שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
נעם שואל/ת: במשפחתי נהוג מזה שנים הפתגם "להביא את צבא ספרד כדי לכבוש את המכולת" - במשמעות של בזבוז משאבים (צריך הייתי להגיד לריק?). בדומה לביטוי "להשתמש בפטיש 5 קילו כדי להרוג יתוש". האם אתה מכיר את הביטוי? האם מקורו בעברית?
רוביק עונה:
ביטויים רבים בשפות העולם, וגם בעברית, מתייחסים לשימוש בכוח יתר. הנפוץ ביניהם הוא 'להרוג יתוש בתותח'. בתאילנדית אומרים: 'לרכוב על פיל כדי לתפוס חגב'. הביטוי שבשאלה אינו מוכר לזירה הלשונית גם בנוסחים בשפות השונות.
212
לי שי שואל/ת: בדיון שעלה בין חברינו, התווכחנו האם המונח "אורי כדורי" מקורו בתל אביב, או שמא בירושלים, והאם ממציאתו היא לאה גולדברג, או שמא הומצא לפני כן. נשמח מאוד אם תכריע בסוגיה.
רוביק עונה:
'אורי כדורי' הוא דמות שהמציאה לאה גולדברג בסדרה שראשיתה בשנת 1937, לצד 'אורי מורי'. 'אורי כדורי הוא גם כינוי בשפת ילדי ירושלים של אותה תקופה לתולעת קטנה המתכווצת לכדור כשנוגעים בה. האם ילדי ירושלים הושפעו מספריה של לאה גולדברג, ואולי גולדברג הכירה את הביטוי הירושלמי וכתבה את הספרים בעקבותיו? ואולי הביטויים נוצרו ללא קשר זה לזה? אני נוטה להשערה שגולדברג השפיעה על הירושלמים. אגב, מעט מאוחר יותר, ב-1943, כתב נתן אלתרמן את הטור "אילוף ילדים": "צועדים תינוקות-ציונים-סוציאליסטים,/ צועדים תינוקות-סיעת-ניאו-מרקסיסטים,/ צועדים עוזי, גדי ורמי ורם -/ חסידי תכנית-בילטמור, כי זו סיסמתם!/ ולמולם אורי-מורי, זיוה וגד -/ שוללי תכנית-בילטמור כולם עד אחד!" כאן הלך אלתרמן בעקבות גולדברג.
213
מרים אהרוני שואל/ת: אולי תוכל להשיב מה מקור הביטוי השגור "להיות שם בשביל... (מישהו)"?, כגון: הוא תמיד היה שם בשבילי, לא הייתי שם בשבילו...
רוביק עונה:
המקור, כמו בביטויים רבים אחרים, הוא באנגלית אמריקנית: He (or I) was there for somebody. זהו גם שם סרט אמריקני באותה משמעות.
214
נעם שואל/ת: מה מקור הביטוי "אני אשב לבד בחושך", שמיוחס לפולניות?
רוביק עונה:
המשפט מלווה את הפולקלור הישראלי כבר שנים רבות, ואינו מוכר בפולנית. כל מידע בעניין יתקבל בשמחה ויצוטט.
215
מוטי שואל/ת: איך נולד הביטוי לטרוף ביצים?
רוביק עונה:
'ביצה טרופה' היא ביצה שערבבו בה את החלמון והחלבון. במסכת עדויות במשנה נכתב: "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה". לטרוף פירושו כאן לערבב, כפי שטורפים קלפים – מערבבים קלפים. זו משמעות משנית של 'טרף' במשמעות קרע לגזרים, שיסע וכדומה.
216
ענת שואל/ת: מה מקור הביטוי ראש כרוב?
רוביק עונה:
המקור הגרמנית ובאנגלית. אנגלית: cabbage head. גרמנית: Kohlkopf. במקביל יש שימוש בביטויים כמו 'ראש בטטה', 'ראש דלעת', 'ראש קלבסה' (קָאלָאבָ'אסָה בלדינו: דלעת), באותה משמעות.
217
אורי הדר שואל/ת: מה מקור הביטוי: בעבוע בוע שכוונתו דומה ל: בוודאי ובוודאי?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בערבית: בַּאַבּוּ-אַבּוּהָא שפירושו באבי אביה. גירסאות נוספות: בִּאַבּוּהַא (באביה) או וַאַבּוּהַא (וגם אביה); גם: בָּאַבּוּהוּ. זו מעין לשון שבועה.
218
אנה שואל/ת: מה מקור הביטוי ״נשא אשה/לאשה״, ומה משמעות הפועל ״נשא״ בהקשר זה?
רוביק עונה:
המקור בספר רות: "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת, שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" ובעוד שישה מקומות בתנ"ך. מקור הביטוי בנוהג לשאת פיזית את האשה למקום המגורים החדש.
219
ירדן שואל/ת: מה מקור המונח "מה שנקרא"?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה מיידיש, שבה משתמשים ב'וואס הייסט', מילולית: מה שנקרא, באותה משמעות. למשל, מתוך תרגילים ביידיש בתיכון עירוני א': "אַז איצט וועט קומען אַ יום-טוב וואָס הייסט חג החרות". תרגום: כך הגיע יום חג, מה שנקרא חג החירות".
220
עודד שואל/ת: 'בתאבון' - כך אנחנו מברכים את הסועדים. מאחלים שיהיה להם תאבון ויהנו מהאוכל. אז למה ה'ב'? האם ה'ב' מציינת אופן? בהצלחה = באופן מוצלח. מסיימים מכתב 'בברכה' - האם זה קיצור של 'אסיים באיחולי ברכה'?
רוביק עונה:
מקור חלק מהביטויים האלה הוא באיחולים המקובלים בגרמנית, ונפתחים במילת היחס mit – עִם. בתיאבון: mit Appetit. בברכה: mit Gruss. הברכה 'בהצלחה' נוצרה על פי אותו דפוס.
221
אופיר שוקרון שואל/ת: האם יכול להיות שמקור הביטוי 'לעגל פינה', שמבטא חיפוף מסויים מתוך רצון להתחמק מעבודה, בא מהלכות ציצית, לפיהן כאשר יש בגד בעל ארבע כנפות, ולא רוצים להטיל בו ציצית אזי אפשר 'לעגל' את אחת מפינותיו ובכך להיפטר מן החיוב? האם זהו המקור, או שמא 'לעגל פינה' הוא תרגום שאילה כזה או אחר?
רוביק עונה:
מקור הביטוי ,לעגל פינות' הוא בצרפתית: arrondir les angles. הניב הצרפתי מתייחס למצבי עימות, בהוראת פשרה ופיוס. ניב אנגלי מקביל: cut corners, חתך פינות. הקישור לסוגיית הציצית מעניין אך זה אינו המקור.
222
ארז שמרלר שואל/ת: מה מקור הביטוי 'כלל אצבע'?
רוביק עונה:
"כלל אצבע" הוא עיקרון הבנוי על ניסיון חיים ולא על שיטה מדעית. המקור באנגלית: rule of thumb (כלל אגודל). הצירוף מופיע לראשונה בסוף המאה ה-17, ויש מחלוקת על מקורו. הטענה המקובלת היא שהכלל נטבע בימים שבהם מדידות אורך נעשו באמצעות האגודל. טענה אחרת היא שלפני היות המדחום קבעו את טמפרטורת הליקר באמצעות אצבע. טענה נוספת היא שמקור הצירוף בחוק שלפיו אסור להכות אשה במקל העבה יותר מאגודל, אך היא אינה מבוססת. בהווי הישראלי יש רואים ב'כלל אצבע' את הנוהג לבחון את כיוון הרוח בעקבות הרטבת האצבע והנפתה באוויר הפתוח.
223
יצחק צחי שואל/ת: תהינו האם המונח השגור "לעשות פרינציפ" מקורו בגברילו פרינציפ (רוצחו של פרנץ פרדיננד ומחולל מלחמת העולם הראשונה), או שמא המדובר בואריאציה של המילה האנגלית "principle"?
רוביק עונה:
'פרינציפ' היא מילה גרמנית במשמעות עיקרון: Prinzip. המילים באנגלית ובצרפתית דומות, אך ההגייה שונה. שם המשפחה של המתנקש ביורש העצר מקורו במילה הגרמנית.
224
דניאל פרלמוטר שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את מקור הביטוי "קנה הטוב".
רוביק עונה:
המקור בספר ירמיהו: "לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא, וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק" (ו 20). על פי הפרשנים זהו צמח בושם המיועד לקטורת.
225
משי שואל/ת: מה מקור המושג "אוכלי חינם"? האם יש לו קשר לביטוי הנאצי unnütze esser (אכלנים חסרי תועלת)?
רוביק עונה:
אכן יש קרבת משמעות אבל ספק אם זה המקור. המקור הקרוב ביותר הוא באנגלית: freeloader, אדם המעמיס אוכל בחינם, ובהרחבה, חי על חשבון אחרים. המילה המקבילה בגרמנית היא Schmarotzer. קשה להניח שביטוי מן האידיאולוגיה הנאצית ייקלט בשפה העברית. הביטוי גם לא נקלט כמטבע לשון במילונים הגרמניים.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >