שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אנה מילר שואל/ת: אדמדם, צהבהב ודומיהם- האם בעבר ציינו צבע ״חזק״ יותר (במקורות ובשירת ימה״ב למשל) וכיום חל היפוך במשמעותם?
רוביק עונה:
'ירקרק' ו'אדמדם' מופיעות בספר ויקרא כסימני מחלה, ועל פי ההקשר אין ספק שמדובר בגוון בהיר של הצבע, כלומר, צבע חלש יותר. רש"י מחזק את העמדה הזו: 'אדמדם' הוא שילוב של אדום ולבן, וכך ירוק. גם אבן עזרא תומך בכך. לעומת זאת רד"ק טוען שההכפלה הזו מחזקת את הצבע, כך בפרשנות לספר תהלים: "כי כן דרך לשון הקודש לכפול האותיות בתיבה לחזק הענין, כמו ירקרק שהוא ירוק שבירוקים, אדמדם אדום שבאדומים". היו פרשני מקרא שהלכו אחרי הפרשנות שלו. בעברית החדשה מקובלת רק הגירסה המחלישה או מקטינה.
2
יורי מור שואל/ת: תושבי העיר חולון פנו אלי בשאלה, מה משמעות המילה שמישהו כתב באחד הקירות בעירם: "רוסים ורוסיות מתחנגלים". לך היא מוכרת? או אתה מזהה פה איזה משחק מילים? מצרף את הכתובת שעל הקיר.
רוביק עונה:
'מתחנגל' הוא כינוי גנאי המרמז שאדם אחר (או קבוצה) הוא הומוסקסואל. המקור הוא במילה הערבית חַנְגַ'ל, מעכס, אדם המתנודד בהליכתו.
3
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: בכתבה שפורסמה בעבר על שכיות החמדה שבעיר אשקלון נכתב: "...והמארינה שם היא שיחוק" (בשין שמאלית). לא מצאתי במילונו של אבן שושן את המילה הזאת לא כשם עצם, ואף לא בחלופות השונות של השורש המוכר לנו כל כך. מה משמעותה, והאם היא ממקור שמי כלשהו?
רוביק עונה:
'שיחוק' היא מילה בסלנג שפירושה הצלחה בולטת, הצלחה מוכחת, בדרך כלל כזו שלא ציפו לה. המקור הוא בניב הסלנגי 'שיחק אותה' באותה משמעות. המקור שהוליד את הניב לא לגמרי ברור. יתכן שיש כאן התפתחות מ'מזלו שיחק לו' המושפע מיידיש, וכן מתרגום שם הסרט של וודי אלן Play it again, Sam. השם הוא בהשראת משפט איקוני בסרט קזבלנקה. הוא תורגם לעברית: "שחק אותה, סם", למרות שהכוונה במקור היא ל"נגן אותה, סם".
4
אודי שואל/ת: בבלדה "בת הרב ואמה" מאת טשרניחובסקי נכתב "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִקְּבֶנּוּ אֵל". מה השורש והנטייה של הפועל "יקבנו" בבלדה זו, ומה פירושה?
רוביק עונה:
השורש הוא נק"ב, שפירושו גם עשה חור, גם קבע דבר מה וגם קילל, וזו המשמעות בשיר. בתנ"ך הפועל מופיע במשמעות הקללה כלפי מי שאומר את השם המפורש, נוקב בו, ובכך הוא לכאורה מקלל את אלוהים: "ויקוב בן האשה את השם" ועוד.
5
שלמה יהודה שואל/ת: התרגום העברי לתורת היפוקרטס הוא "ארבע ליחות" או "ארבע מרות" (מכאן כנראה "מרה שחורה" ככינוי למצב רוח דיכאוני). מה זה "מרה"? האם יש תרגום עברי יותר טוב ל"נוזלים" של היפוקרטס?
רוביק עונה:
מרה היא מילה תלמודית, מן השורש מר"ר, והיא מתייחסת במקור לנוזל המופרש מן הכבד ובמשמעויות נוספות. חכמי ימי הביניים שנחשפו למדעים ורפואה חיפשו מילה עבור הלֵיחות השונות שנקבעו במדע הרפואה היווני, והרחיבו את משמעת מרה לליחות או נוזלים אלה. תאוריית הליחות אינה מקובלת ברפואה המודרנית.
6
אופיר קיסר שואל/ת: משמע המילה "בורמה"? שביל עפר? מה מקור המילה?
רוביק עונה:
כוונת השואל ל'דרך בורמה'. זו הייתה אכן הייתה דרך עפר שנסללה במלחמת העצמאות כדי לעקוף את ציר ירושלים החסום. היא נקראה כך על שם דרך שנסללה במלחמת סין יפן השנייה, ושימשה ציר אספקה בין בורמה לסין, ועל כן נקראה 'דרך בורמה'.
7
אלי בן דוד שואל/ת: נתקלתי בשיר של שלום שבזי. הפסוק הבא סתום בעיני: "וְגִבּוֹר כְּמוֹ יְהוּדָה, יְפַטֵּג לְתוֹר וְדָיֵק." מה אומרות שלושת המלים האחרונות? מה זה יְפַטֵּג?
רוביק עונה:
השיר כולו סתום וחידתי. 'לפטג' אינו קיים בעברית. פותרי חידות מוזמנים לתרום את חלקם לפתרון התעלומה.
8
אלי בן דוד שואל/ת: נתקלתי היום במילה 'בולס' (הנביא עמוס) שככל הנראה היא מילה יחידאית בתנ'ך. מה פירושה? למה היא קשורה לאדם שאוכל הרבה. כי זו לא הוראתה שם.
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא שבלס במקרא פירושו חרץ חריצים בפרי, על מנת להקדים את הבשלתו. בלס במשמעות זלל הוא פועל בסלנג, מעין חיבור של 'בלע' ו'בולמוס', הזהות לבלס המקראי מקרית בלבד.
9
אנה מילר שואל/ת: בהתייחס לתשובתכם בדבר משמעות המילה 'מערוך', ברצוני לשאול האם המשמעות המקורית של המערוך היא אותו לוח שעליו עורכים ומכינים את הבצק, ואילו המעגילה היא אותו כלי בצורת גליל שבאמצעותו משטחים את הבצק על פני המערוך. וראה באידיליה ״לביבות״ של שאול טשרניחובסקי.
רוביק עונה:
'מעגילה' היא מילה תלמודית הקשורה בשיטוח בתחום הבניין באמצעות גליל, והיא הורחבה בעברית החדשה למשמעות בפעולות הגיהוץ, וכן אצל טשרניחובסקי כמילה נרדפת למערוך. המערוך אינו הלוח אלא גליל השיטוח והעריכה.
10
דני ב. שואל/ת: בספר ישעיהו - בפרקים י - .....וניקף סבכי היער בברזל ......... ובפרק י'ז ......ונשאר בו עוללות כנוקף זית שניים שלושה גרגרים...... נוקף [כניראה] -במובן חובט / מכֶּה וכ'ו . ניקף [כניראה] - במובן של חוטף מכות/חבטות וכו'. מניין "הגיחה" המילה הזאת? והאם יש למילה הזו "יורשים"?
רוביק עונה:
השורש נק"ף פירושו היכה, ומכאן המופעים שבשאלה, או הניב 'לבו נוקפו'. לשורש משמעות נוספת שאינה קשורה למשמעות הזו: סבב, ומכאן 'השנים נוקפות', וצורת ההפעיל הִקִּיף.
11
יהודה שואל/ת: ראיתי בספר של ניסים משעל "הותר לפרסום" מילים לא מובנות: א. קולות צחוק בלתי- פושקים. האם לא כותבים עם האות ס? ב. הקפתי את המזנון הצפוף במבטיחות. לא נתקלתי במילה מבטיחות עד היום. אשמח להסבר המילה, ומהיכן היא נוצרה?
רוביק עונה:
הציטוטים מעידים על טקסט משנים רחוקות. ש' שמאלית וס' מתחלפות זו בזו במעבר מהמקרא ללשון חכמים. פשק בש' היא הצורה המקראית של פסק. במקרא פירוש הפועל הרחיב, ומכאן גם 'פושק שפתיים' או 'פושק רגליים'. כמו כן התגלגלה ממנו הצורה התלמודית-ארמית פסק במשמעות חדל, וזאת הכוונה בטקסט. 'מבטיחות' הן ככל הנראה מאבטחות, אבל נדרש הקשר.
12
דב שגב שואל/ת: בבית הספר החקלאי השתמשו במושג ׳שדיך׳, שהוא אייל החגור במעין סינר המסתובב בין הכבשים לאתר מי מהן מיוחמת. היום אני לא מוצא שום אזכור ל׳שדיך׳. אני מניח שמקור המילה הוא ׳שדכן׳ או ׳שדכנות׳, אבל לא מוצא סימוכין לכך. האם ה׳שדיך׳ היה רק סלנג מקומי?
רוביק עונה:
לא נמצאה תשובה הולמת לביטוי העתיק והנשכח הזה. כל מידע יתקבל בברכה.
13
משה מגן שואל/ת: היום פתרתי תשבץ והייתה שם הגדרה, 'טראומטי', והתשובה הייתה חובבני. ידוע שחובבני הוא משהו לא מקצועי או אולי רשלני, אז אפוא כאן הטראומה???
רוביק עונה:
אין כמובן קשר בין טראומה לחובבנות ובין טראומתי לחובבני. למילה טראומה נקבעה מילה עברית: חוֹבְלָה, אך קשה למצוא שימושים שלה. טראומתי יהיה איפה 'חובלָני' וכנראה זו הייתה התשובה המבוקשת בתשבץ.
14
מוריה שואל/ת: מה המשמעות של המילה שָרוהו לדוגמא: "..כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם.."
רוביק עונה:
שָרוּהוּ היא צורת מושא חבור: שרו אותו, כמו ראוהו – ראו אותו.
15
רינה זמיר שואל/ת: מה הפירוּש של שלפּר היידישאי?
רוביק עונה:
שלעפּער הוא אדם המתנהל לאט ובעצלתיים, וגם קבצן המחזר על הפתחים. שלעפּן פירושו לסחוב.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >