שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יהודה שואל/ת: האם תקין לומר מכנס? אשמח לנימוק.
רוביק עונה:
השימוש ב'מכנס' עבור מכנסיים, כמו גם נעל, משקף, תחתון ועוד לא זכה לתו תקן, אבל הוא נפוץ מאוד בלשון הדיבור. מקורו בנוהג מקובל בשפת יוצאי צפון אפריקה.
2
אורי ענבר שואל/ת: מהו השם הנכון לגבר העובד כגננת?
רוביק עונה:
השם הוא גַנָּן. היו הצעות לקרוא לו גַנֵּן כדי להבחין בינו לאדם העובד בגינה, אבל הן לא התקבלו.
3
סתיו שחף שואל/ת: למה זה קצה אחד אבל קצוות רבים?
רוביק עונה:
המחקר של העברית המקראית קובע שביסוד המילה קצה עומדת ההגייה קֶצֶו, כאשר ו' הפכה לתנועה ברוב המקרים (קצה, קצוֹת- וכדומה) אבל חוזרת בצורת הרבים, ובסמיכות קצווי. זאת כנראה בהשפעה ארמית. מילה שבה ו' מופיעה בכל ההופעות היא חֶגֶו, ומכאן חגווים, חגווי-. התופעה של חזרת העיצור בולטת כאשר האות האחרונה היא י': פרי=פריו, בכי=בכיו ועוד.
4
דניאל פרלמוטר שואל/ת: בטור על שיבושי שירים של היום כתבת שאשפות נחשב לרבים, אז למה צריך להוסיף לו רבים: אשפתות?
רוביק עונה:
'אשפות' נחשב לרבים של 'אשפה' בעיני הקורא המודרני, אך במקור התנכי המילה היא ביחיד, ולכן נוצרה לה צורת הרבים אשפתות. פירושה המקורי: אפר.
5
ערן שואל/ת: "צאן מרעיתו" - יחיד או רבים? זכר או נקבה? באתר האקדמיה לעברית מצוין שהמין של צאן הוא נקבה רבות.
רוביק עונה:
'צאן' הוא שם קיבוצי, ולכן למינו אין משמעות רבה. עם זאת הוא נקבע בנקבה על פי כמה הופעות במקרא כגון 'צאן אובדות', וכאן יש התייחסות לאחת מן הצאן, לכבשה, ולא לשם הקיבוצי. 'צאן מרעיתו' אינו מרמז על המין, 'מרעיתו' מתייחס לבעל הצאן ולא לצאן עצמו.
6
יאיר טננבוים שואל/ת: מהו התואר האירני "האייתולה", ומדוע הוא נקרא ברבים (בכלי התקשורת) בלשון נקבה "האייתולות"?
רוביק עונה:
התואר הוא צירוף של שתי מילים בערבית: āyatu-llāh – בעל צלם האל, מי שמשקף את קיומו של האל. סיומת -ָה הובילה אותו בשימוש העברי לסיומת הנקבה -וֹת. סיומת זו כידוע אינה מייצגת תמיד מילים בנקבה, וראו אבות, שדות ועוד.
7
יפה שופל שואל/ת: האם נכון לאמר ייעוצים ברבים? ייעוץ אחד - ייעוצים ברבים?
רוביק עונה:
בעבר נהגו לומר ששמות עצם מופשטים בדרך כלל אינם מקבלים ריבוי, וזה כולל את 'ייעוץ'. הכלל הזה נפרץ מזמן, ולמעשה אפשר לתת צורת רבים כמעט לכל שם עצם. במקרה זה: 'ייעוצים' – פגישות ייעוץ או תפקידי ייעוץ. "נתתי הרבה ייעוצים", "השתתפתי בהרבה ייעוצים".
8
עפר יעקובי שואל/ת: כיצד מכנים בריבוי תינוקות-בנות? שלוש תינוקות? שלושה תינוקות מסוג נקבה?
רוביק עונה:
המילה 'תינוק' היא שם עצם ממין זכר, שצורת הרבים שלו היא תינוקות. 'תינוקת' היא שם עצם ממין נקבה, וגם צורת הרבים שלה – תינוקות. מכאן שהבחירה בין שלוש לשלושה, למשל, היא על פי קבוצת ההתייחסות. אם מדובר רק בתינוקות בנות – שלוש. במקרים אחרים – שלושה.
9
אבי פרציגר שואל/ת: למה הפנייה לציפור היא תמיד לנקבה, כאשר לכל בעלי החיים הפנייה היא אל שני המינים?
רוביק עונה:
יש להבחין בין מין דקדוקי למין ביולוגי. ציפור היא מילה שמינה הדקדוקי נקבה ולכן כל אזכורי המילה יהיו בנקבה, ללא קשר למין הציפור. אם רוצים לציין מין ביולוגי נוסיף 'ציפור זכר/ציפור נקבה'.
10
אילת שואל/ת: האם המילה גחל היא זכר או נקבה? נשמע מוזר לומר גחל שורפת, אבל אומרים גחלים לוחשות או כבויות?
רוביק עונה:
במסכת ברכות נכתב: "גחלים לוחשות – מברכין עליהן, אוממות – אין מברכין עליהן". צורת היחיד היא גַחֶלֶת, מילה מקראית בנקבה שצורת הרבים שלה היא בסיומת הזכר – גֶחָלים. המילה בזכר 'גַחַל' היא צורה נדירה מספרות ימי הביניים.
11
שקמה קליין שואל/ת: מנין הגיעה הה' למילה אימהות, שהרי היחיד זה אמא?
רוביק עונה:
המקור הוא בארמית. שבה נהוגה תוספת ה' בריבוי למילים קצרות, ומכאן גם אבהן עבור אבות. עם זאת, זהו המקרה היחיד בעברית שבו ה' כזו נוספת כצורת רבים, לצד אֲמָהות - שפחות. קיימת גם הצורה הקצרה אימות, המתייחסת לאימות הקריאה, אותיות אהו"י.
12
איריס ישראלי שואל/ת: יש "אשת השגריר", "אשת הנשיא" וכו'. איך תכנה את בן זוגה של השגרירה, הנשיאה וכו'?
רוביק עונה:
הפתרון המסורבל הוא "בעל השגרירה", אבל אין במונח שימוש. מאחר שמדובר בקבוצה קטנה למדי לא נמצא פתרון גורף ומוסמך לשאלה, או כמו שאמרה ציפי חוטובלי, השגרירה בלונדון: "מה הכי קשה לשגרירה? לגלות שאין לה 'אשת שגריר'".
13
איריס ישראלי שואל/ת: האם תוכל להאיר את עיניי לגבי המילה "קורבן" - מדוע אין לשון נקבה ל"קורבן"? ל"תוקף" יש "תוקפת", ל"קורבני" יש "קורבנית" ול"תוקפני" יש "תוקפנית", אז מה הנקבה של "קורבן"? המילה "קורבן" בלשון "נקבה" חסרה במיוחד לאור ריבוי הקורבנות ממין נקבה, בכל הקשור באלימות פיזית, מינית וכלכלית.
רוביק עונה:
ל'קורבן' מעמד ייחודי במסורת העברית. המילה מתמקדת במעמדו הקיומי של אדם הנפגע או סבל על לא עוול בכפו, ולא לתפקידו, לאופיו, מצבו או למעשיו, ולכן לא נוצר הצורך להעניק לו צורת נקבה בעברית החדשה למרות שדקדוקית צורת הנקבה אפשרית, בניגוד ל'תוקף', למשל או מצד שני 'נפגע/נפגעת. יש לזכור גם שצורת הרבים היא דווקא בסיומת הנקבית: קורבנות.
14
דן שרון שואל/ת: מתי נכון להשתמש בשתיים לזכר (שתיים דובים, שתי הסעיפים), והאם זו טעות להשתמש לאלו בלשון זכר? האם יש עוד מספרים שנוהגים כך?
רוביק עונה:
על 'שתיים דובים' נשפכו מילים רבות. מאיר שלו רואה בכך את "השגיאה היפה ביותר בתנ"ך", החוקרים רואים ב'דוב' מילה דו מינית המיוחסת גם לדוב נקבה. 'סָעֵף' פירושה מחשבה והיא מילה בנקבה, ברבים סְעִפִּים, בניגוד ל'סעיף', ברבים סעיפים, שהיא מילה בזכר.
15
צחי שואל/ת: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר". כד לשון זכר, מדוע תכלה ולא יכלה?
רוביק עונה:
הקביעה הדקדוקית ההיסטורית היא ש'כד' היא מילה בזכר ובנקבה, זאת בעקבות שלוש הופעות במקרא שבהן כד הוא בנקבה. בעברית החדשה כד היא במין הדקדוקי זכר בלבד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >