שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אריה לוי שואל/ת: צפיתי ביוטיוב בכתבה על בית העלמין הישן בווילנה, ועל חלק מהמצבות היותר גדולות כתוב "נתחדש בשנת תרע"ד", או תאריך עברי אחר. מה הכוונה?
רוביק עונה:
'נתחדש' כאן אינה צורת עתיד המעוררת תמיהה, אלא צורת עבר על דרך לשון חז"ל, שבה צורות עבר של בניין התפעל היו בדרך כלל במבנה נתפעל, נ' תחילית, ומכאן שהמצבה התחדשה בשנת תרע"ד.
2
משה מגן שואל/ת: כולנו מכירים את הביטוי "שומו שמיים". אבקש לדעת מהיכן באה המילה שומו? האם זה קשור לשמיעה?
רוביק עונה:
בעניין זה רש"י נתן את התשובה לביטוי המקראי, המופיע בירמיהו: "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד": "לשון תימהון, כמו 'השתוממו', והוא לשון ציווי".
3
ראובן פרומר שואל/ת: האם ל"אין תיכלה" יש גם משמעות של אין תקווה שאפסה תיקווה?
רוביק עונה:
המילה תכלה מופיעה פעם אחת בספר תהילים: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ". השורש הוא כל"ה. יש רואים בה משמעות של סוף, אחרים 'שלמות', ואחרים 'שיעור או מידה'. 'אין תכלה' פירושו אין סוף, אין גבול. אין לכך קשר, לתקווה. שמה של אנתולוגיית שירי מחאה שיצאה בימי מלחמת לבנון הוא "ואין תכלה לקרבות ולהרג". בשימוש זה נוצר אפקט של היעדר תקווה.
4
מאיר שואל/ת: בהמשך לשמות כלי נגינה – אם "החליל" שבמקורות הוא כלי נשיפה – מה פשר התיאור בהבאת ביכורים (משנה מס' ביכורים ג ג) "החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם"? קשה לומר על הנשיפה או על נגיעת האצבעות בנקבים שבחליל שהן "הכאה". החליל כאן לא נשמע יותר כמו סוג של תוף?
רוביק עונה:
החליל, על פי שמו ועל פי שימושיו הוא ללא ספק כלי הנגינה החלול. הפרשנות לצירוף המשנאי 'מכה בחליל' היא שהכוונה לקול החזק שמשמיע החליל.
5
רותי שם טוב שואל/ת: נתקלתי במילה בלה, כאשר ה-ב' מנוקדת בקובוץ ובל' ישנו דגש חזק, הנראית כבניין פועל, עבר, נסתר, בשונה מ-בולה = חותם. מה פירושה?
רוביק עונה:
בֻּלָּה היא כנראה צורת העבר נסתר של בל"ה בבניין פועל, אם כי השימוש בה בבניין זה נדיר. המילה אינה מוכרת כשם עצם. בוּלָה – חותם – היא מילה לטינית.
6
יוחאי שואל/ת: מהי מיתת אסכרא המוזכרת בסיפור המגפה שפקדה את תלמידי רבי עקיבא?
רוביק עונה:
אסכרה או אסכרא היא מחלה המוכרת היום בשם דיפתריה, מחלת מידבקת וקטלנית. שמה העברי: קָרֶמֶת.
7
מואיז שואל/ת: להזים, שורש זמם, שימוש: להזים כל חשד לממצא מסוכן. מה אומרת בדיוק המילה בהקשר זה וגם לא בהקשר זה. ומה הן מקורותיה?
רוביק עונה:
זמם הוא מי שחושב מחשבות רעות, מתכנן מזימה. הֵזֵם, בנטייה ברבים הֵזִמּו, הוא מי שחושף את כוונותיו של הזומם, במקור בדרך כלל בתחום המשפטי. השימוש שבשאלה הוא פיתוח למצב שבו חושדים באדם כלשהו. המֵזֵם את החשדות קובע שהחשד הוא מחשבה רעה, מעין מזימה ששקר ביסודה. מֵזים היא צורה דיבורית נפוצה אך לא תקנית.
8
אביב שואל/ת: נתקלתי בציטוט מהמשנה, מסכת חלה, פרק ד', משנה ד': "כאלו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס". הייתי רוצה לדעת מה המשמעות של המילה קפלריא.
רוביק עונה:
מדובר בשם מקום, קֶפָלוֹרְיָא, המצוי בצפון, בסוריה הקדומה, באזור הקרוי טורי אמנון.
9
משה מגן שואל/ת: בשיר הפרטיזנים [בבית האחרון] יש מילה 'נאגאנים'. לא מצאתי באף מילון פירוש למילה שכזאת.
רוביק עונה:
בשיר הפרטיזנים שר אברהם שלונסקי: נכתב: "כי בין שורות נופלים שרוהו כל העם, יחדיו שרוהו ונגאנים בידם". הנגאנים אינם כלי נגינה, אלא אקדחים שנוצרו בבלגיה ושימשו בצבאו רוסיה, פולין וגם את הפרטיזנים.
10
אנה שטיין שואל/ת: האם הפטריות למיניהן הן צמח או מה?
רוביק עונה:
פטריות אינן צמחים. הן מוגדרות כתת-ממלכה נפרדת במגוון הטבע, ומשתייכות לממלכת האיקַריוטים הכוללת מגוון גדול של אורגניזמים.
11
יפתח אגמון שואל/ת: נתקלתי בזה, האם תוכל לבאר? סִסְמָה מַרְהֶבֶת-עַיִן אַף הִיא כְּלִי-זַיִן טוֹב; אוּלָם עָדִיף הַזַיִן, אֲשֶׁר נִקְרָא: הָרֹב. חנניה רייכמן, פתגמים ומכתמים 1955.
רוביק עונה:
על פי ההקשר מדובר בסיסמה ככלי נשק ולא ככלי משגל. זה בוודאי נכון לגבי 'הרוב'. בעבר היה שימוש נרחב ב'זין ו'מזוין' בהקשר למשמעות המקורית של המילה – כלי נשק, אך נראה שהוא הולך ופוחת מסיבות מובנות.
12
יוחאי שואל/ת: אני מודה שכבר הרבה שנים אינני מצליח להבין בדיוק מהו האפיקומן וכל הכרוך בו. אני חושב שזה בגלל שאינני רגיל ואמון על הסגנון ההלכתי. אגי מבקש לקבל הסבר המתאים לאנשים כמוני מהו האפיקומן ומה הציווי ההלכתי הקשור אליו, וכמו כן מה מקור המילה.
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביוונית, epikomion, שהוא טקס פולחני לאחר הארוחה. המילה אפיקומיון פירושה ביוונית 'על המשתה או המסיבה': epi – על, komios – מסיבה, שמחה, ומכאן המילה קומדיה. במקור משמעותו של האפיקומן בטקס הפסח היא שבירת מצה כאות לסיום הארוחה. מנהג החבאת המצה מאוחר יותר.
13
יוחאי שואל/ת: מה הן המשמעויות של המילה 'עבודה' בתנ״ך?
רוביק עונה:
'עבודה' משמשת במקרא בדרך כלל במשמעות המוכרת לנו היום: פעילות לצורך ייצור, פרנסה וכדומה. בכמה מקרים העבודה היא של משרתי האל, עבודת הפולחן. בלשון חכמים התייחד השימוש ב'עבודה' לתחום הדתי. בעברית החדשה חזר השימוש המקראי. תהליך דומה חל על הפועל לעבוד.
14
חררדו שואל/ת: מה הפרוש של הפועל "להנבִיעַ"?
רוביק עונה:
להַנְבּיע פירושו לגרום למשהו לנבוע. השורש הוא נב"ע. צורת הפעיל נוספת בשורש זה היא להַבּיע: לבטא רעיון.
15
אלה רהט שואל/ת: מה פירוש המילה ״טמום״? היא מופיעה בעמוד 31 בספרה החדש של מאיה ערד ״קנאת סופרות״ - המשפט המלא הוא ״עדר צייתני וטמום מבט״.
רוביק עונה:
'טמום' פירושו חסר דעה, אטום. המילה מופיעה בלשון ימי הביניים, ומיוחסת לשורש הכפול טמט"ם. אפשר לומר שטמום הוא מטומטם.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >