שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
אריק שואל/ת: מקור ופרוש לביטוי : על הפאטה.
רוביק עונה:
הביטוי שהתיישן 'על הפָּאטָה' פירושו בשוויון נפש, או 'לא אכפת לי'. המקור בלדינו, שבה פָּאטָה הוא כינוי לאיבר המין הגברי. ביטויים דומים בסלנג הישראלי הם 'על הזין', וכן 'על העֶרי' בעקבות הערבית.
92
הילה שואל/ת: מה מקור הביטוי מושך בעט?
רוביק עונה:
'מושך בעט' היא גירסה מחודשת של הביטוי המקראי "מושך בשבט סופר": "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (שופטים ה 14). לצירוף המקראי פרשנויות שונות, כגון שמפקדי הצבא נהגו להשתמש בכלי כתיבה כדי לערוך את רשימותיהם. כראיה מביאים את תיאור אנשי הצבא ביחזקאל ט 2, שאחד מהם נושא במותניו קסת סופר.
93
יאן קוהנה שואל/ת: מה אתה יודע על מקור הפתגם ״כאן קבור הכלב״? האם יש קשר ל״גרעין הפודל״ אצל גתה במחזתו ״פאוסט״?
רוביק עונה:
"פה קבור הכלב" הוא אכן ניב גרמני: da liegt der Hund begraben. יש לו גם גירסה ביידיש: דאָ ליגט דער הונט באַגראָבן. המקור אינו בכתבי גיתה אלא בגרמנית של ימי הביניים. המילה Hunde שפירושה כלב, פירושה כאן אוצר, מלקוח, שלל, והמשמעות: כאן טמון האוצר. מקור הניב באמונה עממית, שאוצרות גנוזים נשמרו על ידי כלב שחור, ושמו של הכלב התרחב במרוצת הזמן לשם האוצר. יש גם פתגמים מקבילים. בערבית: הוּנָא מַקְבּוּר אֶלְחִמָאר (כאן קבור החמור). בצרפתית: c’est là que gît le lièvre (כאן טמון הארנב), בעקבות לטינית: hic jacet lepus.
94
אביחי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא עשו אותו באצבע"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: מען האָט אים ניט געמאַכט מיטן פֿינגער.
95
אנה מילר שואל/ת: מה המקור והמשמעות של הביטוי ״אמרת כנף״?
רוביק עונה:
הביטוי הוא תרגום שאילה מגרמנית: geflügeltes Wort, ומרוסית: krylatoye slovo. זאת בעקבות ביטוי יווני קדום שיש בו שימוש נרחב בכתבי הומרוס, ושם הוראתו מילים המתעופפות מהדובר אל השומע. שאול טשרניחובסקי תרגם: "נשא משלו אליה, וידבר את אמרי הכנף" (איליאדה א, 201).
96
מרקי אסף שואל/ת: למה משקה אלכוהולי נקרא בעברית משקה חריף?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בספרות התחייה והעקבות מוליכים אל הרוסית, שם משקה חריף הוא בתעתיק קְרֶפְּקִי נָפִּיטוֹק. קרפקי במשמעות חזק, מוצק, חריף בטעמו.
97
עידית צפדיה שואל/ת: מה מקור שם המשחק שניצל בורשט על שום מה ולמה?
רוביק עונה:
'שניצל בורשט' הוא משחק חידות הבנוי על מגוון נושאים שונים זה מזה. השם מרמז על המגוון – שניצל מצד אחד, בורשט מצד שני. אם בין קוראינו יושב מי שנתן למשחק את שמו המוזר, הוא מוזמן לדווח, רצוי עם הוכחות.
98
תומר שריג שואל/ת: רציתי לשאול לגבי ביטוי סלנג מהעבר שנתקלתי בו פעמיים לאחרונה, בשני סרטי דוקו, פעם אחת בסרט "מאיר אריאל - שיר כאב", שהייתה לי הזכות לכתוב לו את התסריט. מאיר אריאל אומר שם "לפחות יצאנו ראש", והוא מתכוון במובן של "שיחקנו אותה". פעם שנייה בסרט על יוסי בנאי "להאיר את יוסי", בקטע ארכיון שבו אמא שלו אומרת: "לא רציתי שיהיה שחקן, אבל לא יצאתי ראש", במובן של "לא הלכתי אתו ראש בראש". אז מה בעצם המשמעות הנכונה של הביטוי הנשכח הזה?
רוביק עונה:
'יצא ראש' לא נשכח לגמרי, אבל גם אינו נפוץ במיוחד, ואינו מופיע במילוני הסלנג. כמו בביטויי סלנג אחרים מה שקובע אינו משמעות מקורית כלשהי אלא השימוש המקובל. בשימוש המקובל, גם אצל אריאל, הכוונה של 'יצאתי ראש' היא בדרך כלל 'הצלחתי', ולפעמים פשוט 'הבנתי' או 'פענחתי', כמו במשפט מן הרשת: "אחת התוכנות היותר קשות שנתקלתי, אבל יצאתי ראש עם התוכנה", כאשר 'ראש' משמשת או במשמעות שכל והבנה, או במשמעות שליטה וניצחון. השימוש של אמו של יוסי בנאי בביטוי הוא קיצור של 'ראש בראש' וזו אינה משמעות מקורית.
99
עמליה סגל שואל/ת: אני צופה בפרסומת בטלוויזיה, נדמה לי של חברת ביטוח והשחקן אומר: מה, מי מו... למה מתכוונים ב - מו ? מו קול געיית הפרה? איך מתקשר?
רוביק עונה:
'מה מי מו' הוא ביטוי סלנג ישראלי שפירושו 'דבר או אדם כלשהו'. 'מו' היא השלמה ל'מה מי' אך אין לה משמעות עצמאית.
100
ערן צמירי שואל/ת: ראיתי את השף חיים כהן אומר "ינעל דינו, איך לא חשבתי על זה קודם". זה מין אמירה שהייתה בשנות השישים, "ינעל דינו". מאיפה זה בא? מי זה דינו??
רוביק עונה:
אנעל דינו הוא שיבוש של הקללה הערבית ילען דינַכּ – תקולל דתך או תורתך, דין במשמעות תורה או דת. באותה דרך נהגו לומר ינעל רַבַּכּ, שיבוש של ילען רבכּ – יקולל אלוהיך.
101
ראם בנטל שואל/ת: אם תוכלו לגלות לי את מקור הביטוי העלה חרס בידו אהיה מאושר.
רוביק עונה:
במסכת בבא קמא נכתב "צללת במים אדירים והעלית חרס בידך", כשהכוונה היא לאדם העושה מאמץ גדול ומוצא דבר חסר ערך, בהתייחסות לדיוני הלכות. בערבית יש פתגם מקביל: אַחְ'רַגַ' פֻחָ'ארַה מִן קָאע אֶלְבַּחְר (העלה חרס מתהום הים).
102
רות שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי פוטטו פוטאטו.
רוביק עונה:
המקור הוא בשיר הידוע "Let's Call the Whole Thing Off", כשהרעיון הוא שאין להתעסק בהבדלים חסרי משמעות של טעם או שפה. השיר נכתב על ידי ג'ורג' ואיירה גרשווין בשנת 1937 לסרט המוזיקלי "הבה נרקוד", ובוצע בידי פרד אסטייר וג'ינג'ר רוג'רס.
103
אמיר אליסף שואל/ת: נתקלתי בצירוף ''עמד בידידות''. מאיפה הוא מגיע? האם הצירוף הזה מוסיף רובד משמעות נוסף, מעבר לקיומו של קשר ידידות?
רוביק עונה:
הצירוף נדיר ולא התגבש כמטבע לשון. זהו פיתוח של הצירוף הנפוץ 'עמד בקשר', או 'נעמוד בקשר'. מעין הבטחה שהקשר יהיה הדוק יותר, ובעל אופי רגשי.
104
עדי שואל/ת: מאין הביטוי ״הבטן הרכה״?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה של ביטויים בכמה שפות. אנגלית: soft underbelly. צרפתית: ventre mou. הדימוי מתייחס לבעלי החיים הרבים המוגנים היטב מצד גבם, ואילו בטנם רכה וחשופה.
105
מוטי זוזובסקי שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי סירכה ופירכה, והאם יש ביטוי דומה בשפות זרות?
רוביק עונה:
שתי המילים הן תלמודיות אך אין ביניהן קשר. סירכא היא חוט בין אונות הריאה, הקשור לדיני טומאת הבהמה. פירכא פירושה ערעור ומכאן הפועל העברי להפריך. יתכן שנעשה שימוש בצירוף המילים הזה בזכות החרוז, אך הן אינן קשורות.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >