שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יחיאלה טורק שואל/ת: מה פירוש המילה עיריוני? מדוע נקרא הפרח עיריוני צהוב?
רוביק עונה:
עיריוני צהוב הוא צמח ממשפחת העיריתיים ומכאן שמו. במשפחה כמובן העירית לגווניה. צהוב – על שום צבעו. עירית היא צמח שמקור שמו בלשון חז"ל, ויש סברה שזהו שיבוש של 'עידית'.
2
יעוד גונן ועובדיה שואל/ת: כיצד זה מוצמד התואר 'איומה' בביטוי 'איומה כנדגלות' לצורך תיאור יופייה של בחורה?
רוביק עונה:
התואר 'איום' בשימוש העכשווי שלילי מאוד, אבל במקור הוא אינו בהכרח שלילי. הכוונה היא למה שהוא כה חזק ומרשים עד שהוא מטיל אימה על סביבותיו, ובמקרה זה מחנות הצבא הם המטילים אימה, וכמוהם האשה היפה גורמת לעצירת נשימה ומעין שיתוק, ובסלנג העכשווי: הורסת, מדליקה ועוד. שמעון בוגן מצא אצל אברהם ב. ריבלין תיאור של בית הכנסת החורבה, שהוא "מביא אל הלב רגש נפלא, איום וקדוש בעוז".
3
שואל/ת: הפסוק אומר "מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה, ברה כחמה, איומה כנדגלות". האם (על פי ההקשר המדבר על גרמי השמים) "נדגלות" אלו כוכבים?
רוביק עונה:
המילה הטרידה את פרשני המקרא לאורך הדורות. פרשני המקרא קושרים את המילה לדגלי מחנות הגיבורים במלחמה. קישור אחר הוא לשורש אכדי שפירושו להתבונן, להביט. האפשרות שמדובר בכוכבים אינה נסמכת על ידע אטימולוגי כלשהו.
4
גורי פלטר שואל/ת: בשירו של משה דור "ערב של שושנים" מופיע קטע ..."ורוח שושן נושבה".... . איזו מין רוח זו?
רוביק עונה:
מדובר ברישיון המשורר. בשיר כולו השושנה היא דימוי ליופי ואהבה: הערב, פיה של האהובה, והרוח המדיפה את ריח השושן.
5
אודי שואל/ת: בפרק ד' במסכת סוכה בתוספתא צועקת מרים בת בילגה "לוקוס, לוקוס!", ולפי התרגומים שמצאתי פירוש המילה הוא זאב. האם פירוש זה קשור לכינוי שניתן בעברית לדגים הטורפים המכונים דגי לוקוס?
רוביק עונה:
לוקוס הוא היום שם עממי לדג דקר, בעקבות שמו של אחד הסוגים: Anyperodon leucogrammicus. אין לכך קשר ללוקוס התלמודי, שפירושו אכן זאב.
6
דניאל שואל/ת: המילה תאונה בעברית כמו באנגלית accident, מציינת על פי ויקיפדיה - ״תאונה היא אירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שנגרם עקב ליקוי בסביבה או ליקוי פיזי והביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם או לנזק לרכוש. בדרך כלל הכוונה לנזק חמור יחסית״. תאונות רבות, בדגש על תאונות דרכים קורות בגלל טעויות אנוש (עיסוק בנייד, מעבר בין נתיבים, מהירות גבוהה ועוד), כך שצפוי שהיו יכולות להימנע עם תשומת לב נכונה. לכאורה או לא, המילה תאונה מנקה את האדם מאשמה. האם יש מילה מייצגת יותר?
רוביק עונה:
הניסוח במוצג בשאלה אכן עלול להטעות. להגנת ויקיפדיה יש להביא גם את ההמשך: "תאונה היא לרוב מעשה ידי אדם, להבדיל מאסון טבע, שרבים ממאפייניו דומים לאלה של תאונה, אך הוא איננו נובע מפעולה אנושית".
7
אמנון שואל/ת: ברצוני לשאול מה הקיצור של המילה: אמט״ל.
רוביק עונה:
אלה ראשי תיבות של שם מסחרי ספציפי, סניף שופרסל ברחובות. אין לכך משמעות כללית.
8
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מהי ציניות?
רוביק עונה:
ציניות היא הצורה העברית של cynicism. המונח נטבע במחשבה היוונית ומתייחס לעמדה פסימית המייחסת לבני האדם התנהגות אנוכית, וכופרת באפשרות של תום לב וכוונות טובות. בתחום הרטורי הציניות מתבטאת לעיתים באמירות מרומזות המבטאת את העמדה. דרך רטורית מוחצנת יותר היא הסרקזם, החושף באמצעות השפה את הפגמים בהתנהגות הזולת. דרך מעודנת היא האירוניה, שבה נאמרים דברים חיוביים לכאורה אבל על פי ההקשר כוונתם הפוכה.
9
אפרים אפשטיין שואל/ת: : אודה לך אם תוכל לפרש לי את מובן המילה "הדהוד" במשפט: "היינו עדים גם לעלייה מדאיגה בהדהוד אינפורמציה לא מבוססת".
רוביק עונה:
'להדהד' הוא פועל בעברית החדשה, הכפלה של 'הד'. השימוש הראשוני בו הוא כפשוטו – יצירת הד או שמיעת הד של דבר מה. בשלב מאוחר יותר הוא זכה להרחבה מטפורית – העברה של מידע, רעיון וכדומה בתפוצה מתרחבת, כדרך תפוצתו של הד. הרחבה מטפורית דומה נמצא גם ב'הד' (קריאתו של המנהיג זכתה להדים חיוביים). הרחבה דומה נמצא במילה האנגלית echo, ויתכן שהיא השפיעה על השימוש העברי.
10
משה שרייבר שואל/ת: מה זה כרפס.
רוביק עונה:
כרפס הוא הירק הקרוי בלעז סֶלֶרִי. כמו כן משמש בלשון הבוטניקאים הירק 'כרפס הנהרות' המיוחס לפטרוזיליה. במקורות כרפס הוא אריג כותנה, הזהות בין המילים מקרית.
11
אבישי טופול שואל/ת: בכרך השני של יצחק רבין פנקס שירות בעמוד 415 מופיעה המלה המצחה. לפי ההסבר בספר זה סוג של עימות לצרכי אימות.
רוביק עונה:
הפועל לא מוכר בעברית ואינו מופיע במילונים. אולי זה המצאה חד פעמים בעקבות 'מצח נחושה'. 'המצחה' הוא בדרך כלל ה' הידיעה+מִצְחָה, כלומר, קדמת כובע המצחייה.
12
אבישי טופול שואל/ת: חשבתי ש'שובה' זה מלשון לשוב חזרה. האקדמיה ללשון עברית מביאה פירוש אחר: שלווה. האם אאלץ להסתפק בכך, או שזה ניתן להסבר?
רוביק עונה:
'שובה' משמשת לעיתים בשורש שו"ב, הן כצורה מוארכת של שוב בציווי (שובה אלי), והן במשמעות שיבה בלשון ימי הביניים. מכאן גם "שבת שובה", שבין ראש השנה ליום הכיפורים. לצד זה מופיע הביטוי "בשובה ונחת" בישעיהו במשמעות שלווה, שמקורו אינו ברור. הוא צץ בספר הילדים האלמותי "דירה להשכיר".
13
אודי שואל/ת: מה פירוש המילה "דגל" בפסוק משיר השירים "ודגלו עליי אהבה" (פרק ב', פסוק ד')?
רוביק עונה:
הפרשנים התחבטו מאוד במשמעות הפסוקית כולה והמילה 'דגל'. הפירוש "הוא הניף עלי את דגל האהבה" נראה פשטני. הדעה הרווחת היא ש'דגל' משמשת כאן במשמעות כיסוי – הוא כיסה אותי באהבה. בעקבות פועל אכדי יש מפרשים: הוא ביטא את כוונותיו לאהבה.
14
נטע שואל/ת: מה זה מפורסתם? אני מכירה את המילה מפורסם.
רוביק עונה:
'מפורסתם' הוא ידוען חסר חשיבות, אין לו תרומה ייחודית בתחום כלשהו, אבל הוא מצליח ליצור עניין בטורי הרכילות. המילה נולדה בעיתונות של שנות התשעים במאה הקודמת, הלחם של מפורסם+סתם. היא הייתה נהוגה בעמודי הרכילות של 'ציפורה' בחדשות, ויש שמייחסים אותה לאורי אבנרי.
15
אפרת שואל/ת: באיוב פרק ג כתוב: "יבעתוהו כמרירי יום". האם אפשר לדעת לפי טעמי המקרא אם 'מרירי יום' הוא צירוף, או שהמילה יום היא סיומת של הקטע שהוא מדבר על היום?
רוביק עונה:
מדובר בצירוף: " כמו המרירים של היום". על משמעות הצירוף יש פרשנויות שונות, כיוון שזו הופעה יחידה במקרא, אך לכל הדעות מדובר בנפש מרה, מצוקה וסבל, המחשיכים את בהירות היום.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >