שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
רמבי שואל/ת: למה השיר של נעמי שמר "חורשת האקליפטוס" ולא "חורשת האקליפטוסים"? הרי חורשה היא לא של עץ אחד אלא של הרבה עצים, ממש כמו מטע! ממש כמו שאין אומרים מטע התפוז אלא מטע התפוזים, או מטע עצי התפוז?
רוביק עונה:
התיבה 'האקליפטוס' מכילה ה' הידיעה, הנקראת ה' הסוג. היא אינה מיידעת אקליפטוס בודד, אלא מדברת על כלל העצים. כך למשל במשפט "הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם". השימוש הזה נפוץ ויפה, ואפשר למצוא אותו גם בצמחים, כמו בשיר "איילת החן": " הלכת בין עצי התפוח, חייכת אלי שמש עולה", או בפתגם "התפוח לא נופל רחוק מן העץ".
2
ראובן פרומר שואל/ת: במאמר כתבתי "על ידי פיענוח גימטריאי", והתכוונתי לומר פיענוח על-ידי או תוך שימוש בגימטריה. איך לכתוב "של גימטריה" או "באמצעות גימטריה", והאם שם התואר מגימטריה הוא גימטרי?
רוביק עונה:
שם התואר הוא גימטרי. האפשרות הנוספת היא 'באמצעות גימטריה'.
3
אודי שואל/ת: הבחנתי כי כאשר מדברים על גישתם הפילוסופית של הֵגֶל ושל קאנט הגישות שלהם מכונות "הגליאנית" ו"קאנטיאנית", ותהיתי - מדוע הן לא מכונות הגלית וקאנטית?
רוביק עונה:
הצורה העברית הולכת בעקבות הצורות המקובלות בשפות הלטיניות. בהן סיומת -אן משמשת כשם תואר המייצג מערכות, שיטות, אישים וכדומה.
4
שרון איציק שואל/ת: האם המשפט: ״הוא הוציא את אלבומי התמונות הישנות״ נכון מבחינה תחבירית? כאשר הכוונה היא שהתמונות הן הישנות.
רוביק עונה:
נכון לגמרי, שכן 'ישנות' יכול להתייחס רק ל'תמונות' ולא ל'אלבומים'. אם המשפט היה "אלבומי הצילומים הישנים" יכולה הייתה להיווצר אי הבנה, האם 'ישנים' מתייחס ל'אלבומים' או ל'צילומים', ובמקרים כאלה רצוי לחשוב על ניסוח אחר.
5
נפתלי גנות שואל/ת: מה צורת הרבים של חמות? האם חמיות בדומה לאחות-אחיות, או חמותות בדומה לאות-אותות?
רוביק עונה:
הצורה היא חֲמָיוֹת.
6
ניצן שואל/ת: מראה – מראות. ראי - ?? יש בכלל צורת רבים לראי?
רוביק עונה:
צורת הרבים התקנית היא רְאָיִים, אבל אין לה שימוש, וצורת הרבים המקובלת היא מראות.
7
עומר שלו שואל/ת: האם זה נכון לנסח כך את המשפט: אחד או יותר מהמסמכים שהתבקשו יישלחו אליך בהקדם. האם לכתוב יישלח או יישלחו או יישלח/ו?
רוביק עונה:
עדיפה צורת היחיד. נכון שכאשר מדובר בכמה מסמכים מבקשים את 'יישלחו', אבל אין מקום בטקסט לאי הבנה. הלוכסן עלול לבלבל, ואני לא ממליץ להשתמש בו.
8
סוזן בל שואל/ת: האם הרבים של חברה הוא חֲבָרוֹת או חֶברוֹת?
רוביק עונה:
צורת הרבים היא חֲבָרות, המקובלת במשקלה קַטְלָה/קֶטְלה ועוד. יְלָדות, קְסָדות, מְלָגות ועוד. חֶבְרות היא צורת הסמיכות. בלשון הדיבור היא נהוגה יותר מהצורה התקנית גם בצורה הנפרדת.
9
אלי בן דוד שואל/ת: מטבע לשון. נוהגים לומר בלשון נקבה או בלשון זכר? יען כי מטבע הוא זכר ולשון היא נקבה. ואם כן מה פירוש לשון נופל על לשון? אם לשון היא נקבה איך היא נופל ולא נופלת? וגם האם הכוונה היא לשפה או ניב?
רוביק עונה:
הן מטבע והן לשון הן מילים דו-מיניות, ואפשר לבחור באיזה מין להשתמש. יש נטייה במילה מטבע להשתמש בזכר לביטוי 'מטבע לשון', ובנקבה למטבעות כסף, אבל זה אינו מחייב. 'לשון' היא גם שפה אבל גם דימוי לדיבור, כמו 'נכשל בלשונו' במשמעות 'נכשל בדיבורו'.
10
עדן שואל/ת: אדם אָבֵל, אנשים רבים אבלים? יש הרבה אבלים?several mourners ???
רוביק עונה:
אָבֵל הוא שם תואר, והוא זוכה לנטיות: אָבֵל, אבֵלה, אבֵלים, אבֵלות. שם העצם אֵבֶל אינו מקבל ריבוי.
11
י. שואל/ת: בספר בראשית (פרק ל פסוק ד) נאמר וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה... בפירושו לפסוק זה כותב רד"ק (על המלה לְאִשָּׁה): יִחֲדָהּ לוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ. האם המילה יחדה מתארת את רחל או את יעקב (כלומר, האם אפשר להפריד במקרה זה בין זכר לנקבה)?
רוביק עונה:
הטקסט המקורי לא מנוקד. ייחדהּ במפיק – מתייחס ליעקב. ייחדה ללא מפיק – מתייחס לרחל.
12
מאיר מינדל שואל/ת: בלשון זכר - עבד. בלשון נקבה- עַבְדָה?
רוביק עונה:
נקבת העבד היא שפחה או אמה. בעברית הקלסית יש מקרים שבהם המילה לזכר ונקבה אינן קשורות: אדון/גברת, חמור/אתון, וכך במקרה זה.
13
מיכאל וולף שואל/ת: האם אלוהים היא צורת הרבים של אלוה והאם אדוני (adonai) היא צורת הרבים של אדוני (adoni)? אם כך מדוע אלוהי היהדות המונותאיסטי מופיע בצורת רבים?
רוביק עונה:
אלוהים ואדוניי הן צורות רבים. יש לכך הסברים ופרשנויות לרוב, חלקם היסטוריים (ריבוי אלים בעבר), חלקם תיאולוגיים.
14
אבי פרציגר שואל/ת: מדוע כל המילים המסתיימות בצליל 'אות' כמו עצמאות, רגישות, נכונות, פגיעות וכו' הן בלשון נקבה?
רוביק עונה:
כל המילים בעברית המסתיימות באות ת' שאיננה אות שורש הן בנקבה. למעשה ת' היא אות סימון הנקבה המקורית, ה' היא ריכוך שלה. כך גם המילים הרבות המסתיימות ב-וּת ומציינות מונח כללי.
15
אילן לוי שואל/ת: למה משנים את שם המשפחה של האשה אחרי החתונה לשם הבעל, אבל מוסיפים ה' באוקראינה? האם זה הנוהל לכולם?
רוביק עונה:
זה הנוהג בתרבות הסלבית: תוספת ה' כסיומת נקבה לשם האשה. גם לפני נישואיה שמה יסתיים בה' על פי משפחת הוריה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >