שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
נעם ניומן שואל/ת: שמעתי בחדשות מונח חדש, "תיעודים". באנגלית, לפחות, לתיעוד (documentation) אין רבים. מה דעתך?
רוביק עונה:
'תיעודים' הוא בן חוקי למגמת הריבוי הניתן לשמות עצם שבעבר לא היה להם לכאורה ריבוי. 'תיעודים' – מהלכים של תיעוד כמו סרטים ראיונות, איתור מסמכים וכדומה.
32
דן בן נפתלי שואל/ת: לעניין "תתי אדם": האם אין ל"תת-" מעמד זהה ל"על-"? לא נאמר "מטוסים תתי-קוליים" אלא "מטוסים תת-קוליים", "על-קוליים" ולא "עלי-קוליים". הרבים של תת-מערכת בלשון המקצועית הוא תת-מערכות, לא תתי-מערכות. אז מדוע לא תת-אנשים במקום תתי אדם? האם מילת ייחוס ניתנת לריבוי?
רוביק עונה:
נטיית תחיליות מסוג תת, על, רב, מאפשרת עקרונית שתי נטיות ריבוי: תתי+יחיד (תתי מערכת) או תת+ריבוי (תת מערכות). במקרה של תת אדם רק האפשרות הראשונה קיימת, כיוון של'אדם' אין צורת רבים. לעומת זאת תחילית על- אינה יכולה לקבל ריבוי מסיבות שונות, ונותרת רק האפשרות השנייה.
33
שמואל אבן זהר שואל/ת: עתיד נקבה רבים: יתקדמו או תתקדמנה (נראה לי מסורבל). ייקחו או תקחנה?
רוביק עונה:
גם וגם. תתקדמנה – הצורה המקראית. יתקדמו – הצורה החז"לית. שתי הצורות נחשבות תקינות בעברית החדשה.
34
אמנון שואל/ת: שאלתי אם צמד המילים "תתי אדם" הוא תקני לשונית - לא ערכית, מוסרית?
רוביק עונה:
תתי אדם, כמו תתי אלופים היא צורה תקנית. ממש כמו רבי אלופים, תתי ועדות וכו'.
35
דורית נעים שואל/ת: מתי משתמשים במילה "בעקבותיהם" ומתי במילה "בעקבותם"? האם יש הבדל בין השתיים?
רוביק עונה:
'עקבות' היא צורת רבים, ולכן סיומת הקניין אמורה להיות ברבים: בעקבותיהם, וזו הדרך המקובלת. כך דרך - דרכם, דרכים – דרכיהם. עם זאת במקורות נמצא גם את 'בעקבותם', ולכן יש שמשתמשים בצורה הזו. אפשרות דומה נמצא ב'אבות', כאשר במקרא נמצא גם את הצורה 'אבותם', וגם את הצורה 'אבותיהם'.
36
יובל מלמד שואל/ת: שאלה מהכתובים: בפרשת מקץ בתיאור חלומו של פרעה נכתב: ״והנה שבע שבלים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן״ (מא, ו) בלשון נקבה כמתבקש. לעומת זאת כאשר פרעה מספר ליוסף על חלומו נכתב: ״והנה שבע שבלים צנומות דקות שדופות קדים צומחות אחריהם״ (מא, כג) בלשון זכר, שלכאורה אינה תקנית. האם יש לך הסבר על שינוי המינים?
רוביק עונה:
התנ"ך זרוע בסטיות תקן דקדוקיות שאין להן משמעות מיוחדת. יש לזכור שמדובר בטקסט מסורתי, שנכתב והופץ הרבה לפני שנוסח הדקדוק העברי בסוף האלף הראשון. בלשון חז"ל, כידוע, בהשפעת הארמית, הנטייה היא לסיומת -הן גם לזכר.
37
אליסיה שואל/ת: שמעתי שבחור הומו מתייחס לחבר שלו באומרו "בעלי", ובחורה לסבית אומרת על חברתו: "אשתי", וזאת כששניהם מדברים בגוף ראשון. אם אני רוצה להתייחס בגוף שלישי אגיד "בעליו" ו"אשתה"?
רוביק עונה:
בגוף שלישי תאמרו לגבר 'בעלו', צורה שכבר משמשת, ו'אִשְתָה', שהיא צורת הנקבה של אשתו, כפי שבִיתה היא צורת הנקבה של בִיתו.
38
גל שואל/ת: : בנק דיסקונט יצא בקמפיין חדש בעיטורה של רותם סלע. באחת מגרסאות שלטי החוצות נכתב "הבנק שלכם לוקח אתכם כמובן מאליו?" נראה לי שזו הכלאה בין הביטוי העברית שמקורו בתקופת ההשכלה, לבין הביטוי האנגלי takes you for granted, ואולי גם הביטוי מתקופת ההשכלה מקורו באנגלית. על כל פנים, שאלתי היא אם אמורים להטות את הביטוי "מובן מאליו" על פי האובייקט שאליו הוא מתייחס. למשל: השאלה מובנת מאליה, הדברים מובנים מאליהם, הבנק שלכם לוקח אתכם כמובנים מאליכם.
רוביק עונה:
בדיון דקדוקי טהור ראוי לשמור על המין והמספר של 'מובן מאליו' המתפקד כשם תואר. עם זאת יש ל'מובן מאליו' מעמד של מטבע לשון עצמאית (מובן מאליו ש...), ולכן השימוש של בנק דיסקונט אינו יכול להיחשב שגיאה. ברור שככותבי סיסמאות, שימוש בצורת הרבים מסרבל והיה פוסל את הסיסמה.
39
ציפי מועלם שואל/ת: שני זוגות נעליים? מאחר ושם המספר מונה את הזוג (שהוא זכר), או שתי זוגות נעליים (כי הנעל היא נקבה).
רוביק עונה:
זוג נעליים הוא צירוף סמיכות, והמין נקבע על פי הנסמך, המרכיב הראשון בסמיכות: זוג נעליים אחד, שני זוגות וכדומה. כך 'בית תפילה' הוא צירוף בזכר, עיר המחוז – בנקבה.
40
אבנר שנר שואל/ת: עשה את התורה קרדום לחפור בה (התורה) או לחפור בו (הקרדום)?
רוביק עונה:
המקור במסכת אבות הוא "אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם", כשהכוונה ללימודי התורה. לכן השימוש הקרוב למקור הוא אכן 'בה'. בעברית החדשה השתרש השימוש 'לחפור בו' מאחר שהוא מיוחס לעניינים נוספים והוצא מהקשר התורה, והחפירה מיוחסת אינטואיטיבית לקרדום.
41
בני לשם שואל/ת: לגבר אפשר לומר "של נעליך מעל רגליך". האם לאישה אפשר לומר "שלי נעלייך...."?
רוביק עונה:
אפשר כמובן, וזה נכון דקדוקית. עם זאת, 'של נעליך מעל רגליך' וגם בקיצור 'של נעליך' הוא מטבע לשון, וכאשר מטים אותו לנקבה או רבים יש בכך צרימה מסוימת.
42
לילך שואל/ת: ראיתי שיש מילים לועזיות שנכנסו לעברית וצורת הרבים שלהן היא כמו באנגלית. למשל סלבריטיז, לעומת מילים שצורת הרבים היא כמו בעברית כמו בולטינים. אני מתעתקת מילים מסוימות שלא קיימות במילונים, ורציתי לדעת איך לקבוע מה תהיה צורת הרבים? יש מילים שמצאתי שהן לא נשמעות טוב, כמו למשל המילה 'ביורו' שתעתקתי אותה כביורוז (bureaux) כשהיא ברבים.
רוביק עונה:
העברית מאפשרת בדרך כלל סיומת רבים או רבות למילים לועזיות, וזו הדרך הרצויה. לכן נאמר אוניברסיטאות, אסיסטנטים, דמוקרטיות, סלבריטאים ועוד. יש שני חריגים. האחד הוא כאשר המילה מראש היא ברבים, למשל – פריימריז (בחירות מקדימות), אם כי כאן נמצא תופעות של ריבוי כפול – צ'יפסים, צ'יזבטים ועוד. מקרה שני הוא כאשר המילה מסתיימת בתנועת o, והריבוי נשמע רע: צ'לואים, ביורואים שבשאלה, ועוד. המוזיקאים למשל אומרים צ'לי שהוא הריבוי באיטלקית, ולא צ'לואים.
43
משה שרייבר שואל/ת: איך אומרים? משכבם או משכבותיהם או ….הן, נשמתם או נשמותיהם…. או הן, מנוחתם או מנוחתיהם….. או הן. הדבר מופיע בתפילות שונות.
רוביק עונה:
סיומת הן לזכר ולקבה אופיינית לארמית, כמו חילופים רבים נוספים של מ/נ בסוף מילה. קורין במקום קוראים, נישואין וגירושין ועוד. טקסטים חזליים הושפעו מן הארמית, גם בעניין זה.
44
יחיאל אגוזי שואל/ת: אומרים "קברים" וקיימת גם הצורה: "בית קברות". כמו כן "פמוטים", ואפשר גם "פמוטות". האם יש עוד מילים כאלה?
רוביק עונה:
יש מעט דוגמאות לכך. מאכלים/מאכלות, היכלים/היכלות, מסמרים/מסמרות, מגדלים/מגדלות. בדרך כלל אחת הצורות משמשת במשלב הספרותי.
45
דנה שואל/ת: בשירה של רחל "רק על עצמי לספר ידעתי" מופיע הצירוף "יד ענקים". מה תהיה המקבילה הנקבית שלו? האם "יד ענקות" מלשון "ענקת" (נ' וק' סגולות) או "יד ענקיות" מלשון "ענקית"? ואולי שתי צורות הריבוי תקינות?
רוביק עונה:
צורת הנקבה של ענק היא עֲנָקָה, במקביל ל'גמדה'. צורת הריבוי היא עֲנָקות. ענקית וענקיות הן שמות תואר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >