שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
יואל שואל/ת: מה מקור הביטוי "לסגור פינה" בהטיותיו השונות?
רוביק עונה:
זהו פיתוח ישראלי שפירושו 'השלים פרטים בתהליך, פתר בעיות אחרונות'. הוא נשען על שני ביטויים לא מקוריים. 'עיגל פינות' שפירושו הפוך: התעלם מבעיות שוליות, ויתר על טיפול יסודי בנושאים משניים, ומקורו בצרפתית: arrondir les angles. וכן חתך פינות, פעל והחליט תוך התעלמות מפרטים, באנגלית: cut corners.
47
רונית ארז שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אָלֶף אָלֶף' המציין משהו משובח.
רוביק עונה:
השימוש הזה הוא בהשפעת שפות זרות כגון אנגלית וגרמנית, שבהן האות A מציינת הצטיינות וראשוניות.
48
גורי פלטר וויקי שואל/ת: מה המקור לביטוי "השתן עלה לו לראש"?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: ne plus se sentir pisser.
49
צבי שואל/ת: מה מקור הדו-שיח.
רוביק עונה:
דו שיח היא החלופה העברית לדיאלוג. הצירוף החל להופיע בעיתונות בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, בדרך כלל בתחום התאטרון, ובהמשך שימש בתחומים מגוונים נוספים.
50
גילי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לישון בעמידה"?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למי שמגלה עייפות רבה בעת פעילות, ובהרחבה, אדם אדיש ואיטי. המקור בצרפתית: dormir debout. ביטוי קרוב בלדינו: דוּרְמְיֵינְדוֹ אֵין פְּיֵיס (ישן על הרגליים).
51
אנה שטיין שואל/ת: מי אמר בפלמ"ח, כמדומני, את המילה אחרַי שחרוטה מאז באוצר המילים המצוטטות והזכורות בהקשר המתאים.
רוביק עונה:
למסורת המפקד המוביל והקורא 'אחריי' שורשים בתנ"ך: כך בדברי אהוד בן גרא ללוחמיו: "וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָהָר, וְהוּא לִפְנֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי, .... וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן". המסורת הובאה לכוחות המגן העבריים על ידי אורד וינגייט, שנהג ללכת בראש חייליו בפלוגות הלילה, ואומצה כערך מוביל בפלמ"ח ובהגנה, ואחר כך בצה"ל. חיזוק מיתוס אחריי כמונח מוביל ומחנך בצה"ל מיוחס למשה דיין ולאריק שרון.
52
גל שואל/ת: האם יש מקור שפתי חיצוני למטאפורה "קפיצה מעל הפופיק", כמו יידיש לדוגמא, או שזאת המצאה ישראלית לחלוטין?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: שפּרינגען העכער פֿון פּופּיק. ניב ברוסית המביע רעיון דומה: מעל לראשך לא תקפוץ, מעל לאפך לא תקפוץ.
53
חיים בראוטבר שואל/ת: ודאי מוכר לך המשפט (אינני בטוח שאני אומר אותו נכון): "דברך כמור עובר בעצמותי״, האם ידוע לך מי אמר, באיזה קשר.
רוביק עונה:
- מקור הביטוי הוא בשיר של יהודה הלוי דבריך במור עובר רקוחים / ומצור הררי המור לקוחים / ולך ולבית אבותיך חמודות / אשר ילאו להשיגם שבחים / פגשתני במדברים ערבים - / בתוכם אורבים נושאי שלחים / דברים ארבו תוכם דבורים / ותוך יערת דבש קוצים כסוחים
54
נתן שואל/ת: מה מקור הצירוף בית מדרש?
רוביק עונה:
המקור במשנה, מסכת שבת: "ומפני מה אין קורין בהם? מפני ביטול בית המדרש". בית המדרש הוא המקום שבו היו דורשים את פרקי התנ"ך, כלומר, מפרשים אותם ומצאים בהם משמעויות נסתרות, ומכאן 'פשט ודרש': פשט הוא המשמעות הפשוטה של הטקסט, דרש – המשמעות המפורשת. זה מה שעושים בבית המדרש עד ימינו אלה.
55
סאי שואל/ת: מה מקור הביטוי ׳לא מזיז לי׳?
רוביק עונה:
'לא מזיז לי' הוא קיצור של משפטי זלזול נוסח 'לא מזיז לי את קצה הציפורן/הפופיק ועוד. ההשראה היא בניבים באנגלית כמו I don't give a damn – אני לא משקיע בעניין אפילו קללה.
56
אודי שואל/ת: "זה מעניין אותי כקליפת השום". מקור הביטוי בלשון חז"ל, אך מדוע נבחר דווקא שום? למה לא כקליפת התפוז או כקליפת הבננה?
רוביק עונה:
המקור במסכת בכורות: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה". קליפת השום נבחרה כי היא דוגמה קיצונית לדבר מה שאין בו שימוש כלשהו.
57
ג'וק ראיין שואל/ת: מה המקור של הביטוי הסלנגי 'זה לא סחורה', שפירושו שזה חסר כל ערך? ולמה דווקא המילה 'סחורה', אני גם ראיתי את המשפט הזה: 'אתה מדבר אליה כאילו שהיא סחורה'.
רוביק עונה:
המקור ביידיש: ס'איז ניט קיין סחורה. זהו דימוי הלקוח מעולם המסחר, שבו לקחו היהודים חלק מרכזי בגולה. 'לא סחורה' – אי אפשר לעשות עם זה דבר כלשהו, אין לכך ערך.
58
שרגא שואל/ת: מה פרוש המונח ביידיש פויילישע דריפקא?
רוביק עונה:
פוילישע בפ' רפה פירושה רקוב, ובמשמעות אחרת – עצלן. פוילישע בפ' דגושה הוא פולני. דריפקע היא אשה מלוכלכת. זהו אם כן כינוי גנאי קיצוני לנשים, וככל הנראה לנשים פולניות.
59
אודי שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "זה יעיף לך את הפוני"? למשל: הסטייק הזה כל כך טעים ומיוחד שהוא יעיף לך את הפוני.
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדבר מה הגורם לתגובה נלהבת. הביטוי יצא לאור והתפשט בעקות הריאליטי "היפה והחנון". ביטוי קרוב שאולי קדם לו: "העיף לו את הסכך". פיתוח: "עפעף לו את הפוני".
60
אילה שואל/ת: מהו מקור הביטוי "אחרון המעריצים", והאם משמעותו חיובית או שלילית?
רוביק עונה:
"אחרון המעריצים" מתייחס למעריץ שאינו אדם ידוע או חשוב, ובדרך כלל השימוש מייחס אותו לאדם ידוע, המתנהג בהתרגשות ובהערצה לאדם מסוים למרות שהוא עצמו בעל מעמד. לביטוי מקבילה אנגלית: the last of his fans, אם כי קשה לראות בה מטבע לשון במובן המקובל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >