שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אור שואל/ת: פנים שתיים? נקבה?
רוביק עונה:
'פנים' שייכת לקבוצת המילים, רובן במקרא, שהן דו מיניות דקדוקית – שמש, רוח, מטבע, וגם פנים.
32
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: שקע ותקע, מה הם מיצגים בעברית? בחיבור חוט חשמל של מכשיר חשמלי לקיר יש תקע עם פיניי זכר בולטים ושקע נקבה מוצנעת ומקובעת. מצד שני בחיבור אותו החוט לגב המחשב התקע על החוט הוא נקבה, עדיין שמו תקע? לעומת הזכר המקובע לגב המחשב, האם עדין יקרא שקע למרות פיניו? ובדרך בין הקיר והחוט מאריך של 220V שני הצדדים ניידים על חוט, התוקע הוא הזכר והשקוע היא הנקבה?
רוביק עונה:
אכן תיאור ארוטי של רכיבי חשמל תמימים. בכל מקרה אין קשר בין המין הדקדוקי של המילה לבין תפקיד הדבר שהיא מייצגת במערכת החשמל. כך גם המילה הכה-נשית שדיים היא במין הדקדוקי זכר.
33
חי תמם שואל/ת: יש "שיננית" בחורה, מה המילה בעברית לבחור שעוסק בתחום השיננות?
רוביק עונה:
הגבר העוסק בתחום הוא שינן, וזו למעשה מילת היסוד שממנה נגזרה שיננית. מאחר שהמקצוע נשי רובו ככולו השימוש הזה תאורטי.
34
עופר שואל/ת: שאלה לגבי המילה 'מילה'. ברבים זה מלים, אך בסמיכות 'מילות' כמו מילות שאלה, הכיצד?
רוביק עונה:
מערכת השם אינה מערכת סדורה בסיומות הריבוי. בלשון המקרא מקרים רבים שבהם מילה בנקבה מקבלת סיומת זכר, וביניהם המילה 'מילה'. בסמיכות המילה חוזרת בחלק מהמקרים ומקבלת את סיומת הנקבה: מילות-, ולעיתים שתי הצורות מתקיימות. נשים: נשי-, נשות'. במקרים אחרים הצורה בסמיכות זכרית גם היא: ערי-, אבני'. גם במילים בזכר אפשר למצוא אי סדירות דומה, כמו קברים, ובסמיכות קברי-קברות.
35
ורדה גנוסר שואל/ת: אשמח לדעת מהי עמדתך ביחס לאופן השימוש בלשון רבים נקבה, בפי מגישות החדשות בערוץ כאן. "אנחנו חושבות" וכו' מדיר מן הנאמר את קיומם של עורכים וכותבים שאינם נשים. האם זו שאלה רלבנטית הנוגעת ללשון, או בחירה מטעמי מגדר שאינם בהכרח מייצגים רשות ציבורית. (למרות שאני פמיניסטית!).
רוביק עונה:
השאלה אינה לשונית אלא חלק מהאתגר שמציגים משתמשי ומשתמשות השפה לנוהגים לשוניים. העיקרון שפנייה לציבור מעורב היא בזכר נהוגה במקורות ומורגלת בעברית החדשה, אך אין סיבה שלא לשנות אותה או לסטות ממנה. הדרת הגברים כאן מקבילה להדרת הנשים בשימוש בלשון זכר.
36
טל שואל/ת: מהי צורת הריבוי הנכונה של המילה קְווֹרוּם (באנגלית quorum). חיפשתי בכמה מילונים ובאף אחד מהם לא מופיעה צורת הריבוי.
רוביק עונה:
הצורה המתבקשת והיחידה היא קוורומים. ואולם קוורום הוא מושג טכני של מספר משתתפים בפגישה ולכן הצורך בריבוי הוא תאורטי בלבד.
37
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: כיצד מבטאים ברבים מילים לועזיות כגון: טאבו, סולו - כשירת היחיד, סלואו (הריקוד האיטי) ועוד.
רוביק עונה:
מילים המסתיימות בתנועת o או בתנועת u אכן יוצרות בעיה פונֶטית ביצירת צורות הריבוי, בין אם מדובר בעברית ובין אם בלועזית. כך גם במילים כמו אחו, תאוֹ וכדומה. דרך הריבוי היא שמירה על התנועה למרות המוזרות של הדבר: טאבוּאים, סולוֹאים, תאוֹאים. רצוי למצוא פתרונות אלגנטיים יותר: תחומי טאבו, הופעות סולו וכדומה.
38
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: האם הסמיכות שהיא כל כך ייחודית לעברית מותרת לשימוש גם במילים לועזיות כגון 'חב' הבנייה פרישקובסקי מקימה מס' פרוייקטי נדל"ן'. ייתכן שפסטיבלי זמר מקובלים כבר משנים רבות, אך פרוייקטי צורמת את האוזן.
רוביק עונה:
אין כל מניעה להשתמש במילים לועזיות, ביחיד או ברבים, במסגרת סמיכות. עם זאת 'פרויֶקטי' נשמע מסורבל והוא גם מיותר, 'מיזמי נדל"ן' קצר ועברי יותר.
39
תמיר שלומי שואל/ת: אשמח לדעת איך אומרים ברבים משטרה.
רוביק עונה:
משטרה ברבים – משטרות. משטרה יכולה להיות שם כללי למכלול פעולות כוחות אכיפת החוק, ואז לא תקבל ריבוי. כאשר מציגים מבנה שבו יש כמה יחידות בתוך המשטרה, נדרשת צורת הריבוי.
40
אלי בן דוד שואל/ת: ב"הנרות הללו אנו מדליקין"... מתייחסים לנרות בלשון נקבה.... ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד... מדוע?
רוביק עונה:
הסיומת ן' ברבים לזכר אופיינית ללשון חכמים, בהשפעת הארמית, ומכאן הנוסח הקדום מתקופת הגאונים. בנוסחים ספרדיים מאוחרים יותר הנוסח הוא כמקובל, להם, בהם. אין כאן הצגה של הנרות כמילה ממין נקבה.
41
גלעד שואל/ת: בשיר ה"מגפיים של ברוך" ההתייחסות למגפיים הם בלשון נקבה ולא בלשון זכר. למשל, בשורה "הוא קנה אותן בזול הן היו מלאות בחול". מה היא הסיבה לפי דעתך לכך?
רוביק עונה:
שיריו של דני סנדרסון מתאפיינים בפריצה מכוונת של כללי העברית, ויצירת מראית עין של עילגות. במקרה של מגפיים יתכן שהדבר נעשה אפילו בלי משים, באנלוגיה ל'נעליים'.
42
נתן שואל/ת: במשפט "בסעיף 2 בתרגיל נמצא התשובה", מתי אומרים במספר הסתמי ומתי במספר מונה?
רוביק עונה:
על פי הדוגמה מדובר תמיד במספר הסתמי: 'בסעיף שתיים'. אם רוצים להדגיש את הסֵדֶר ייאמר 'בסעיף השני'.
43
דלית פינטל שואל/ת: כיצד אומרים גב ברבים?
רוביק עונה:
בשתי צורות: גַבּים, וכן גַבּות. גבות עשוי להטעות עקב הזהות עם הרבים גַבָּה, אך הוא תקין.
44
אודי שואל/ת: כיצד מטים את המילים "עולל" ו"ולד" לצורת הנקבה שלהן? ומדוע במקרא בצורת הרבים של "עוללים" לעיתים ה-ל' הראשונה מקבלת קמץ ולעיתים שווא?
רוביק עונה:
עולל וולד הן מילים גנריות המתייחסות לרך נולד כלשהו ואין להן צורות נפרדות לזכרים ונקבות. למילה עולל שתי גרסאות: עולֵל ועולָל. הרבים של עולֵל הוא עולְלים, ושל עולָל – עולָלים.
45
אלי בן דוד שואל/ת: מחזה-זמר נקרא פעם מחזמר. מה הרבים של מחזמר? ולמה בעיתונות מתעקשים היום לאמר 'מחזות-זמר' במקום מחזמר(ים?) על משקל רמזורים זרקורים קטנועים דחפורים וכו', ולמה מחזות ולא מחזים?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא מַחֲזַמְרִים. היא נשמעת מסורבלת ומלאכותית ולכן מקובלת הגירסה הפותחת את המילה מחדש – מחזות זמר. הסיומת -ות למילה מחזה היא חלק מתופעה רחבה של מילים קלסיות שסיומת הריבוי שלהם אינן תואמת את המין הדקדוקי: אבנים, נשים מול אבות ומחוזות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >