שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
אורית סלר שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הביטוי "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". האם זהו ביטוי עברי מקורי? תרגום מלעז?
רוביק עונה:
מקור הביטוי באנגלית מן המחצית הראשונה של המאה העשרים: God is in the details. הוא מיוחס לאנשים שונים ובעיקר מייחסים אותו לארכיטקט לודוויג ון דר רוהה. גירסה נוספת שנוצרה בעקבותיו: השטן נמצא בפרטים.
62
אבישי צפרי שואל/ת: מה מקור הביטוי "רואים את האור בקצה המנהרה"?
רוביק עונה:
לניב מקור בשפות שונות. אנגלית: see the light at the end of the tunnel. גרמנית: das Licht am Ende des Tunnels sehen. צרפתית: voir le bout du tunnel (לראות את קצה המנהרה), וכן בערבית. הניב מוכר באנגלית משנות העשרים של המאה העשרים, אך נפוץ מאוד בארצות הברית בימי מלחמת וייטנאם בשנות השישים.
63
דני רדלר שואל/ת: מה מקור הביטוי: צריך לדעת ממי להתגרש ולא עם מי להתחתן.
רוביק עונה:
לפתגם כמה נוסחים. הרעיון הוא שבשלב הגירושין נחשף בן הזוג במצב של מתח ומחלוקת, ורצוי למצוא בן זוג שאפשר להגיע אתו להבנה ודיאלוג גם אם הנישואין יתפרקו. הפתגם אינו נשמע ישראלי מקורי, כל מידע נוסף יתקבל בשמחה ויפורסם.
64
גדי רביב שואל/ת: בצירוף "אישון בת עין" בברכת המפיל, מה זה בת עין? למה בת ולא בן, הרי אישון זה זכר. ובכלל, מה הקשר בין "איש", ואולי "אש", לאיבר הזה בעין שקוראים לו "אישון"?
רוביק עונה:
'בבת העין' היא האישון. 'אישון' נקראת כך כנראה בהרחבה של 'איש', כלומר, 'האיש הקטן שבתוך העין' (כאשר אנו מביטים באיש). הביטוי מופיע במקרא פעם אחת, בספר זכריה. בספר תהילים מופיע הפסוק "שמרני כאישון בת עין", באותה משמעות. 'בת עין' היא גירסה מקוצרת של 'בבת עין'.
65
נגה אשד שואל/ת: אולי אתה זוכר למי מן הלשונסקאים מייחסים את עִברוּת המיקרוסקופ כ"הקָנֶה אשר בעדו אזוב הקיר כארז בלבנון ישׂגה?"
רוביק עונה:
הביטוי מיוחס ליקותיאל ברמן, איש תקופת ההשכלה מאמצע המאה ה-19, שהיה מראשי הלוחמים על טהרת השפה העברית, ודבק כמו רבים בתקופתו בלשון המקרא. מסופר עליו שבמקום מיקרוסקופ היה כותב: “זכוכית אשר בה האזוב כארז בלבנון ישגה". י"ח ברנר נהג להשתמש בכתביו בביטוי "וכל אזוב בקיר ממש כארז בלבנון ישגה", שבאמצעותו לעג לאנשים המאדירים את עצמם.
66
ראובן פרומר שואל/ת: מה פירוש הביטוי "הפך את היוצרות" ומה מקורו? מהם/ן אותם/ן יוצרות? האם הם קשורים לסוגת התפילות הנקראות יוצרות? האם היוצרות האלה הן זכר או נקבה?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בלבל את סדר הדברים, ייחס תוכן ותכונות של רכיב אחד למשנהו. המקור ביידיש: פֿאַרבײַטן/פֿאַרטוישן די יוצרות. 'יוצר' (מילה בזכר) הוא סוג של פיוט הנאמר בתפילה בהזדמנויות מיוחדות, כגון בחגים מסוימים, וברבים: יוצרות. מכיוון שהחזן אינו רגיל ביוצרות, קורה לפעמים שהוא קורא יוצר של יום אחר.
67
אנדרה שואל/ת: לדעת אישה: מקור ומשמעות?
רוביק עונה:
המקור בספר בראשית: "וְהָאָדָ֔ם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן". המשמעות: לשגול, לקיים יחסי מין, להזדווג.
68
בן פלוס שואל/ת: איזה מידע יש על הביטוי 'אש על הגולש? מה המקור, וכל מידע אחר יעזור!
רוביק עונה:
הביטוי הזה נולד ככל הנראה מסלנג גולשים אבל נכנס לשימושים רחבים יותר המבטאים התלהבות. לזירה לא ידוע מי הגה את החרוז, כל מידע יתקבל בברכה ויפורסם באתר.
69
דן שריזלי שואל/ת: מה מקור הביטוי חמש חמש לציון "שומע היטב" בקשר הצבאי?
רוביק עונה:
המקור הוא בשפת הרדיו של הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה, בביטוי five by five. המספר הראשון מציין שעוצמת הקול היא חמש, כלומר, הגבוהה ביותר בסולם אחד עם חמש. החמש השני מציין שבהירות הקול היא חמש. חמש חמש: העוצמה והבהירות של הקול באיכות מקסימלית.
70
סיון שקד שואל/ת: מה מקור הביטוי "להחזיק מעמד"?
רוביק עונה:
המקור בעברית המודרנית גרמני: standhalten. עם זאת הניב מצוי במגילות הגנוזות: "עם המון רחמיכה התעודדתי ואקומה, ורוחי החזיקה מעמד לפני נגע" (הודיות לוח 38 שורות 35=36).
71
אילנה שקדי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לאכול את הראש". ועוד "החזיק אותו x כמו כוס זכוכית". הכוונה שהחזיק מישהו או משהו בזהירות רבה. מה המקורות ובאיזה שפה שני הביטויים.
רוביק עונה:
'אכל את הראש' הוא ביטוי סלנג חדש יחסית ומתייחס למי שמרבה בדיבורים המעידים לכאורה על חוכמה והשכלה. לא מוכר מקור לועזי. הביטוי השני נדיר ואינו נחשב ניב מקובל.
72
דור שואל/ת: מה מקור הביטוי "מעניין לי את התחת" (או "את הביצים"/"הביצה השמאלית")? האם יש לו מקבילות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בעל ניחוח יידישאי חריף, אך לא מצאתי לו מקור ביידיש, ועד שלא יוכח אחרת הוא יצירה מקומית.
73
יוסי שואל/ת: בלשון חכמים מופיע הפתגם "בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא", ומקבילתו העברית "באר ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן". בעברית המודרנית השתנתה סיומת הביטוי ל"בור ששתית ממנו אל תירק בו/לתוכו". מה מקור שינוי זה? היכן מתועד השינוי לראשונה?
רוביק עונה:
הניב המודרני מקורו בלשונות היהודים, שבהן הרחיבו את הפתגם התלמודי. לדינו: אֶן אֶל פּוֹג'וֹ דוֹנְדֵי בֵּיבִ'יטֶס אָגוּאָה נוֹ אֶסְקוּפָּאס, וכך בין יהודי פרס, לוב, תימן ועוד.
74
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: אני רוצה לשאול אותך על הביטוי:"....בסופו מי ישורנו..." שם הפועל כאן הוא לשור מלשון להביט, להסתכל וכד' המוזכר בפקודות המסדרים בצבא או בשיר המפורסם: שורו, הביטו וראו". מה מקור השימוש?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי, וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה". גם כאן 'לשור' פירושה לראות או להסתכל, בבניין קל.
75
רותי שואל/ת: שאלה לגבי שני ביטויים ביידיש ששמעתי בעבר: א. זי צערייַסט די פלאכטע. אני יודעת שהפירוש המילולי הינו "היא קורעת את הסדין" - אבל מה המשמעות הנסתרת? ב. זי האט נישט צוגעלייגט צו די באבע'ס ירושה. ברור לי שהפירוש המילולי הוא "היא לא הוסיפה לירושה של הסבתא" - אבל מה המשמעות הנסתרת?
רוביק עונה:
הביטוי השני מתייחס למי שלא הפסיד דבר. לביטוי הראשון לא נמצא פירוש.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >