שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
דלית שמחאי שואל/ת: מה מקור הביטוי "מלאה במקומות הנכונים" ומה פירושו?
רוביק עונה:
הביטוי שייך לקטגוריית צירופים שעדיין לא השלימו מהלך של הפיכה למטבע לשון, אבל יש בו יסוד אירוני ולכן הוא קרוב לקטגוריה. 'מלאה' היא עצמה דרך תקינה פוליטית במקום 'שמנה', ולצירוף יש כוונה נסתרת: היא אמנם שמנה (שזה לא ממש סקסי) אבל ההופעה המלאה היא באיברים שיש להם אלמנט ארוטי.
17
יוני פלס שואל/ת: יש מטבע לשון שאני משתמש בו, ופתאום בשיחה עם חבר הוא טוען בתוקף ש'מה זה הדבר הזה', ומאיפה הבאתי את זה. לא יודע, אולי המצאתי את זה בעצמי? אני משתמש בביטוי "על הכביש" במובן של: בנאדם שמתפקד ונוכח. למשל: - המנהל הזה חדש כאן? - לא, הוא כבר הרבה זמן על הכביש. אז יש מטבע לשון כזו? ומאיפה היא הגיעה?
רוביק עונה:
'על הכביש' הוא צירוף לשון תקין ומקובל כשמדובר בכלי רכב. הוא מתייחס לתקופה ולקילומטראז' שהמכונית משמשת בפועל לנסיעה. לא נתקלתי בהַשְאָלָה של הביטוי לתחומים שאינם רכב כמו אלה שבשאלה, אבל היא לגיטימית בהחלט, בתנאי שהצד השני מבין את הכוונה.
18
משה פודר שואל/ת: "נמלך בדעתו". האם יתכן שמקורה של הטיה זו מהשורש מ.ל.ך. בזמנים בהם לא היה "רצון חפשי", והאמונה היתה שהמלך (האל) שולט ברוחו של האדם ובמעשיו?
רוביק עונה:
הנושא נתון בוויכוח בין החוקרים. מל"ך הקשור במלכות נקשר לרכוש ובעלות, בעוד מל"ך ב'נמלך' (הופעה יחידה במקרא) קשור להתייעצות. לשני השורשים בשתי המשמעויות שורשים בשפות שמיות רבות. יש חוקרים הטוענים שמֶלֶך היה במקורו יועץ, בעל העצה, ומכאן שמדובר באותו שורש.
19
רות שואל/ת: מה מקור הביטוי קרדום לחפור בו?
רוביק עונה:
המקור במסכת אבות: "אל תעשם [בלימוד התורה] עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם" (ד ה). כלומר, הלימוד הוא מטרה לעצמה ולא כלי להשגת שלטון או תועלת מעשית.
20
שדמה קדר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי "גאולה דרך הביבים"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא היטהרות עצמית באמצעות מפגש והתנסות בחטא ובזוהמה. הוא נטבע על ידי הפילוסוף שלמה גיורא שוהם, בספרו משנת 1980 "גאולה דרך הביבים: סטייה, אונטולוגיה ומיתוס". שוהם מפנה לרעיונות בקבלה היהודית המדברים על "צלילה אלי יוון המצולה כדי להעלות מתוכה את חלקיקי הקדושה. על מנת שיירד אל התהום שומה על הקדוש לחטוא".
21
דב שגב שואל/ת: ׳מכנסי שיבר׳, אותם מכנסיים קצרים שהמכנסים שלהם מקופלים כמה שאפשר גבוה, שהיו רווחים בשנות החמישים של המאה הקודמת ושאורכם היה שיבר - המרחק בין האגודל והזרת הפרושים. מתי ואיך צמח הביטוי הזה, וכן, מהיכן הביטוי (המידה?) שיבר?
רוביק עונה:
הביטוי אכן מאפיין את העשורים של המחצית הראשונה של המאה הקודמת, ומתייחס לאורך המכנסיים לאחר הקיפול. שִׁבֶּר פירושו בערבית זרת, רוחב כף היד. אין לבלבל עם שיבר במשמעות ברז מרכזי, שמקורו גרמני.
22
דן לזר שואל/ת: מה מקור הביטוי יום חול? בתי שאלה האם זה קשור לעובדה שכל גרגירי החול דומים, וזה גרם לי לחשוב שזה דווקא רעיון מעניין.
רוביק עונה:
יום חול הוא יום בשבוע שאינו שבת או חג. המקור בתלמוד הירושלמי: "והרי ספיקו דוחה יום טוב. מה ספק יש שם יום חול הוא יתקע, יום טוב הוא יתקע?" הכתיב המנוקד הוא חֹל, השורש הוא חל"ל המבטא היעדר קדושה או טומאה, מכאן גם חילול הקודש וכן יום חֻלִּין. אין קשר בין חול במשמעות זו לבין חול במשמעות הגאולוגית-קרקעית.
23
זיו פלג בן זאב שואל/ת: מה הפירוש של עצם העצה? מאיפה מגיעה המלה? מה האטימולוגיה שלה? מדוע כינו אותה כך?
רוביק עונה:
עצם העָצֶה היא עצם משולשת בבסיס עמוד השדרה. העצה מהווה גם את הגבול העליון והאחורי (פוסטריורי) של אגן הירכיים. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בספר ויקרא, בפרק הדן בהלכות שחיטה: "וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה', חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה, לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה". למילה מקבילה בערבית: עֻצְעֻצ.
24
דורון שואל/ת: מה מקור המילה "צואה" (פסולת גוף)? האם יש קשר ל"מוצא"?
רוביק עונה:
המילה צואה מופיעה 5 פעמים במקרא, ולצידה גם צֵאַה ושם התואר צואי. השורש הוא צא"ה, והוא נגזר משם העצם. צואה נקשרת לפעלים רבים בלשונות שמיות, שהמשותף להם הוא לכלוך וצחנה, ואין לו קשר לפועל יצ"א, שממנו נגזרת גם מוצא.
25
ארז חורי שואל/ת: מה המקור וההסבר לביטוי "סינן לעברו ...", מדוע סינן דווקא?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדיבור שקט המביע כעס או התנגדות, והוא נאמר לכאורה בשיניים קפוצות כשהקול מסתנן דרכן. מקור הביטוי ברוסית: procedit' skvoz' zuby.
26
ורדה רוזן שואל/ת: ראיתי במדור 70 שנה אחרי" בישראל היום: ידיעה כדלהלן: "מכנסי תועלת נתקבלו ..... ת"א נחלת בנימין". מה הכוונה בביטוי מכנסי תועלת?
רוביק עונה:
ככל הנראה מכנסי תועלת הם מכנסי עבודה רפויים עשויים בד גס, בתרגום מאנגלית: utility trousers.
27
יורי מור שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי "היתוש של טיטוס", ומה פירושו?
רוביק עונה:
היתוש של טיטוס הוא על פי המדרש התלמודי יתוש שנכנס לראשו של טיטוס דרך אוזנו, גדל ובסופו של דבר גרם לו לצאת מדעתו, וזאת כעונש על שהחריב את בית המקדש. בביטוי נעשה שימוש בהתייחסות לדבר מה מטריד, שאינו נותן מנוח עד כדי סיכון בריאות הנפש. למשל: "כמו היתוש של טיטוס, השיר הזה נכנס למוח ותופס שם עוד ועוד נפח, עד שלא נשאר מקום למחשבות" (תגובה ביוטיוב).
28
דור שואל/ת: עד כמה אחורה חוזר ביטוי הילדים הלועג "נה נה בננה"? מהו התיעוד הראשון שידוע לנו?
רוביק עונה:
ביטויים מסוג זה מתקיימים בלשון הדיבור והמשחק וכמעט אינם מתועדים. הביטוי אמנם מככב בשיר חדש יחסית של נטע ברזילי, אבל הוא מוליך עד שנות החמישים של המאה הקודמת, במסגרת ביטויי לגלוג שונים שבהם חוזרת ההברה נה, שכיכבה גם בראיון של נתניהו עם יונית לוי.
29
יוסי נינוה שואל/ת: למושג "לינגוואה פראנקה" "Lingua franca"- במשמעות "השפה הבינלאומית", מצאתי שני הסברים למקורו: 1. "השפה הצרפתית" - אשר שימשה אי פעם כשפה הבינלאומית. 2. מלטינית - "השפה החופשית". מה המקור המדויק?
רוביק עונה:
'פרנקים' היה הכינוי שניתן לתושבי מערב אירופה בתקופה הביזנטינית המאוחרת, במאות הראשונות של האלף השני. במאות אלה נוצרה באזורים המדוברים שפה מדוברת מעורבבת משפות שונות, המוגדרת גם כשפה פידג'ינית, והשם הוא אם כן 'שפת הפרנקים' (ולא שפת הצרפתים). לפירוש 'שפה חופשית' אין היתכנות אטימולוגית.
30
גל שואל/ת: עלתה במוחי תהייה לגבי "עצר" במושג "יורש העצר": עצר מלשון נזר (כתר וכולי), או מלשון עצירה, עם או בלי מירכאות של שלטון קודם?
רוביק עונה:
מקור הצירוף בספר שופטים: "וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר" (יח 7). הפועל עָצַר בהוראת שָלַט מתבסס על פסוק מקראי אחר: "הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ: זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי" (שמואל א ט 17). הדעה המקובלת היא שהכוונה לכך שהשולט 'עוצר' או מטיל מגבלות על נתיניו, אך יש קושרים 'עצר' עם עושר ושפע על בסיס דמיון לשורשים שמיים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >