שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
יוחאי שואל/ת: למה נכתב במכות מצרים מכת בכורות ולא מכת בכורים?
רוביק עונה:
הצורה בנקבה, 'בכורות', מופיעה בתנ"ך ארבע פעמים, ובכולן הכוונה לבכורות הצאן והבקר, אם כי בנחמיה נכתב 'בכורות בנינו ובהמתנו'. מכאן יצרו בתלמוד את הביטוי 'מכת בכורות'. לעומת זאת דווקא בסיפור המקראי עצמו נכתב ''שהיכה בבכורי מצרים', כלומר, בצורה הזכרית. היום אנו אומרים 'בכורות' בהתייחסות למונח המקראי, ו'בכורים' כמדובר בבנים בכורים.
122
מאיר מינדל שואל/ת: היום נולדה לי נכדה. היא מס' 12 בשורת הנכדים/ות. כשאני כותב "נצר" - הכל ברור. כשאני כותב "ניצרה" אני ודאי שוגה. אז מהי הנקבה של ה"נצר"?
רוביק עונה:
אין כל סיבה למצוא צורת נקבה ל'נצר'. זוהי מילה גנרית המתייחסת לכל הצאצאים, בלי הבדל מין.
123
רותי שואל/ת: כשיש מספר שמות עצם ולאחריהם שם תואר כמו: ... יכולתו ובריאותו הגופנית? או יכולתו ובריאותו הגופניות? ומה החוק העומד מאחורי זה.
רוביק עונה:
הכלל הפשוט הוא, שכאשר שם התואר מתייחס לשני שמות העצם ברצף הוא יבוא ברבים. עם זאת לפעמים הריבוי מיותר ומסרבל, וכך במקרה שבשאלה. אפשר לתפוס את 'יכולתו' ו'בריאותו' כמילים נרדפות, וההקשר יעיד ש'גופני' מתייחס גם ליכולת. אם 'יכולתו' אינו רק בהקשר גופני אלא במשמעות כללית, בוודאי שאין צורך בצורת רבים, והיא עשויה להטעות.
124
יהודה שואל/ת: למה אומרים "מלחמת עולם שלישית", ואילו אומרים "מדינות עולם שלישי", פעם בזכר ופעם בנקבה?
רוביק עונה:
'שלישית' מתייחס למלחמה, שהיא בנקבה. 'שלישי' מתייחס ל'עולם', שהוא בזכר.
125
אלכס שואל/ת: בספר לימוד אחד לעברית ראיתי טקסט בכותרת "סטודנט - עוזרת בית". למה לא "עוזר בית"?
רוביק עונה:
הדוגמה מספר הלימוד שגויה מכל היבט, גם דקדוקי, גם מגדרי, ומתארת זיהוי שהתיישן בין עיסוק למגדר. יש בהחלט לכתוב במקרה זה 'עוזר בית'.
126
פתרונים שואל/ת: לפעמים בחידות שחמט ראיתי ביטוי "שני פתרונים". אבל האם צורת הרבים של "פתרון" היא לא "פתרונות"?
רוביק עונה:
הצורה הקדומה היא דווקא 'פתרונים', בביטוי המקראי הידוע 'לאלוהים פתרונים'. הצורה 'פתרונות' מופיעה בספרות חז"ל המאוחרת ובספרות ימי הביניים והיא המקובלת בעברית החדשה. בעברית קבוצת מילים שלהן שתי צורות רבים, כמו קברים/קברות, מילים/מילות ועוד.
127
עידו שואל/ת: האם לבמבה וביסלי יש צורת רבים?
רוביק עונה:
אמנם מדובר במותגים שלכאורה אינם זכאים לצורת רבים, אבל דבקה בהם צורת רבים כדי לייצג שקיות רבות או פריטים רבים של החטיף. 'היו המון במבות במסיבה', 'כדאי שהביאו ביסלים'.
128
עדי שואל/ת: התבשרתי השבוע שלאחר חופשה, "גב האומה" חוזרת. גב - זכר אומה - נקבה חוזר, או חוזרת?
רוביק עונה:
'גב האומה' הוא שמה של תוכנית טלוויזיה. במקרה זה כמו במקרים רבים אחרים המין נקבע על ידי הקטגוריה או הסוג ולא על פי השם הספציפי. לכן נאמר 'גב האומה חוזרת', 'תל אביב חוגגת' (למרות ש'תל' היא מילה בזכר), 'בן גוריון פותחת את שעריה' (כשהכוונה לאוניברסיטה) ועוד.
129
מיכל אליאס שואל/ת: קראתי בטקסט מסוים שבו היה כתוב: השחקנית הישראלית והשחקנית הצרפתייה. נכון לומר שחקנית צרפתית או צרפתייה. האם כך גם לגבי ישראלית וישראלייה?
רוביק עונה:
'שחקנית צרפתייה' אמנם אינו שגיאה במלוא מובן המילה, אבל השימוש הזה אינו רצוי. 'צרפתית' היא הצורה המקובלת לשם תואר בנקבה, בעוד 'צרפתייה' הוא שם עצם כמו, למשל, "הצרפתייה היפה". כיוון ש'צרפתית/צרפתייה' נועדו לתאר את השחקנית, שם התואר עדיף על שם העצם. 'ישראלייה' אינה קיימת בעברית, ועל כן 'ישראלית' עשויה לשמש הן כשם תואר והן כשם עצם.
130
דר' עמיחי גינסבורג שואל/ת: אבקש הבהרה לנטיית הרבים של העוף הדורס, רחם. האם רחמים בריש פתוחה (לא נשמע טוב כל כך) או רחמים בשווא?
רוביק עונה:
צורת הריבוי של העוף רָחָם היא רְחָמִים.
131
רותיניו שואל/ת: האם באמת יש מילה כזאת ילדימות: ילדים וילדות יחדיו?
רוביק עונה:
לא. ממש לא. וחלילה שתהיה. האופי המגדרי של העברית ידוע, ויוצר סוגיות ובעיות שניתן לפתור בדרכים מגוונות, אבל לא על ידי יצירת מוטציות לשוניות כמו שני צורני רבים בזה אחר זה.
132
נטע שואל/ת: האם כאשר רוצים לתת ביטוי גם לזכר וגם לנקבה בניסוח הנחיות, ניתן לאמר "רופא/רופאה מחויבים" או שחייבים לאמר "מחויב/מחויבת"?
רוביק עונה:
הלוכסן כפתרון לסוגיית המגדר הלשוני הוא פתרון רע ויש להימנע ממנו בכל מחיר. הוא הופך טקטס זורם לבלתי קריא ופורמליסטי. במקרה הנידון, אם רוצים להדגיש את המגוון המגדרי, יש לכתוב "הרופאים והרופאות מחויבים", ל'מחויבים' כאן מעמד של פועל סתמי ולאו דווקא מגדרי. אם זה מפריע בכל זאת אפשר לעקוף את הבעיה ולכתוב "על הרופאים והרופאות מוטלת חובה...". האופציה "הרופאים והרופאות מחויבים ומחויבות" היא מסוג החלופות היוצרות דחייה מעצם העיסוק המגדרי בלשון.
133
יהושע רחמים שואל/ת: בהמשך לחופש וחופשה שאובחנו כזכר ונקבה, האם חופשה אינה נחשבת לחופש קצר או מקוצר?
רוביק עונה:
'חופשה' מופיעה בתנ"ך ופירושה חופש. המילה נאמרת על שפחה אשר "חופשה לא ניתן לה". בעברית החדשה, אולי גם באסוציאציה לשימוש המקראי המתייחס לעבודה, מתקיים בידול משמעות. 'חופש' היא מילה גנרית המשמשת גם לתקופה קצובה של הפסקה בעבודה או הלמודים, 'חופשה' היא תקופה קצובה כזו, לא בהכרח קצרה.
134
רותי שואל/ת: המילה יום ברבים ימים, המילה ים ברבים ימים. אחת מאותן המילים מנוקדת בקמץ והשניה בפתח. מי מהן מקבלת פתח ומי קמץ ולמה?
רוביק עונה:
במקור המילה יום, במשמעות חלק של היממה, מופיעה ו' עיצורית שהפכה לתנועה בתהליך המוכר בשם כיווץ דיפטונג. התנועה מתקיימת גם בצורת הרבים, יָמים, ונחטפת בסמיכות: יְמֵי-. יָם במשמעות מקווה מים מנוקדת אמנם בקמץ על פי המסורת המקראית, אך בשפות אחרות כמו ערבית וארמית נמצא בה דגש במ', והוא נשמר ברבים: יַמִּים, בסמיכות: יַמֵּי, ובצורת הנקבה: יַמָּה.
135
אדי שואל/ת: המילה "חופש" והמילה "חופשה", מה בלשון זכר ומה בלשון נקבה? לי נראה שהמילה "חופש" בלשון זכר והמילה "חופשה" בלשון נקבה, האם אני צודק?
רוביק עונה:
צודק בהחלט. כאשר מילה בעברית מסתיימת ב-ָה (ללא מפיק) היא מסומנת כמילה בנקבה. חופש – זכר, חופשה – נקבה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >