שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דוד נמיר ומיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הביטוי ״פוטו רצח״ בהקשר של תאי הצילום העצמי?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לאיכות הצילומים, ומכאן לאסוציאציה של צילומי האנשים הנכנסים למעצר ומצולמים מכמה זוויות על רקע מספר העציר.
2
דור סער שואל/ת: בילדותי בשנות ה-90 היה נפוץ כלי כתיבה של עיפרון עם חודים שיכולת להחליף ביניהם. היו לו כמה כינויים - עט-עיפרון (למרות שלא הייתה לו פונקציה של עט), עיפרון מכאני (למרות שלא היה בו שום דבר מכאני), או עיפרון חודים. ידוע מאיפה השמות האלה הגיעו? או שהם צמחו מלמטה ולכן יש גם מספר גרסאות?
רוביק עונה:
"עיפרון חודים" היה בשימוש בשפה הירושלמית, הוא ללא ספק מונח עממי. הוא נקרא כפי שצוין בשאלה גם "עיפרון מכאני" וכן "עט עיפרון".
3
דרור שוורץ שואל/ת: בארוחת ערב משפחתית אפרופו החטיבה המכובדת, עלה הביטוי גולני אנא ני נא מו. בגוגל לא מצאתי תשובה באיזו שפה ומה זה אומר?‬‬‬
רוביק עונה:
ככל שהעלינו 'אנני נמו' היא קללה טורקית, מקורית או משובשת, שנועדה לקלל את אמא, כדרכן של קללות.‬
4
יהושע שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אבו עלי'?
רוביק עונה:
המקור בערבית, בעיקר בביטוי 'לעשות אבו עלי', לגרום פחד, גם כאשר המפחיד אינו מסוגל לאיום אמיתי. מקור הקריאה והביטוי בסיפור עם על אשה שבעלה, עלי, יצא למסעות. כדי להפחיד שודדים או אנסים פוטנציאליים נהגה כל ערב להסתובב בביתה ולצעוק בקול רם "אבו עלי, אבו עלי", כדי ליצור רושם שבעלה בבית.
5
משה חינסקי שואל/ת: מה מקור הביטוי "וכל כך למה"?
רוביק עונה:
המקור בלשון חכמים. במשנה, בלי ו': "והם אומרים לו, קצור שלושה פעמים על כל דבר ודבר, והם אומרים לו הין הין הין. כל כך למה? מפני הביתוסים, שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב" (מסכת מנחות). גם 'וכל כך למה', בתלמוד: "כל החושד בכשרים לוקה בגופו. וכל כך למה – שלא יתקן מבחוץ ויכניס, כדרך שהצדוקין עושין" (מסכת יומא).
6
עידו שואל/ת: הביטוי "אנשי הגשם", מקורו ושימושיו?
רוביק עונה:
אין מדובר בביטוי במובן המקובל. הביטוי זכה לתפוצה בעקבות השיר הפופולרי של רחל שפירא בהלחנת נחום היימן בשם זה, ויש עליו פרשנויות רבות. כמו כן הוא מזכיר את הסרט האמריקני איש הגשם – rain man – שאינו אלא כינוי שנותן אחד האחים בסרט לאחים ריי.
7
יובל גרוס שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי "קרועי עיניים ופעורי פה"? האם זהו ביטוי מודרני או עם מקורות עתיקים יותר?
רוביק עונה:
הצירוף מופיע בטקסטים תקשורתיים או פואטיים ואין לו מקור ידוע. 'פעורי פה' הוא גירסה של הצירוף 'בפה פעור' במשמעות השתוממות ופליאה, שמקורו בלשונות היהודים, יידיש: מיט אַ צעעפֿנט מויל. לדינו: קֶדָאר קוֹן לָה בּוֹקָה אַבְ'יֶרְטָה (נשאר בפה פעור). יש לצירוף שורשים במקרא, כגון בישעיה: "ופערה פיה לבלי חוק".
8
ישראל מסנר שואל/ת: רציתי לשאול לגבי התואר כמר שמצמידים לפני השם. בציבור החרדי חסידים מצמידים את הכינוי לפני שמו של ילד במכתבים ובתעודות, למשל, במכתב של הורה למורה בעניין הבן, או בהקדשת ספר לילד בר מצווה. ראיתי לאחרונה במוזיאון ישראל (בגלריית היודאיקה הקבועה) מסמך ישן של שותפים ב'חברה קדישא', ולפני כל שם הופיע כמ"ר, בגרשיים. חשבתי שאולי הכוונה לראשית תיבות 'כבוד מורנו'. אם זו הכוונה, תואר כזה מתאים יותר למבוגרים ופחות לילדים. אולי אתה יודע מהו מקור הביטוי ומהי משמעותו?
רוביק עונה:
על פי אתר ראשי התיבות קיצור יש לכמ"ר שני פירושים: כמים ראשונים; כמעשה רב. כמו כן נמצא כמה"ר, כמהר"ר ועוד, ושם אכן אלה גרסאות של 'כבוד מורנו', 'כבוד מורנו הרב' ועוד. הצירוף 'מים ראשונים' מקורו בהלכות סעודה בתלמוד. האם מדובר במטפורה שילדים הם 'כמים ראשונים'? אולי. ואולי אין מדובר כלל בראשי התיבות, ו'כמר' לילד הוא צורת סיוג: כמו אדון.
9
מנה בן שואל/ת: מניין הביטוי "גדול מן החיים"?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה מן הביטוי האנגלי larger than life.
10
אודי שואל/ת: מה מקור הקביעה כי מי שזוכה לשדך בין בני זוג זכאי לשליש גן עדן?
רוביק עונה:
האמרה הזו מקובלת בציבור הדתי, ומכאן גם אתר השידוכים "שליש גן עדן". אין לה בסיס במקורות, ורבנים הנשאלים על המקור מעלים השערות שונות אך מתקשים לבסס אותן. הסבר מקובל הוא שמי שמזווג שלושה זיווגים זוכה בגן עדן, מכאן שזיווג אחד הוא שליש גן עדן, אבל גם קביעה זו אינה מן המקורות. הסבר אחר מתייחס למצווה הגדולה של השידוכים שלה אחראים אלוהים, ההורים – והשדכן, ומכאן שחלקו שליש, אך ספק גדול אם זה המקור.
11
דורון שואל/ת: האם ידוע מה מקור הביטוי "אין עליך!" במובן של "אין מישהו מוצלח/טוב (או תכונה חיובית אחרת) יותר ממך"? הביטוי מופיע בשיר "אתה תותח" של שרית חדד משנת 2002 למילים של יוסי גיספן. האם יש תיעוד מוקדם יותר לביטוי?
רוביק עונה:
המקור בערבית: לָא יוּעְלָא עָלַיְהּ, אין מה שעולה עליו. 'אין עליו/עליך' וכו' הוא צירוף דיבורי מקוצר לנוסח 'אין מי שעולה עליו', 'אין מי שיכול לגבור עליו'. גיספן לא המציא את הביטוי, אך הוא לא מתועד במילוני סלנג שיצאו לפני שנת 2000.
12
אודי שואל/ת: מה מקור הביטוי "חזרה גנרלית"?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: répétition générale. מכאן יידיש: גענעראַל-פּראָבע, וכן בגרמנית. הביטוי באנגלית הוא dress rehearsal (חזרת תלבושות).
13
דניאל סגל שואל/ת: לאחרונה נתקלתי בהסבר אטימולוגי לביטוי "יא ווארדי". הטענה הייתה שמקור הביטוי הוא מזמן המנדט הבריטי כשיבוש לביטוי "war day". רציתי לדעת האם זה נכון, ואם לא מה האטימולוגיה האמיתית.
רוביק עונה:
ההסבר שגוי. 'יא ווארדי' היא קריאת אזהרה ערבית מקורית, שמקורה איטלקית משובשת דווקא: ya guardia!, כלומר: הוי (בערבית), המשטרה מגיעה.
14
שלמה אליאס שואל/ת: מה מקור הביטוי "על הקשקש"?
רוביק עונה:
הניסיונות להסביר את המונח עלו עד כה בתוהו. הצעה מעניינת שלחה לנו נעמי גבע: "חברה טענה שמקורו בהכרעה בין רצים במרוץ שסיימו צמודים זה לזה. אחד מהם היטה את ראשו מעט קדימה, ובלשון ציורית אמרו שזה הוכרע על השערה. בשלב מסוים התגלגל לעברית, ואולי בהשראת שדרני ספורט הפך להיות 'על הקשקש'. הביטוי מזכיר גם את 'כחוט השערה'״. הצעה נאה שקשה להוכיח, בינתיים אין הצעות אחרות.
15
איציק חמדני שואל/ת: מה מקור הביטוי חרץ את הדין/הגורל? האם יש קשר ל'חריץ', והאם יש קשר לחריצות (שקדנות)?
רוביק עונה:
המקור בכמה הופעות במקרא. במלכים א': "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ אַתָּה חָרָצְתָּ" (כ 40), המתייחס לחריצת פסק הדין על גבי לוח. באיוב: "אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר חֳדָשָׁיו אִתָּךְ" (יד 5). המדרש מוסיף: "בשעה שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו, חרץ ימיו של כל אחד ואחד" (תנחומא בחוקותי א). מקור הניב באיוב מיוחס לנוהג לחרוץ חריצים בלוח עץ, למשל כדי למנות ראשי צאן או ימי עבודה. כל אלה קשורים לחריץ, לחתך בחומר, ואינם קשורים ל'חרוּץ', שהוא משורש אחר, למרות שאותיותיו זהות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >