שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
הארווי באק שואל/ת: האם הצירוף "לעשות סדר" הוא תרגום שאילה משפה שנייה - במקרה הזה אין למצוא את המקור באנגלית - או המצאה מקורית?
רוביק עונה:
המקור בכמה שפות, אם כי ההשפעה הישירה היא כנראה מיידיש: מאַכן אַ סדר. גרמנית: Ordnung machen. צרפתית: mettre de l'ordre .
62
חיה פריצקי שואל/ת: האם ידוע לך מאין בא הביטוי באידיש ״מוישה גרוייס״? האם זאת דמות מוכרת, אולי משה רבנו?
רוביק עונה:
מוישה הוא שם גנרי אופייני לעיירה היהודית ולדוברי היידיש. מוישה גרויס – מוישה הגדול, כלומר, גדול בעיני עצמו. ביטוי נוסף עם אותו שם: מוישה זוכמיר, מוישה חפש אתי, כינוי לאדם חסר חשיבות.
63
נמרוד שואל/ת: מה מקור הביטוי כורסאות עור הצבי ככינוי למנעמי השררה?
רוביק עונה:
לפי כל הסימנים זהו ביטוי שנולד בארצנו ולא תורגם משפות אחרות. שימוש מפורסם שלו הוא של אריאל שרון לאחר שברק נבחר לראשות הממשלה בשנת 2000: "ברק קנה את השלטון בכורסאות מעור צבי ... אינכם משפילים עיניים? אינכם מתביישים מעט?"
64
עדי גורדון שואל/ת: מה מקור הביטוי "על קרני הדילמה"? מה לקרן ולעניין הדילמה? המקור באנגלית: to be on the horns of a dilemma.
רוביק עונה:
הביטוי מוכר באנגלית מן המאה ה-16, והוא צורה אנגלית של הביטוי הלטיני ארגומֶנטום קורנוטום – שפירושו בחירה בקרן אחת של הבעיה או הוויכוח, באפשרות אחת מתוך שתיים. קרניים הן במקרה זה דימוי המתייחס לדיון וטיעונים.
65
ראם בנטל שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי 'כתב על קרני השור'?
רוביק עונה:
זהו ביטוי מדרשי המציע חלופה מהופכת לביטוי המשנאי 'הניח את כספו על קרן הצבי'. הביטוי המשנאי אומר שאין לשים כסף או לחתום על חוזה על קרן הצבי, שכן הצבי הוא חיה זריזה הנעה במהירות והכסף יאבד. לעומת זאת, כתיבה על קרני השור האיטי והיציב מבטיחה שהכסף לא ילך לאיבוד. הביטוי לא נקלט ואינו מוכר בעברית החדשה.
66
אמיר שואל/ת: מהו מקור הביטוי ״שירת חול״, לעומת ״שירת קודש״? מתי לראשונה נעשה שימוש בביטוי זה ובהבחנה זו?
רוביק עונה:
שירת חול היא שירים שכתבו משוררי ימי הביניים שלא עסקו בנושאי דתיים היו ביניהם שיריי יין, שירי חשק, שירי שבח לפטרון שירי הגות, שירי חתונה ועוד. השירים נכתבו בספרד בין המאות 15-10 לספירה. לא מצאנו את ההופעה הראשונה של המונח, שהוא ככל הנראה מודרני. כל מידע יתקבל בברכה..
67
אהרן גל שואל/ת: בימים אלה אנחנו מתוודים על חטאינו. במשנה מדובר על וידוי מעשרות. האם זו אותה מילה? על איזה עוונות אנחנו מתוודים בווידוי מעשרות?
רוביק עונה:
וידוי מעשרות היא שם מאוחר לווידוי מעשר, שמקורו בספר דברים כו. לאחר ביצוע המעשר והמתן ליתום לגר ולאלמנה מפורט נוסח הווידוי: "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעְַ֧תִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל־מִצְוָתְךָ אֲשֶׁ֣ר צִוִּית֑נִי לֹֽא־עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְל֥א שָׁכָחְתִּי: לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי".
68
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מה המקור ומה המשמעות של הביטוי 'דברי חמס'.
רוביק עונה:
חמס פירושו גדל ושוד. בתנ"ך צירופי לשון כמו איש חמס ואוהב חמס. 'דברי חמס' מופיע בלשון ימי הביניים, ופירושו דיבורים של איש העוסק בגזל ובשוד.
69
עמי יפהר שואל/ת: מה מקור הביטוי "יום קטנות"?
רוביק עונה:
המקור בספר זכריה: "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת". פרשני המקרא קושרים את הביטוי לבניית בית המקדש השני.
70
עפרה גרהם שואל/ת: מה מקור הביטוי 'טיפש אחד זרק אבן לבאר אלף חכמים לא יצליחו להוציאה'?
רוביק עונה:
המקור בשפות יהודים שונות, הנשענות על מדרש תלמודי. יידיש: אַז אַ נאַר וואַרפֿט אַ שטיין אין ברונעם אַרײַן, קענען אים צען קלוגע ניט אַרויסנעמען (טיפש זורק אבן לבאר, עשרה חכמים לא יוכלו להוציאה). ערבית של יהודי עיראק: מַג'נוּן יְפִר בִאלְבִיע' חְגַ'ארַה, אַלף עַאקִל מַא יְטִלעוּהַא (משוגע זורק לבאר אבן, אלף חכמים לא יוציאוה). שתי הגירסאות נשענות על מדרש במדבר רבא: "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן". הניב הזה נשען על ביטוי ארמי-תלמודי במסכת בבא מציעא: "בֵּירָא דְשָתִית מִינֵיה לָא תִשְדֵי בֵּיה קָלָא". בערבית מצויה אמרה דומה, כנראה בהשפעה יהודית.
71
צבי שואל/ת: "בתולות הבד" הוא כינוי לאבנים הקשורות לענף הגדול ששימש לסחיטת הזיתים בבית הבד. מה מקור השם?
רוביק עונה:
בתולות הבד הן כלונסאות עץ שעליהם העמידו את קורת בית הבד. הביטוי מופיע במשנה במסכת בבא בתרא ובהמשך בתלמוד ובמדרשים. אין הסבר מדוע עמודים אלה קרויים בתולות.
72
אלון גיל שואל/ת: מה מקור הביטוי ״עיי חורבות״? מה הם ״עיי״?
רוביק עונה:
המילה 'עי' מופיעה חמש פעמים במקרא במשמעות גל או ערמה, ובהקשר המדבר על חורבן, ורש"י מפרש: עי: לשון חרבות וגלים. השימוש בצירוף 'עיי חרבות' וגם ביחיד: עי חרבות מוכר מן המאה ה-18 ושימש בעיקר את סופרי התחייה. יש קושרים את מוצא המילה לשורש עו"ה במשמעות מעוות, מפותל.
73
שושנה שואל/ת: תוך כדי קריאה בשירת דבורה בספר שופטים נתקלתי בביטוי 'בין המשפתיים'. האם ידוע לך מניין הם ומה פשרם?
רוביק עונה:
שְׁפָתַיִים פירושה אבני מטבח או כיריים, מן השורש שפ"ת המופיע במקרא, ומכאן לשפות את הקומקום, לשים אותו על הכירה. היושב בין המשפתיים יושב במטבח ומתבטל. בתהלים מופיע גם 'בין שְׁפתיים'. למילים אלה אין קשר לשׂפתים בש' שמאלית.
74
אריאל בן ארי שואל/ת: מה מקור הביטוי "הגע בנפשך"? מה פרוש "הגע"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גירסה של הניב 'הַגַּע עצמך', שקיבל במדרש גם גירסה של 'הגע בעצמך'. פירושו: קח את עצמך למקום כלשהו, הגע (תגיע, בציווי) אליו, וכך תבין במה מדובר.
75
ערן תמירי שואל/ת: בזמנו היה השדרן אלי ישראלי ז"ל מסיים את השידור שלו עם המשפט "שיעבור הכול ממול", בכוונה שלא תיכנסו לבעיות. רציתי לדעת מאיפה המשפט הזה, האם הוא תרגום מספרדית/פורטוגזית שהוא למד שהיה שם בשליחות של אביו ושינתה את חייו?
רוביק עונה:
הביטוי משמש לא רק את אלי ישראלי אם כי אינו נפוץ. פירושו: שהדברים הרעים יקרו לאחרים ולא לנו, שיעברו "ממול" בלי לפגוע בנו. הבהרות בדבר המקור יתקבלו בשמחה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >