שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
דן שריזלי שואל/ת: מה מקור הביטוי צ'וחס לשמונצ'ס?
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר. שמונצעס הם דברי חסר ערך. טשוכען פירושו לעורר, טשאכן – לעטוף, שאולי קשור לביטוי. צ'וחס הוא שם חנות בפרדס חנה כרכור לחפצים ביד שנייה, ונראה שהם הגו את הביטוי הקושר בין שם החנות לשמונצעס. בשיחה עם החנות טענה המוכרת שזו המצאה.
62
ציפורה קליין שואל/ת: האם הביטוי "קריאת השכמה" הוא ביטוי מתורגם מאנגלית - wake-up call?
רוביק עונה:
הסימנים מוליכים לכך שזהו אכן תרגום שאילה. ההופעה הראשונה של הביטוי בעיתונות היא מ-1957 ומתייחסת למחנה צבאי. המונחים הצבאיים, הפקודות והטקסים הושפעו מאוד מהצבא הבריטי ואחריו האמריקאי.
63
תמר רותם שואל/ת: מה מקור הביטוי לזרוק למים העמוקים? או לקפוץ למים. עולה בדעתי שאולי זה מהמנהג הישן לזרוק ילדים למים כדי שילמדו לשחות.
רוביק עונה:
הדימוי רחב ומקובל בשפות שונות. הביטוי 'קפץ למים' וכן 'קפץ למים הקרים' שמשמעותו העז להתנסות במשימה חדשה וקשה שלא הכיר ולא היה רגיל לה מופיע בגרמנית: ins kalte Wasser springen ובצרפתית: se jeter à l’eau. בתלמוד מסופר: "קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה" (ת"ב סוטה לז א), ומכאן קפיצה נחשונית. 'נזרק למים' הוא שימוש באותו דימוי, כאשר האדם נשלח למשימה בעל כורחו או לא ביוזמתו.
64
אלי בירנבאום שואל/ת: מה מקור הניב "הוא על הסוס"? מקור אחד כתב שזה מיידיש. ייתכן??
רוביק עונה:
המקור אכן ביידיש: זײַן אויפֿן פֿערד. הניב מופיע גם באיטלקית: essere a cavallo, וכן בגרמנית ובערבית. באנגלית מבטא הניב המקביל יהירות והתנשאות.
65
דוד שואל/ת: : יש לי שאלה בקשר לביטוי הבא: "מזה הרבה שנים." האם יש מקור לביטוי הזה? האם תהיה זו טעות לומר: "מזה שנים ארוכות"?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא בספר יהושע: לֹֽא־עֲזַבְתֶּם אֶת־אֲחֵיכֶם זֶה יָמִים רַבִּים, ומכאן גם 'זה זמן רב' ועוד. תוספת מ' היא מאוחרת, אולי בהשפעת 'מִזה ומִזה'.
66
ורדה רוזן שואל/ת: מה מקור הביטוי או הניב 'נפלה טעות'?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בספרות התחייה. יתכן שיש כאן השפעה של הביטוי 'נפלה הכרעה' שמקורו בגרמנית.
67
יוני שואל/ת: מה מקור הביטוי רעול פנים? באיזה אופן זה קשור לרעלה, או לרעל?
רוביק עונה:
'רעול פנים' הוא מי שלובש רעלה. אין קשר לרעל.
68
יוסי קרן שואל/ת: אני מכין power of attorney באתרים שונים. כותרת המסמך מופיעה בכל השילובים האפשריים של המילים: ייפוי, ייפוי כוח. האם הנוסח הנכון הינו "ייפוי כוח"? למרות שלהבנתי, משמעות המילה ייפוי הינה לייפות, לשבח.
רוביק עונה:
המונח 'ייפוי כוח' התגלגל מלשון ימי הביניים, אצל רש"י: "ואי משום דאין משלם קנס – אין בזו ייפוי כח להאמין עדותו". זאת בעקבות מסכת נדרים במשנה: "בזה יפה כוח האב מכוח הבעל, בדבר אחר יפה כוח הבעל מכוח האב", וכאן 'יפה' במשמעות ראוי, טוב יותר, חזק יותר. במדרש נאמר: "אברהם שהיה כוחו יפה התהלך לפני", וכאן בהוראת מי שבריא וכשר לפעולה.
69
מיכל שרן שואל/ת: מה מקור הביטויים עור ברווז וקור כלבים?
רוביק עונה:
הביטוי 'עור ברווז' מקורו ביידיש: גענדזענע הויט, ויש לו מקבילות באנגלית: goose skin, רוסית: gusinaya kozha וגם צרפתית: chair de poule (בשר של תרנגולת). הביטוי 'קור כלבים' מקורו ברוסית: sobachij kholod. יש לו מקבילה גם בגרמנית: Hundekälte, וביטויים קרובים ביידיש ובצרפתית. ההסבר לצירוף הוא שקור עז מחייב להכניס גם את הכלבים הביתה.
70
יניב גליקסמן שואל/ת: בשיחה עם אימי דיברנו על אדם שמתהדר בתארים מקצועיים פיקטיביים ונזכרתי בביטוי שנתקלתי בו לפני כמה שנים בטלוויזיה, אותו ציטט העיתונאי ואיש-התקשורת חיים-הכט באידיש: "כבד שנתפר בחוט כשר"?! או שמא: "כבד קצוץ שנתפר בחוט כשר"?! כלומר: מעשייה שאין בינה לבין המציאות ולו דבר! זה מזכיר לי את הביטוי ברומנית אותו אבי ז''ל ציטט בפני אימי שתיבדל לחיים-ארוכים: o povestii Cúsuta cu atzhe alba - כלומר: מעשייה שנתפרה בחוט לבן בולט, ומכאן רואים שזו מעשייה. מה המקור המדויק?
רוביק עונה:
הביטוי "תפור בתפרים גסים" המזכיר את הביטוי הרומני משמש בעברית במשמעות מידע או סיפור שחובר באופן רשלני, ויש לו כמה מקורות. באשר לביטוי שבשאלה, לא מצאתי נוסח מתאים בספרי ניבים ביידיש.
71
יונית אבני שואל/ת: מה מקור הביטוי "ליפול בין הכיסאות"? המשמעות ברורה, בשפות אחרות יש הקשר לסביבה בה חיים (בין הסירה למזח). למה כיסאות?
רוביק עונה:
בשפות רבות מדובר בכיסאות, וזה מקור הביטוי העברי. אנגלית: fall between two stools. יידיש: זיצן אויף צוויי שטולן (לשבת על שני כיסאות). גרמנית: sich zwischen zwei Stühle setzen (להתיישב בין שני כיסאות), וכך בצרפתית, בערבית וברוסית. הדימוי פשוט וברור – אדם אינו מצליח להחליט על איזה כיסא לשבת, ובסופו נופל בין הכיסאות.
72
דני ב. שואל/ת: מהו מקור הביטוי העממי - "אני מת עליך"?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא ביידיש: ער שטאַרבט נאָך עפּעס/עמעצן. גירסה אנגלית: die over someone. ערבית של יהודי עיראק: יַמוּת עַלַיהָא, וכן בלהגים נוספים. לניב המקובל בלשון הדיבור בסיס בפיוטי יניי מן המאה השישית: "ועל כן מתה רחל לנחול בנים" המתייחס למקרא: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל 1).
73
מוטי שואל/ת: מה מקור הביטוי "פוץ וי ויימר"? אבי ז"ל היה משתמש בזה כששמע דברים טיפשיים.
רוביק עונה:
פוץ הוא כינוי לאיבר המין הגברי וגם לשוטה או פתי. החלק השני הוא כנראה שתי מילים: ווי (כמו) וויימער" – מילה לא מוכרת. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
74
נעם ניומן שואל/ת: מה מקור הביטוי "חכם בלילה"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש טהורה, במילים עבריות, בהגייה אשכנזית.
75
ידידיה שואל/ת: מה פירוש הצירוף ”כובע ישועות” או ”כובע ישועה”?
רוביק עונה:
כובע ישועה בז'רגון החרדי הוא הקנייטש, מגבעת שיש בחזיתה קיפול, פדורה באופנה הלא יהודית. המקור בספר ישעיהו: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ", ומכאן בשחרית ליום כיפור: "תכסיסו כובע ישועות".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >