא סופרים אותך", והוסבר לו שהוא אינו יכול להיחשב לאחד מהעשרה של המניין, ובמילים אחרות הוא לא נחשב, לא שייך, אין מתייחסים אליו כחלק מהקהילה. האם זה מקור הביטוי 'לא סופר אותו'"?
רוביק עונה:
הביטוי 'לא סופר אותו' מזכיר ביטויים ביידיש: זיך ניט גערעכנט מיט אים (לא מחשבים אותו), ובאנגלית he does not count. הרעיון שמביא נויפלד, לפיו מקור הביטוי במי שיכול להצטרף למניין היהודי, הגיוני ואף חביב.
441
יוגב בורשטיין שואל/ת: מה מקור הביטוי "בלי כחל ושרק", מה הוא כחל ומה הוא שרק, שיצא להם כזה שם של גנדרנים?
רוביק עונה:
כחל ושרק הם צבעי איפור תלמודיים. כחל הוא כחול, ומכאן המילה מכחול, שרק הוא אדום.
442
יוני מאביבים שואל/ת: מה המקור לביטוי הסלנג "מילה של עמידר"?
רוביק עונה:
"מילה של עמידר" היא הבטחה שאין אחריה הרבה, ובקיצור, לא מילה. ככל הנראה הביטוי צמח מסיפורים על משפחות קשות יום המחכות לדיור של חברת עמידר עד בוש, אבל זו השערה בלבד. כל מידע יתקבל בברכה.
443
יוסי דה ליאון שואל/ת: מה מקור הביטוי "חוצב להבות"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהילים, שם נכתב "קול ה' חוצב להבות אש". בעברית החדשה הצירוף המקובל הוא "נאום חוצב להבות", והוא מושפע משפות אירופה בהן קיים ביטוי דומה באנגלית (fiery speech) , וכן בגרמנית ובצרפתית.
444
יוסף בלכר שואל/ת: מאין בא הביטוי "זהב-פרוויים"? ומה הפירוש?
רוביק עונה:
מהתנ"ך: "ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת, והזהב זהב פרוויים" (דברי הימים). החוקרים סבורים שפרוויים הוא שם מקום שממנו הגיע הזהב.
445
יניב מן המרכז שואל/ת: מה מקור הביטוי "שועל קרבות"?
רוביק עונה:
זהו פיתוח, ככל הידוע ישראלי, של הביטוי "שועל ותיק" או "שועל זקן", המוכר בשפות שונות, ופירושו אדם מנוסה וערמומי.
446
רועי ניניו כותב: שואל/ת: המושג "עונת המלפפונים" לקוח מעולם הכדורגל ומתייחס לתקופה שבין סיום עונת הכדורגל לבין תחילת העונה הבאה. מהיכן בא המושג?
רוביק עונה:
בישראל אכן קושרים את המונח לכדורגל, ומדי שנה מוכרז מיהו "המלפפון החם של הקיץ", כלומר, השחקן שכולם רבים עליו. המקור קשור להווי האצולה באנגליה בראשית המאה ה-18, ומאוחר יותר לחיי התרבות בגרמניה של המאה ה-19, ובכל המקרים מדובר בעונת הקיץ שאין בה פעילות רבה.
447
יעל קרמר שואל/ת: למה אומרים "לילה לבן"?
רוביק עונה:
לילה לבן, לילה שאין ישנים בו, והוא מוכר בצרפתית, ברוסית ובשפות נוספות. מקור הביטוי בנהגים שהיו מקובלים בימי הביניים בהקדשת אדם למעמד אביר. בגמר הכשרתו עבר פרח האבירים טקס נוצרי-צבאי שבו טיהר את גופו, התוודה על חטאיו, לבש מלבושים לבנים נקיים וגלימה אדומה ונשאר ער כל הלילה, כשהוא עומד או כורע ברך לפני המזבח.
448
ירדן מרמת גן שואל/ת: אני עובד במסעדה המגישה, בין היתר, גם שרימפס. שאלתי היא מה מקור הביטוי "פירות ים". למה דווקא "פירות", אם מדובר בבעלי חיים?
רוביק עונה:
המקור הוא צרפתי, הביטוי המקורי הוא Fruits de mer. הוא נתקבל בשפות שונות, ובאיטלקית מגישים במסעדות frutti di mare. גם הפולנים אימצו את הביטוי. למה דווקא פירות? נראה שהדמיון הקולינרי הצרפתי עבד כאן שעות נוספות, ובכל מקרה נדרשה הפרדה יצירתית בין דגים לבין יצורי ים שאינם דגים. דרך אגב, גם תינוקות אינם פרי, אבל אנחנו קוראים להם "פרי בטן".
449
ירון גולן שואל/ת: מקור השם של האיבר "בית-שחי?" לדעתי המקור הוא "בית סחי", כלומר, בית של מקום מלוכלך, מקום של ריח רע. הרי כשהמציאו את השם הזה לא היה דאודוראנט?
רוביק עונה:
רעיון חביב אך לא נראה שיש לו בסיס. "שחי" היא מילה תלמודית המושפעת מארמית-סורית. "סחי" היא מילה מקראית הקשורה לגריפה וניקוי.
450
ישראל איינהורן שואל/ת: מהי נקודת הפיינגולד, ביטוי בארים המסמן מצב שמעבר לו אי אפשר להפסיק לשתות?
רוביק עונה:
המדור מודה שלא הגיע אליו שמעו של הצירוף. הצעות יתקבלו בשמחה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >