שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
גיורא גולן שואל/ת: איך נכון: "למוצר נוספות תכונות חדשות" או "למוצר נוספים תכונות חדשות"? האם התוספת מתייחסת לנושא (המוצר) או למושא (תכונות)?
רוביק עונה:
נושא המשפט אינו 'המוצר' אלא 'תכונות', ועל כן התואר צריך להיות מתאים – 'חדשות'. 'המוצר' במשפט זה הוא מושא.
152
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: האם השימוש ב-"סגנית אלופה" נכון?
רוביק עונה:
זהו שימוש תקין אך נדיר. לכאורה די להשתמש ב'סגנית אלוף' במקרה שבעלת הדרגה היא אשה, אך צורת הנקבה נגררת גם לסומך. בדרך כלל זה אינו המצב. נאמר 'סגנית מנהל' כאשר המנהל הוא זכר, 'סגנית מנהלת' – כאשר המנהלת נקבה. אבל 'סגן אלוף' אינו סגנו של האלוף, אלא צירוף לשון כבול כשם הדרגה, ולכן צורת הנקבה תהיה בסיומות נקבה כפולות. עם זאת אפשר למצוא בשימוש גם את 'סגנית אלוף'.
153
איתיאל כהן שואל/ת: במהלך כתיבת מסמך כלשהו התלבטתי לגבי איך כותבים קורֶה בלשון נקבה? קורית? קורת? והאם יש בכלל לשון נקבה למילה קורֶה?
רוביק עונה:
בדרך כלל צורת הבינוני-נקבה יכולה לבוא בסיומת –ה ובסיומת –ת, ולעיתים שתי הצורות נוהגות (יושבת/יושבה, ממלאה/ממלאת), אם כי יש העדפה בלשון היומיום לאחת מהשתיים. במקרה של קורֶה שתי הצורות מתקיימות במקביל: קורָה/קורֵית.
154
יהודה שואל/ת: שמעתי בפינת הטלוויזיה 'יוצא מן הכלל' את המשפט הבא. "לא כל קבוצת המלעיליים שייכים לקבוצה זו", ולא הבנתי למה הוא אמר "שייכים" ולא שייכות, כי הוא מדבר על הקבוצה.
רוביק עונה:
במקרה זה מדובר בהחלט בטעות. 'קבוצה' היא שם עצם בנקבה, והפועל צריך להתייחס אליה ולכן יש לומר 'שייכת' (לא 'שייכים', וגם לא 'שייכות').
155
אתי קפלן שואל/ת: מדוע שמות העצם רחם ושד הם בלשון זכר?? איזה שוביניסט (איך אומרים בעברית?) החליט על כך?
רוביק עונה:
השוביניסט החשוד הוא יוצר העברית הקדמונית, שאיננו אדם אחד כמובן. העברית התפתחה בתוך משפחת השפות השמיות, והמין שנקבע לאיברי הגוף לא התייחס למין האדם הנושא את האיבר. בדרך כלל אין לנו כלים לקבוע מדוע נקבע מין זה או אחר לשם עצם.
156
רינה זמיר שואל/ת: איך יש להתייחס למלה תולדות: רבים/רבות? למשל: תולדות האמנות עוסקות / עוסקים ב... יש גם גוף יחיד למילה?
רוביק עונה:
תולדות היא צורת רבים/נקבה. צורת היחיד היא המילה 'תולָדָה' אך השימוש בה שונה. תולדה היא תוצאה של דבר מה, תולדות הם כרוניקה היסטורית, בעקבות השימוש במילה במקרא כשושלות יוחסין. בכל מקרה, תולדות האומנות עוסקות (ולא עוסקים) בהיסטוריה של האומנות.
157
ינון זעפרני שואל/ת: שאל אותי לאחרונה תלמיד (אני מורה ללשון) מדוע ב"הארי פוטר" אדם חסר קסם הוא מוגל, אך צורת הרבים היא מוגלגים. מנין מגיעה הג' הנוספת? ההשערה שלי הייתה שמדובר בניסיון להימנע מצורת הרבים מוגלים (מוגלי ברבים), אך אשמח לתשובה טובה יותר.
רוביק עונה:
מתרגמת הארי פוטר גילי בר הלל אכן מודה שהיא זו שהכניסה את הג' הנוספת לצורת הרבים. המילה האנגלית המקורית היא muggle, המרמזת ללגלוג ולבוז מסוים. בצורת הרבים הכניסה בר הלל את הג' הנוספת כדי לרמז על לגלוג, אך לצורת היחיד לא נמצא פתרון דומה, והיא נשארה קרובה לצורה האנגלית.
158
יעקב שואל/ת: קלרנית, צ' ר' קלרניות? קלרניתות? (כפית-כפיות ולא כפיתות, אבל חנית-חניתות?) מה ראוי?
רוביק עונה:
צורת הרבים היא קלרניתות. מילים המסתיימות ב-ִית עשויות לקבל את שתי צורות הריבוי: -ות, -תות. בדרך כלל כאשר –ִית נוספת למילה קיימת היא תקבל את הסיומת –יות: כף+ית: כפיות, משא+ית = משאיות. לעומת זאת כאשר המילה אינה מתייחסת לשם עצם אחר הנטייה היא תזכה לסיומת –תות: טליתות, חניתות, וכן קלרניתות. במקרה של קלרניתות הסיומת נקשרת גם לכך שבמקור הלועזי מופיע העיצור t, והוא נשמר בעברית: קלרינט=קלרנית.
159
רותי יודוביץ שואל/ת: מה נכון יותר: "חייב להיות בזה ברכה". או: "חייבת להיות בזה ברכה." הפועל חייב צריך להסכים עם המילה 'ברכה', או שהצירוף 'חייב להיות' נשאר כמות שהוא?
רוביק עונה:
'חייב להיות' אינו במעמד של צירוף כבול, ולכן יש לומר 'חייבת להיות': ברכה היא הנושא – חייבת - נשוא. לעומת זאת, למשל, 'מה שייך' הפך להיות צירוף כבול, בהשפעת שימוש דומה ביידיש, ואפשר לומר "מה שייך שמיטה למיטה".
160
עודד הנודד שואל/ת: גיגלתי וראיתי שבמספר דיונים ברשת הכותבים השתמשו ב"אשה מוכית", אבל לא מצאתי לכך תמיכה באב"ש. אומרים "אישה מוּכָּה". האם אפשר לומר גם "אישה מוכֵּית"? (אני הוכיתי, אתה הוכית, את הוכית, הוא הוכה, היא הוכתה).
רוביק עונה:
לצורות הבינוני בנקבה בעברית שתי סיומות חלופיות: סיומת –ָה וסיומת –ֶת. היישום של הסיומות רנדומלי. לעיתים אפשרית רק סיומת –ָה (מַכָּה, מצליחה), לפעמים רק סיומת –ֶת או במקרים מסוימים -ֵית (מסדרת, מתרגשת, נפרדת, מוסווית), ובמקרים רבים שתי האפשרויות מתקיימות, אם כי אחת נפוצה יותר והשנייה ספרותית (ממלֵאת/ממלאָה, הולכת/הולכָה, מרגישה/מרגֶשֶת). במקרה של מוכה, אין פסול בצורה החלופית מוכֵית. עם זאת הצורה מוכָה היא הצורה הרווחת ורצוי להשתמש בה.
161
יעל לוי שואל/ת: מה הריבוי הנכון של המילה "תואר"? האם היא "תארים" או "תוארים"?
רוביק עונה:
הריבוי הוא תְאָרים, כנהוג במשקל הסגוליים. פועל – פְעלים. נוהל – נְהלים. תואר – תְארים.
162
רותי שואל/ת: מה הרבים של 'איזשהו'?
רוביק עונה:
הסיומת 'הוּ' מייצגת את כינוי הגוף 'הוא'. במקביל נכנסו לשימוש איזושהי, איזשהם, איזשהן.
163
אלכס ענבר שואל/ת: בחדשות אומרים: הטמפרטורות יירדו. האם נכון בלשון זכר?
רוביק עונה:
צורות הנוכחות והנסתרות בעברית אפשריות בשתי דרכים: בדרך הסתמית (או הזכרית), ובדרך הנקבית. לשתי הצורות שורשים במקורות. לכן נכון לומר 'הטמפרטורות יירדו', וגם 'הטמפרטורות תרדנה'.
164
רקפת שמש שואל/ת: האם לשם העצם "שי" יש צורת רבים?
רוביק עונה:
תאורטית יש צורה כזו: שַיִּים, בדומה לחַי=חַיִּים. גם מילון רב מילים מביא את הצורה הזו. עם זאת עדיף לתת 'מתנות', ולהסתפק בשי צנוע, ביחיד.
165
חן שואל/ת: אני רוצה בבקשה לדעת את ההסבר הלשוני כאשר שם עצם זכר ברבים מקבל סיומת -וֹת. מדוע שכן הופך לשכנים? ברור שיש שכנים ושכנות. האם זה יוצא דופן?
רוביק עונה:
בשפת התנ"ך יש מילים לא מעטות בזכר הזוכות לסיומת נקבה, למשל: אבות, שדות, עשתונות, ומילים לא מעטות בנקבה הזוכות לסיומת זכר: נשים, אבנים, ערים. בעברית החדשה אנו שומרים על הנטייה הקדומה. אי הסדירות הזו מעידה שבעבר ההבחנה בין זכר ונקבה לא הייתה קפדנית ומוחלטת כמו בדקדוק שעל פיו אנו מתארים היום את השפה. כאשר למילה, חדשה או עתיקה, יש הופעה בזכר (שָכֵן) ומקבילה בנקבה (שכֵנה) הנטייה תהיה בהתאם = שכנים לצד שכנות.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >