שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יובל גרוס שואל/ת: תהיתי מאיפה הגיע ביטוי הסלנג "פוצי מוצי" (יש גם "קוצי מוצי"), והאם יש קשר אונומטופאי לחיות מחמד (כגון ציוץ של ציפורים או יללת חתולים - מיצי).
רוביק עונה:
קוצינו-פוציניו הוא כינוי חיבה ביידיש: קוצעניו מוצעניו, ונראה שיש כאן קשר לחתול (קאץ), למרות שהכינוי נועד בעיקר לילדים. מכאן הצורה המקוצרת קוצי מוצי, והוואריאציות הנוספות.
32
משה מכנס שואל/ת: שמא מוכר לך הביטוי "אָייסֶה בֶסָייסֶה", שבחיקוי הדורות הקודמים במשפחה אני מפחיד בו כל נכד. עשרת נכדי מתחננים לשווא שאגלה להם מהו סוד ה"אייסה בסייסה", שגילויו הוא כמובן פשע חמור מחשיפתה של רשימת מרגלי המוסד בעולם?
רוביק עונה:
הביטוי לקוח ממשחקי הילדים בעבר, שבו מחזיקים ברגלי ילד כלשהו וכופים עליו לפתוח את החנות כדי לראות את איבר המין. המקור הוא מהביטוי "עושה מציצה', באשכנזית: עֵייסֶה מֶסֶייסֶה, הלקוח מטקס ברית המילה. ממשחק הילדים הוא קיבל משמעות כללית: אי סדר, בלגן, "עשינו אייסה בסייסה".
33
ציפי מזר שואל/ת: האם תוכל להתחקות אחר גלגוליהם של שני ה'להיטים' הבאים בשפת הדיבור? הביטוי 'לצורך העניין' הרווח מאוד בלשון הדיבור והתקשורת. שם התואר 'קָשוּחַ' הרווח בשפת הדיבור לתיאור כל דבר קשה, מיוחד, מעניין, לא רגיל.
רוביק עונה:
'לצורך העניין' משמש בעיקר בשפת קצינים. ככל הנראה יש כאן גלגול של הביטוי האנגלי for the sake of argument – לצורך הטיעון. 'קשוח' פרץ לחיינו בשנים האחרונות, ומילא חסר בלשון הדיבור. הוא ישמש בכך עד שיהפוך לקלישאה ויימצא תואר אחר.
34
שמואל מרחב שואל/ת: אני שואל לגבי הפרוש של צמד המילים 'כבד לבן'. האדם שהשתמש בביטוי לאחרונה בפגישה אתי הוא תא״ל שבתאי לוי, בעברו סגן מפקד חיל הים (שנינו שייטים וותיקים). אני יודע ששבתאי רצה לציין קור רוח והתנהלות קרת רוח כתכונה חיובית לגבי ידיד משותף. איך זה מתיישב עם כבד לבן? אולי שגה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: ער האט א ווייסער לייבער, מילולית: יש לו כבד לבן, במשמעות, הוא אינו מתרגז מהר. בכמה ביטויים ביידיש הכבד מייצג את הנפש. הצבע הלבן מבטא שלווה, לעומת הצבע האדום, המזוהה עם הכבד, המבטא כעס והתרגשות.
35
עופר שואל/ת: בקשר ליום הכיפורים, רציתי לשאול מה משמעות המשפט אל נורא עלילה?
רוביק עונה:
מקור הפסוק בתהלים סו: "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָ֗ה עַל־בְּנֵי אָדָֽם". רש"י מפרש: מטיל מורא על בני אדם, פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלויים לך, כלומר, העלילה היא מעשה האדם. רד"ק סבור אחרת: נורא מעשה על בני אדם, לעשות בהם כרצונו עד שייראוהו, כלומר העלילה היא מעשה האל. דומה שרד"ק קרוב יותר למשמעות הפסוק.
36
צחי שואל/ת: רציתי אז עזרתך בפירוש הפסוק: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי (תהלים קלז ה-ו). לאחרונה קראתי פירוש מעניין שאומר ששכחת ירושלים כמוה כשבץ מוחי באונה השמאלית. האונה השמאלית אחראית לרוב על הדיבור, אדם שלא עלינו חווה אירוע מוחי בצד שמאל, ימין הגוף עלול להיות משותק ("תשכח ימיני"), ועלולה להיות פגיעה ביכולת הדיבור (תדבק לשוני לחכי). יש היגיון בדבר?
רוביק עונה:
עם כל הכבוד לכותבי התנ"ך, לא נראה שהיה להם ידע בתחום מדעי המוח. עם זאת הפסוק העסיק פרשנים בכל הדורות, כיוון שלא הובא מושא לפועל 'תשכח'. רד"ק מפרש: "תשכח הניגון, כי הימין תנוע מיתרי הכינור". מצודת דוד מפרש: "הימין תשכח את כוחה ואת תנועתה". הבלשן נ"ה טור-סיני מציע לראות כאן שיכול אותיות של תכחש, ואולי צורה מהודקת של תַש כֹחַ. 'תכחש' נתמכת על ידי אבן עזרא: "ויש אומרים תיבש בלי חבר". החוקר בן ציון פישלר סבור שזה הפירוש הנכון, והוא מתיישב כבר עם השורה בהמשך: "תדבק לשוני לחיכי".
37
דוד נמיר ומיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הביטוי ״פוטו רצח״ בהקשר של תאי הצילום העצמי?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לאיכות הצילומים, ומכאן לאסוציאציה של צילומי האנשים הנכנסים למעצר ומצולמים מכמה זוויות על רקע מספר העציר.
38
דור סער שואל/ת: בילדותי בשנות ה-90 היה נפוץ כלי כתיבה של עיפרון עם חודים שיכולת להחליף ביניהם. היו לו כמה כינויים - עט-עיפרון (למרות שלא הייתה לו פונקציה של עט), עיפרון מכאני (למרות שלא היה בו שום דבר מכאני), או עיפרון חודים. ידוע מאיפה השמות האלה הגיעו? או שהם צמחו מלמטה ולכן יש גם מספר גרסאות?
רוביק עונה:
"עיפרון חודים" היה בשימוש בשפה הירושלמית, הוא ללא ספק מונח עממי. הוא נקרא כפי שצוין בשאלה גם "עיפרון מכאני" וכן "עט עיפרון".
39
דרור שוורץ שואל/ת: בארוחת ערב משפחתית אפרופו החטיבה המכובדת, עלה הביטוי גולני אנא ני נא מו. בגוגל לא מצאתי תשובה באיזו שפה ומה זה אומר?‬‬‬
רוביק עונה:
ככל שהעלינו 'אנני נמו' היא קללה טורקית, מקורית או משובשת, שנועדה לקלל את אמא, כדרכן של קללות.‬
40
יהושע שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אבו עלי'?
רוביק עונה:
המקור בערבית, בעיקר בביטוי 'לעשות אבו עלי', לגרום פחד, גם כאשר המפחיד אינו מסוגל לאיום אמיתי. מקור הקריאה והביטוי בסיפור עם על אשה שבעלה, עלי, יצא למסעות. כדי להפחיד שודדים או אנסים פוטנציאליים נהגה כל ערב להסתובב בביתה ולצעוק בקול רם "אבו עלי, אבו עלי", כדי ליצור רושם שבעלה בבית.
41
משה חינסקי שואל/ת: מה מקור הביטוי "וכל כך למה"?
רוביק עונה:
המקור בלשון חכמים. במשנה, בלי ו': "והם אומרים לו, קצור שלושה פעמים על כל דבר ודבר, והם אומרים לו הין הין הין. כל כך למה? מפני הביתוסים, שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב" (מסכת מנחות). גם 'וכל כך למה', בתלמוד: "כל החושד בכשרים לוקה בגופו. וכל כך למה – שלא יתקן מבחוץ ויכניס, כדרך שהצדוקין עושין" (מסכת יומא).
42
עידו שואל/ת: הביטוי "אנשי הגשם", מקורו ושימושיו?
רוביק עונה:
אין מדובר בביטוי במובן המקובל. הביטוי זכה לתפוצה בעקבות השיר הפופולרי של רחל שפירא בהלחנת נחום היימן בשם זה, ויש עליו פרשנויות רבות. כמו כן הוא מזכיר את הסרט האמריקני איש הגשם – rain man – שאינו אלא כינוי שנותן אחד האחים בסרט לאחים ריי.
43
יובל גרוס שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי "קרועי עיניים ופעורי פה"? האם זהו ביטוי מודרני או עם מקורות עתיקים יותר?
רוביק עונה:
הצירוף מופיע בטקסטים תקשורתיים או פואטיים ואין לו מקור ידוע. 'פעורי פה' הוא גירסה של הצירוף 'בפה פעור' במשמעות השתוממות ופליאה, שמקורו בלשונות היהודים, יידיש: מיט אַ צעעפֿנט מויל. לדינו: קֶדָאר קוֹן לָה בּוֹקָה אַבְ'יֶרְטָה (נשאר בפה פעור). יש לצירוף שורשים במקרא, כגון בישעיה: "ופערה פיה לבלי חוק".
44
ישראל מסנר שואל/ת: רציתי לשאול לגבי התואר כמר שמצמידים לפני השם. בציבור החרדי חסידים מצמידים את הכינוי לפני שמו של ילד במכתבים ובתעודות, למשל, במכתב של הורה למורה בעניין הבן, או בהקדשת ספר לילד בר מצווה. ראיתי לאחרונה במוזיאון ישראל (בגלריית היודאיקה הקבועה) מסמך ישן של שותפים ב'חברה קדישא', ולפני כל שם הופיע כמ"ר, בגרשיים. חשבתי שאולי הכוונה לראשית תיבות 'כבוד מורנו'. אם זו הכוונה, תואר כזה מתאים יותר למבוגרים ופחות לילדים. אולי אתה יודע מהו מקור הביטוי ומהי משמעותו?
רוביק עונה:
על פי אתר ראשי התיבות קיצור יש לכמ"ר שני פירושים: כמים ראשונים; כמעשה רב. כמו כן נמצא כמה"ר, כמהר"ר ועוד, ושם אכן אלה גרסאות של 'כבוד מורנו', 'כבוד מורנו הרב' ועוד. הצירוף 'מים ראשונים' מקורו בהלכות סעודה בתלמוד. האם מדובר במטפורה שילדים הם 'כמים ראשונים'? אולי. ואולי אין מדובר כלל בראשי התיבות, ו'כמר' לילד הוא צורת סיוג: כמו אדון.
45
מנה בן שואל/ת: מניין הביטוי "גדול מן החיים"?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה מן הביטוי האנגלי larger than life.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >