שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
אודי שואל/ת: מה מקור הקביעה כי מי שזוכה לשדך בין בני זוג זכאי לשליש גן עדן?
רוביק עונה:
האמרה הזו מקובלת בציבור הדתי, ומכאן גם אתר השידוכים "שליש גן עדן". אין לה בסיס במקורות, ורבנים הנשאלים על המקור מעלים השערות שונות אך מתקשים לבסס אותן. הסבר מקובל הוא שמי שמזווג שלושה זיווגים זוכה בגן עדן, מכאן שזיווג אחד הוא שליש גן עדן, אבל גם קביעה זו אינה מן המקורות. הסבר אחר מתייחס למצווה הגדולה של השידוכים שלה אחראים אלוהים, ההורים – והשדכן, ומכאן שחלקו שליש, אך ספק גדול אם זה המקור.
47
דורון שואל/ת: האם ידוע מה מקור הביטוי "אין עליך!" במובן של "אין מישהו מוצלח/טוב (או תכונה חיובית אחרת) יותר ממך"? הביטוי מופיע בשיר "אתה תותח" של שרית חדד משנת 2002 למילים של יוסי גיספן. האם יש תיעוד מוקדם יותר לביטוי?
רוביק עונה:
המקור בערבית: לָא יוּעְלָא עָלַיְהּ, אין מה שעולה עליו. 'אין עליו/עליך' וכו' הוא צירוף דיבורי מקוצר לנוסח 'אין מי שעולה עליו', 'אין מי שיכול לגבור עליו'. גיספן לא המציא את הביטוי, אך הוא לא מתועד במילוני סלנג שיצאו לפני שנת 2000.
48
אודי שואל/ת: מה מקור הביטוי "חזרה גנרלית"?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: répétition générale. מכאן יידיש: גענעראַל-פּראָבע, וכן בגרמנית. הביטוי באנגלית הוא dress rehearsal (חזרת תלבושות).
49
דניאל סגל שואל/ת: לאחרונה נתקלתי בהסבר אטימולוגי לביטוי "יא ווארדי". הטענה הייתה שמקור הביטוי הוא מזמן המנדט הבריטי כשיבוש לביטוי "war day". רציתי לדעת האם זה נכון, ואם לא מה האטימולוגיה האמיתית.
רוביק עונה:
ההסבר שגוי. 'יא ווארדי' היא קריאת אזהרה ערבית מקורית, שמקורה איטלקית משובשת דווקא: ya guardia!, כלומר: הוי (בערבית), המשטרה מגיעה.
50
שלמה אליאס שואל/ת: מה מקור הביטוי "על הקשקש"?
רוביק עונה:
הניסיונות להסביר את המונח עלו עד כה בתוהו. הצעה מעניינת שלחה לנו נעמי גבע: "חברה טענה שמקורו בהכרעה בין רצים במרוץ שסיימו צמודים זה לזה. אחד מהם היטה את ראשו מעט קדימה, ובלשון ציורית אמרו שזה הוכרע על השערה. בשלב מסוים התגלגל לעברית, ואולי בהשראת שדרני ספורט הפך להיות 'על הקשקש'. הביטוי מזכיר גם את 'כחוט השערה'״. הצעה נאה שקשה להוכיח, בינתיים אין הצעות אחרות.
51
איציק חמדני שואל/ת: מה מקור הביטוי חרץ את הדין/הגורל? האם יש קשר ל'חריץ', והאם יש קשר לחריצות (שקדנות)?
רוביק עונה:
המקור בכמה הופעות במקרא. במלכים א': "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ אַתָּה חָרָצְתָּ" (כ 40), המתייחס לחריצת פסק הדין על גבי לוח. באיוב: "אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר חֳדָשָׁיו אִתָּךְ" (יד 5). המדרש מוסיף: "בשעה שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו, חרץ ימיו של כל אחד ואחד" (תנחומא בחוקותי א). מקור הניב באיוב מיוחס לנוהג לחרוץ חריצים בלוח עץ, למשל כדי למנות ראשי צאן או ימי עבודה. כל אלה קשורים לחריץ, לחתך בחומר, ואינם קשורים ל'חרוּץ', שהוא משורש אחר, למרות שאותיותיו זהות.
52
דב פישל שואל/ת: מה מקור הפתגם האידישאי "האק נישט אין צייניק" (אל תבלבל בקומקום/ או בראש)?
רוביק עונה:
זה ניב יידי מקורי. לניב הסברים שונים, כגון הרעש שעושה הקומקום לפני רתיחתו, או הנוהג של ילדים להכות עליו כתוף. ניב תלמודי קרוב ואולי אחד ממקורותיו: איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. מן הניב התפתח בסלנג הישראלי השימוש בפועל 'לקשקש' בהוראת לדבר שטויות. כן הפך הפועל היידי האַק לפועל בסלנג האמריקני: huk, באותה הוראה.
53
חיים שואל/ת: מה מקור הביטויים ״יצאת פיתה״, ״יצאת טונה״, ״יצאת שניצל״ ודומיהם?
רוביק עונה:
המקור הוא בדפוס ערבי, המגולם בביטויים שמשמעותם 'יצא גבר': טַלַעַ רַגֻ'ל, טִלֶע זַלַמֶה. מכאן החל הראש הישראלי להמציא פיתוחים: יצא חומוס, יצא ונטיל. החומוס התחיל לבוא עם שניצל וטונה בפיתה, ועוד היד והפה נטויים.
54
שדמה קדר שואל/ת: מה מקור הביטוי "אביר לב" שפירושו קשיות לב, לכאורה הפוך מהמשמעות של אבירות המוכרת לנו.
רוביק עונה:
המשמעות המקורית של 'אביר' היא קשה או חזק, וכך גם השורש אב"ר והפועל התלמודי איבר. 'אביר לב' מופיע במקרא פעמיים. פעם במשמעות אמיץ (תהלים) ופעם במשמעות אכזר (ישעיה), אך הרעיון דומה: בעל לב קשה, שאינו יודע פחד או רחמים. 'אביר' כמילה עצמאית פירושה גיבור וחזק. בעברית החדשה הוצמד השם לאצילים אירופאיים שזכו לתואר כבוד על גבורה ונאמנות. אחת מתכונותיהם היא התנהגות הוגנת ומתחשבת, בעיקר ביחס לנשים, ומכאן "הוא התנהג בצורה אבירית".
55
דני ב. שואל/ת: מניין צץ הביטוי - "השורה התחתונה" במטרה לסכם עניין מסוים או בכדי להדגיש את הנקודה החשובה בנושא הנידון. הביטוי מזכיר סיכום פעולות בחשבון - חיבור , חיסור וכ'ו.
רוביק עונה:
המקור ביידיש: די אונטערשטע שורה, ויש גם גרסה אנגלית: the bottom line. על פי חוקר היידיש מייקל וקס, מקור הצירוף ביידיש הוא בצורת הלימוד בחדר, שם נכתבה אותה שורה שוב ושוב. השורה המסיימת את התהליך היא השורה התחתונה. הדעה הרווחת היא כי מקור הצירוף בתחום ניהול החשבונות, שם השורה התחתונה היא סיכום השורות שמעליה.
56
גל שואל/ת: בני הזכיר לי ביטוי שנתקלתי בו רבות באנגלית - Put your money where your mouth is - שים את כספך היכן שפיך. להבנתי מדובר במעין חינוך או דרישה למחויבות, קיום הבטחות וכולי. התוכל לבאר לי את מקור הביטוי ומדוע דווקא נבחר הפה לשים בו את הכסף?
רוביק עונה:
הביטוי אמריקני, ונהוג משנות השלושים של המאה הקודמת. פירושו: עליך להשקיע במקום שעליו אתה מדבר, מתחייב או מתכנן. בהרחבה: תמוך את דבריך במעשים. 'פֶה' מתייחס כאן לאיבר המדבר.
57
יורי מור שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "עונת המלפפונים"?
רוביק עונה:
הביטוי עבר כמה גלגולים. מקורו באנגלית: cucumber time (זמן המלפפונים). מקור הצירוף באנגליה של סוף המאה ה-17, ויש לו שני הסברים משלימים. בקיץ עזבו עשירי הארץ את מחוזותיהם ופרשו לבתי קיץ, ולחייטי האצולה לא נותרה עבודה. על פי הסבר אחד תקופה זו נקראה 'זמן המלפפונים' מאחר שאז מבשילים המלפפונים. על פי הסבר שני ומקובל יותר הוא נקרא כך כיוון שחייטי האצולה נקראו מלפפונים (וגם 'כרובים') עקב היותם צמחוניים. הצירוף הגרמני שבא בעקבותיו, Sauregurkenzeit (זמן המלפפונים החמוצים), היה מקובל על הסוחרים בברלין, וגם על העיתונאים כבר במאה ה-19, ונזכר במכתב שנשלח אל המשורר גֵתֶה בשנת 1821, בקשר לעונת השפל בתיאטרון. בשיח הישראלי הוא נקשר בעיקר לספורט, כאשר בתקופת הקיץ מתקיימות פגרות בליגות החשובות, ועיתונות הספורט מסתפקת בדיווחים חסרי עניין. בין ערביי ישראל קרויה תקופה זו מַוְּסִם אֶלְחִ'יָאר מאחר שמתקיים בה קטיף מלפפונים אינטנסיבי, המחייב גם שחרור נערים מלימודיהם.
58
רינה גרטל שואל/ת: מאין הגיע הביטוי עשרים וארבע שבע 24/7? האם יש לדעתך דרך פשוטה יותר לבטא את המושג הזה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי באנגלית: twenty four seven. הוא הופיע לראשונה בעיתונות האמריקנית בעיתון 'ספורט אילסטרייטד' ב-1983. ב-1999 יצא שיר בשם זה של טינה טרנר. הביטוי שקוף ונאה בעיניי, והוא עדיף, למשל, על "ללא הפסקה". חנויות הפתוחות 24-7 קרויות בעברית יְמָמִית.
59
רפאל פרידמן שואל/ת: הנחמה היחידה שלי כשמוגש לי החשבון במוסך ומאיים על כיסי, הינה בהגדרת הנתונים בו בעברית תקנית. בין היתר מצוין "מד אוץ", ואני תוהה כבר שנים, הרי א-ו-צ איננו תחליף למינוח הלועזי קילומטראז'.
רוביק עונה:
מד אוץ, בלעז: ספידומטר, אינו בודק את מספר הקילומטרים שעברה המכונית אלא את מהירות הנסיעה. או"ץ הוא שורש המייצג מהירות: לאוץ פירושו לרוץ, ומכאן גם 'אצן'. החלון המציג את הקילומטראז', בעברית 'נסועה', הוא 'מד נסועה', בלעז: אודומטר. השעון המציג את סיבובי המנוע הוא 'מונה סיבובים' או טָכומטר.
60
אלי בירנבאום שואל/ת: מה מקור הביטוי 'להיקרע מצחוק'?
רוביק עונה:
זוהי ואריאציה של הביטוי 'להתפוצץ מצחוק' שמקורו בשפות רבות: יידיש: פּלאַצן פֿון געלעכטער. רוסית: LoopNet' so samekh, וכן בגרמנית. אנגלית: split his sides with laughing (צלעותיו התבקעו מצחוק), וכן בגרמנית, בצרפתית ובערבית. צחוק גדול נותן תחושה של התבקעות או קריעה פנימית, ומכאן גם 'התפקע מצחוק'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >