שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
נטע שואל/ת: האם כאשר רוצים לתת ביטוי גם לזכר וגם לנקבה בניסוח הנחיות, ניתן לאמר "רופא/רופאה מחויבים" או שחייבים לאמר "מחויב/מחויבת"?
רוביק עונה:
הלוכסן כפתרון לסוגיית המגדר הלשוני הוא פתרון רע ויש להימנע ממנו בכל מחיר. הוא הופך טקטס זורם לבלתי קריא ופורמליסטי. במקרה הנידון, אם רוצים להדגיש את המגוון המגדרי, יש לכתוב "הרופאים והרופאות מחויבים", ל'מחויבים' כאן מעמד של פועל סתמי ולאו דווקא מגדרי. אם זה מפריע בכל זאת אפשר לעקוף את הבעיה ולכתוב "על הרופאים והרופאות מוטלת חובה...". האופציה "הרופאים והרופאות מחויבים ומחויבות" היא מסוג החלופות היוצרות דחייה מעצם העיסוק המגדרי בלשון.
137
יהושע רחמים שואל/ת: בהמשך לחופש וחופשה שאובחנו כזכר ונקבה, האם חופשה אינה נחשבת לחופש קצר או מקוצר?
רוביק עונה:
'חופשה' מופיעה בתנ"ך ופירושה חופש. המילה נאמרת על שפחה אשר "חופשה לא ניתן לה". בעברית החדשה, אולי גם באסוציאציה לשימוש המקראי המתייחס לעבודה, מתקיים בידול משמעות. 'חופש' היא מילה גנרית המשמשת גם לתקופה קצובה של הפסקה בעבודה או הלמודים, 'חופשה' היא תקופה קצובה כזו, לא בהכרח קצרה.
138
רותי שואל/ת: המילה יום ברבים ימים, המילה ים ברבים ימים. אחת מאותן המילים מנוקדת בקמץ והשניה בפתח. מי מהן מקבלת פתח ומי קמץ ולמה?
רוביק עונה:
במקור המילה יום, במשמעות חלק של היממה, מופיעה ו' עיצורית שהפכה לתנועה בתהליך המוכר בשם כיווץ דיפטונג. התנועה מתקיימת גם בצורת הרבים, יָמים, ונחטפת בסמיכות: יְמֵי-. יָם במשמעות מקווה מים מנוקדת אמנם בקמץ על פי המסורת המקראית, אך בשפות אחרות כמו ערבית וארמית נמצא בה דגש במ', והוא נשמר ברבים: יַמִּים, בסמיכות: יַמֵּי, ובצורת הנקבה: יַמָּה.
139
אדי שואל/ת: המילה "חופש" והמילה "חופשה", מה בלשון זכר ומה בלשון נקבה? לי נראה שהמילה "חופש" בלשון זכר והמילה "חופשה" בלשון נקבה, האם אני צודק?
רוביק עונה:
צודק בהחלט. כאשר מילה בעברית מסתיימת ב-ָה (ללא מפיק) היא מסומנת כמילה בנקבה. חופש – זכר, חופשה – נקבה.
140
מיכה פיקרסקי שואל/ת: בענין החשדות כנגד נתניהו. חשד. אחד (זכר) חשדות ( נקבה ) רבים. בבקשה עשה סדר בבלגן.
רוביק עונה:
בשמות עצם בתנ"ך ולעיתים גם בלשון חז"ל יש ערבוב בסיומת הריבוי. מילים בזכר זוכות לסיומת נקבה (אב-אבות, שדה-שדות), מילים בנקבה זוכות לסיומת זכר (עיר=ערים, אשה=נשים). יש גם ריבוי כפול: קברים/קברות, כיכרים/כיכרות ועוד. כך גם במקרה של חשד, שהיא מילה בזכר, אך זוכה לסיומת –וֹת.
141
עמוס האוזנר שואל/ת: מסקרנת אותי האות "א" שמופיעה במילה "נחלאות", בהקשר של השכונות בירושלים (נחלת אחים וכו'). מדוע אין צורת הרבים "נחלות", ומכניסים את ה"א" שיוצרת במפגיע צליל ומראה של מילה בלתי נעימה, "(נ)חלאות", על לא עוול בכפן של השכונות האלה.
רוביק עונה:
הצורה 'נחלאות' חדשה יחסית ואינה מוכרת במקורות. עם זאת לא מעט מילים מסתיימות בסיומת הריבוי –אוֹת, בעיקר כאלה שמקורן בארמית. ככל הנראה מקור שמה של קבוצת השכונות הוא בכך שכמה מהם נקראו נחלת+שם כלשהו, וכאן הריבוי 'נחלות' לא התאים, כי הוא מתייחס לנחלות התושבים ולא לשכונות.
142
תמיר בלזר שואל/ת: : מדוע אומרים סמלת ורב טוראית אבל לא אומרים סרנית? שאלה נוספת, האם אפשר לומר קפטנית או שצריך לומר קפטן גם עבור נשים?
רוביק עונה:
שתי הדרגות, סגן וסרן, אכן לא זכו לצורת נקבה, אלא אם כן הן מוטמעות בראשי תיבות: סג"מית, רס"נית. משהו בצליל המילה מנע את הצורה הנקבית, למרות שמכל בחינה אחרת אין מניעה ליצור כאן צורת נקבה. אין כל מניעה ב'קפטנית'.
143
נילי אושרוב שואל/ת: חברתי רותי העלתה את הסוגיה בפני: אם יש בחדר רק תינוקות ממין נקבה, אומרים התינוקות מאוד חמודות? זה נשמע קצת מוזר. נשמותינו כלות לתשובה.
רוביק עונה:
'תינוקות' היא צורת הריבוי גם של 'תינוק', וזאת מימי התלמוד, וגם של 'תינוקת', ולכן 'התינוקות מאוד חמודות' תקין וראוי. אגב, בדיבור של ילדים אפשר לשמוע לא מעט את צורת הריבוי 'תינוקים', לזכרים ונקבות גם יחד.
144
נאוה בלוך שואל/ת: אופן הוא זכר, אבל אופניים חשמליות או חשמליים או דו מיני?
רוביק עונה:
'אופניים' הם תמיד בזכר, גם כשמדובר באופניים חשמליים. צורת היחיד קובעת את מין צורת הזוגי.
145
שמואל שואל/ת: מה צורת הידוע של גמל שלמה ואיך נקראת הנקבה? בוודאי לא נאקת שלמה...
רוביק עונה:
לרוב בעלי החיים ובוודאי לחרקים אין מילים נפרדות לזכר ולנקבה. זה בוודאי המצב בחרקים, שלאדם מן השורה אין דרך להבדיל ביניהם על פי המין. 'גמל שלמה' הוא צירוף כבול, ואין לתת צורת נקבה נפרדת ל'גמל'.
146
יוסי שואל/ת: האם יש חוקיות זכר/נקבה כאשר משתמשים במילים לועזיות בשיחה? למשל "הוצאתי מהמחשב snapshot" (חדש? חדשה?). במקרה הזה "חדש" נשמע יותר טוב. האם יש פה נכון או לא נכון?
רוביק עונה:
אין חוקים ברורים בעניין. ברירת המחדל היא צורת הזכר, ממילים ותיקות כמו למשל 'ג'יפ חדש', ועד מילים חדשות כמו 'בלוג מעניין'. צורות הנקבה יתקיימו כאשר המילה מסתיימת ב-ָה, כמו דמוקרטיה או טלוויזיה, למרות שבמקור זו אינה סיומת המציינת מין. כמו כן כאשר כאשר השם הלועזי מייצג קבוצה גדולה יותר בנקבה הוא יקבל את צורת הנקבה: קניתי לי (חולצת) טי-שֶרט חדשה.
147
מירי שואל/ת: איך נכון להגיד: מתבצע ביטול עסקה או מתבצעת ביטול עסקה?
רוביק עונה:
'ביטול עסקה' הוא צירוף סמיכות. מין הסמיכות נקבע על פי הנסמך, המילה הראשונה בסמיכות. מכאן שיש לומר 'מתבצע ביטול עיסקה', 'מוקם קיר תמיכה' וכדומה.
148
רותי שואל/ת: מה נכון? קבוצת אנשים שעושה עבודה? או קבוצת אנשים שעושים עבודה? ומה ההסבר הדקדוקי לכך.
רוביק עונה:
שתי האפשרויות תקינות, ואין כאן בעיה דקדוקית. הכותב או הדובר אמור לבחור מה להדגיש – את היסוד הקבוצתי, ואז נכון לומר 'עושָה עבודה', או את היסוד האנושי, ואז נכון לומר 'עושים עבודה'.
149
תמר ברנסון שואל/ת: מדוע הרבים של עיר הוא ערים ולא עירים.
רוביק עונה:
בשפות שמיות שקדמו לעברית המילה המקבילה היא ללא אם קריאה – ער. בשימוש העברי נקבעו תנועות שונות לצורת היחיד – עיר, ולצורת הרבים – ערים, הקרובה יותר לצורות הקדומות. שינוי תנועה בנטיית הריבוי אופייני למילים שונות מהעברית המקראית. למשל: יום/ימים, רֹאש/רָאשים ועוד.
150
יואב עדר שואל/ת: , בלשון זכר אומרים תהיה, נניח - אנא תהיה זמין. ובלשון נקבה איך אומרים תהיה?
רוביק עונה:
בלשון נוכח התשובה פשוטה – אנא, תהיי זמינה. בלשון נסתר מופיעה הצורה 'תהיה' לנקבה: היא תהיה זמינה, לעומת 'הוא יהיה זמין'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >