שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
עופר שואל/ת: מה מקור "בית עלמין"? קשור לעולם הבא? הלך לעולמו?
רוביק עונה:
בית עלמין הוא בארמית בית עולם. עולם משמעותו במקרא נצח, ומכאן שבית עולם או בית עלמין הם בתי הנצח.
17
אבי גלייטמן שואל/ת: מה מקור הקללה שאמר אורי זהר "אינעל דין באבור אלי ג'בהום".
רוביק עונה:
אנעל הוא שיבוש של ילען – קילל. באבור – אונייה או ספינה. ג'בהום - הביאה אותם. המשמעות במערכון: תקולל הספינה שהביאה אותם.
18
ציפי קחל שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לטכס עצה'?
רוביק עונה:
המקור בלשון הפיוט: "טיכסנו עצות מה לעשות, יועץ בקרבנו אין" ("אפפונו מים" לאמתי, תענית סליחה, יום שני). הפועל טָכַס פירושו במדרש קישט, סידר, בעקבות המילה טֶכֶס (במקור בכ' רפה) שמקורה ביוונית: 'טקסיס', וממנה התגלגלה טקס. טיכס בלשון ימי הביניים פירושו שיבח והילל.
19
רונית שואל/ת: האם אתה יודע מאיפה התגלגל הביטוי "ילד טוב משאיר צלחת ריקה"? האם הוא קיים בעוד שפות אירופיות?
רוביק עונה:
המשפט הוא מאושיות פולקלור האמא הפולנייה העברייה, וזכור כמובן בשירו של יהודה פוליקר. יתכן מאוד שהוא התגלגל מגרסאות כלשהן מתרבות אירופה, מידע יתקבל בברכה.
20
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: נוסח ההספד של נשיא האקדמיה ללשון העברית על קיברו של פרופסור אהרון דותן בשבוע שעבר, פורסם היום בביטאון האלקטרוני של האקדמיה כך: פרופסור אהרון דותן תמ״ך. מה פירוש ראשי תיבות אלה?
רוביק עונה:
תמ"ך – תהיה מנוחתו כבוד.
21
בני טרן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עשה אוזנו כאפרכסת' ומי מהמשוררים השתמש בביטוי זה?
רוביק עונה:
המקור בלשון חכמים: "אף אתה עשה אוזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים" (חגיגה ג ב). 'אפרכסת' היא גם כלי העשוי כמשפך, ומכאן הורחבה בהוראת החלק החיצוני של האוזן. השימוש בניב נפוץ דווקא בין כותבי פרוזה, מגרשום שופמן וברדיצ'בסקי ועד אורלי קסטל בלום.
22
יעקב ספיר שואל/ת: האם מקור הביטוי להתגלח על זקנו של האחר" הוא ביידיש: "לערנען זיך שערן אויף יענעמס בארד", כלומר, ללמוד לספר על זקנו של מישהו אחר?
רוביק עונה:
מקור הניב בשפות יהודים שונות, אם כי הישיר ביניהם הוא אכן מן היידיש: לערנען זיך שערן אויף עמעצנס באָרד. יהודי טוניסיה אומרים: הוא לומד לעשות תספורת על ראשי היתומים, וכאן רמז לחלאקה. יהודי עיראק: "לומד להקיז דם על ראשי היתומים". יהודי מרוקו: "התמחו הגלבים בראשי היתומים". יהודי גיאורגיה: "ספָּרות הוא לומד על ראשי".
23
רונן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'שפן ניסיונות'? אני יודע שלא משתמשים בשפנים לניסיונות, אלא יותר בארנבונים ובשרקנים.
רוביק עונה:
המקור בגרמנית: Versuchskaninchen, ארנבות ניסוי. החילופין בין שפן וארנב בעברית ידועים במקרים נוספים. באנגלית אומרים בהקשר הניסוי guinea pig (חזיר ים). בצרפתית: cobaye (שרקן).
24
שדמה קדר שואל/ת: מה מקור הביטוי "ילד טוב ירושלים"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בכיפות סרוגות שנתפרו בארבעה חלקים. על שלושה מהם נכתבו המילים ילד, טוב, ירושלים.
25
יהודה בן יהודה שואל/ת: איך ולמה הפסיקו להחליט והתחילו "לקבל החלטה"? אני נוהג להחליט בעצמי, ולקבל או לא לקבל החלטות של אחרים.
רוביק עונה:
השימוש ותיק מאוד. המקור ביידיש: אָננעמען אַ באַשלוס.
26
יהונתן בר סלע שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור הביטוי "תוך כדי"? בתוך משהו אנו מבינים מה זה, אך מהו ה"כדי"?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד, מסכת נזיר: "וכמה תוך כדי דיבור". דֵי היא צורת הסמיכות של דַי, ומשמעותה כאן השיעור המספיק לדבר מה. תוך כדי – תוך המידה המספיקה לדבר מה.
27
יצחק ליבנה שואל/ת: מה מקור הביטוי “עשיתי לו״ במובן ״אמרתי לו״?
רוביק עונה:
'עשה' הוא שורש גנרי המשמש למגוון פעולות, גם במשלב הבינוני וגם במשלב הדיבורי ובסלנג. השימוש 'עשיתי לו' חובר לתפיסה הלשונית שאנו עושים דברים באמצעות מילים, במסגרת התיאוריה של פעולות הדיבור.
28
תומר שואל/ת: מה מקור הביטוי גרוסו מודו?
רוביק עונה:
זהו ביטוי לטיני שפירושו 'בראייה רחבה', בקווים כלליים, בלי ירידה פרטים. מילולית: באופן גדול או רחב.
29
אמה שואל/ת: מה המקור של כולו אוזן ועין בעין?
רוביק עונה:
"כולי אוזן": המקור בשפות שונות. אנגלית: all ears. גרמנית: ich bin ganz Ohr. צרפתית: être tout oreilles. "רואים עין בעין" מקורו בישעיהו: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (נב 8), וכאן בהוראת מבט ישיר של אדם בדבר מה. בתרגום המלכותי של המקרא לאנגלית תורגם הפסוק: for they shall see eye to eye, והפך ניב בהוראת להסכים. מכאן ההוראה בעברית החדשה.
30
אמיר שואל/ת: ניסיתי לברר האם "בול בפוני" מגיע מהשיר של כוורת, או שמא השיר משתמש בביטוי קיים. חיפשתי באוסף העיתונות ואני רואה שם תוצאות לביטוי המדויק "בול בפוני" רק מ-1987 ואילך. מה אתה יודע על זה, ואיך היית מחפש?
רוביק עונה:
אין צורך לחפש. הזכויות ל"כוורת", שבה דוד קלע לגוליית "בול בפוני".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >