שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
משה שרייבר שואל/ת: מה זה כרפס.
רוביק עונה:
כרפס הוא הירק הקרוי בלעז סֶלֶרִי. כמו כן משמש בלשון הבוטניקאים הירק 'כרפס הנהרות' המיוחס לפטרוזיליה. במקורות כרפס הוא אריג כותנה, הזהות בין המילים מקרית.
17
אבישי טופול שואל/ת: בכרך השני של יצחק רבין פנקס שירות בעמוד 415 מופיעה המלה המצחה. לפי ההסבר בספר זה סוג של עימות לצרכי אימות.
רוביק עונה:
הפועל לא מוכר בעברית ואינו מופיע במילונים. אולי זה המצאה חד פעמים בעקבות 'מצח נחושה'. 'המצחה' הוא בדרך כלל ה' הידיעה+מִצְחָה, כלומר, קדמת כובע המצחייה.
18
אבישי טופול שואל/ת: חשבתי ש'שובה' זה מלשון לשוב חזרה. האקדמיה ללשון עברית מביאה פירוש אחר: שלווה. האם אאלץ להסתפק בכך, או שזה ניתן להסבר?
רוביק עונה:
'שובה' משמשת לעיתים בשורש שו"ב, הן כצורה מוארכת של שוב בציווי (שובה אלי), והן במשמעות שיבה בלשון ימי הביניים. מכאן גם "שבת שובה", שבין ראש השנה ליום הכיפורים. לצד זה מופיע הביטוי "בשובה ונחת" בישעיהו במשמעות שלווה, שמקורו אינו ברור. הוא צץ בספר הילדים האלמותי "דירה להשכיר".
19
אודי שואל/ת: מה פירוש המילה "דגל" בפסוק משיר השירים "ודגלו עליי אהבה" (פרק ב', פסוק ד')?
רוביק עונה:
הפרשנים התחבטו מאוד במשמעות הפסוקית כולה והמילה 'דגל'. הפירוש "הוא הניף עלי את דגל האהבה" נראה פשטני. הדעה הרווחת היא ש'דגל' משמשת כאן במשמעות כיסוי – הוא כיסה אותי באהבה. בעקבות פועל אכדי יש מפרשים: הוא ביטא את כוונותיו לאהבה.
20
נטע שואל/ת: מה זה מפורסתם? אני מכירה את המילה מפורסם.
רוביק עונה:
'מפורסתם' הוא ידוען חסר חשיבות, אין לו תרומה ייחודית בתחום כלשהו, אבל הוא מצליח ליצור עניין בטורי הרכילות. המילה נולדה בעיתונות של שנות התשעים במאה הקודמת, הלחם של מפורסם+סתם. היא הייתה נהוגה בעמודי הרכילות של 'ציפורה' בחדשות, ויש שמייחסים אותה לאורי אבנרי.
21
אפרת שואל/ת: באיוב פרק ג כתוב: "יבעתוהו כמרירי יום". האם אפשר לדעת לפי טעמי המקרא אם 'מרירי יום' הוא צירוף, או שהמילה יום היא סיומת של הקטע שהוא מדבר על היום?
רוביק עונה:
מדובר בצירוף: " כמו המרירים של היום". על משמעות הצירוף יש פרשנויות שונות, כיוון שזו הופעה יחידה במקרא, אך לכל הדעות מדובר בנפש מרה, מצוקה וסבל, המחשיכים את בהירות היום.
22
רון שואל/ת: אני מנסה לפתור איך לתרגם נכון את הרעיון של ness- בעברית. באנגלית אפשר להדביק את הסופית הזאת כמעט להכול וזה יהיה הגיוני. לדוגמה: creatingness, trashness, chocolateness. chocolateness אפילו אינה מילה אמיתית אבל אפשר להבין שמדובר ב"עובדה של היות משהו מלא בשוקולד". לפי ההגדרה באנגלית ness מייחס ל-:"The action or state of...". לכן קשה לי לתקשר נכון מילה כמו creatingness כי באנגלית מדובר בפעולה או במצב, לא רק באחד מהם. חשבתי על לומר דברים כמו "מצב יצירה" או "פעולת היצירה", אבל שוב, זה די מוגבל. עוד רעיון שהיה לי הוא לומר משהו כמו "עובדת היצירה" או "היות היצירה" כדי לתקשר את אותו המושג. האם יש משהו שמאפשר לתקשר את הרעיון הכללי של המילה שאליה ה-ness מתחבר? אשמח לשמוע מה אתה חושב על הרעיונות שלי והאם יש פתרון בעברית שלא חשבתי עליו.
רוביק עונה:
Ness אינה מתייחסת לפעולה. במילון אוקספורד נכתב שהסיומת מבטאת מעמד או מצב של דבר מה. ככלל זו סיומת המונח הכללי, סיומת ה'היות': היות יצירתי, היות 'שוקולדי'. ל-ation- נלווית משמעות של פעולה בחלק המקרים, אם כי יש קירבה בין הסיומות. Ism- מתקשרת לרעיונות ולתנועות. בעברית יש סיומת גנרית לרוב המצבים הכלליים, סיומת -וּת. במסגרת משחקי העברית המדוברת נוצרות מילים היברידיות כמו ביחדנֶס, מוגבליזם או מגניבֵיישן.
23
אלישע פרוינד שואל/ת: תהיתי, כיצד אפשר להגדיר "סלנג". מכול אשר קראתי אני נוטה להגדרה שלהלן: "סלנג היא תת-שפה שמטרתה למלא חוסרים לשוניים בשפה קיימת". האם לדעתך זו הגדרה קולעת?
רוביק עונה:
הגדרה לא רעה אבל חלקית. לעיתים קרובות יש מול ביטוי בסלנג מילה מתאימה בשפה התקנית, כך שהחסר אינו בהכרח מילוני. ההגדרה שאני אוחז בה: "אוצר מילים וביטויים תת-תקני העונה על צרכים פסיכולוגיים וחברתיים".
24
תומר ו' שואל/ת: בספרו של היש״ר מקנדיאה מובא מספר פעמים הביטוי "חותך תשׂלומו", בשי"ן שמאלית. (לדוגמה בפסוק: "כל הבקע הוא אמצעי ביחס בין בקע הקשת וחותך תשׂלומו וכן בין נוגע הקשׁת ונוגע תשׂלומו"). על־כן רציתי לברר האם מדובר במילה שידועה לנו משמעותה, האם שונה היא מהמילה תשׁלום בשי"ן ימנית, או שמא מדובר חלילה בתקלה של המדפיסים?
רוביק עונה:
חכמי ימי הביניים עסקו בתורת המשולשים הכדוריים ובאסטרונומיה לשם יישוב סוגיות הלכתיות. "תשלום" = קוסינוס. בטריגונומטריה - ההיטל, ההשלכה, ה'צל' של היתר במשולש ישרזווית, ליד היתר. היפוכו = סינוס. בטריגונומטריה - ההיטל של היתר במשולש ישרזווית, מול היתר. ותודה לשמעון בוגן.
25
אלי בן דוד שואל/ת: הללוהו בצלצלי שמע (הללוהו בצלצלי תרועה) -- מה פירוש המילה 'שמע' אחרי בצלצלי. האם בצלצלי היא בצלילי?
רוביק עונה:
'צלצלי שמע' הוא כלי נגינה מקראי, לצד 'צלצלי תרועה'. 'צִלְצָל' הוא הכלי, והתוספות 'שמע' ו'תרועה' מציינות את אופי הצליל.
26
מנחם ד שואל/ת: בבית הורי אמי שתחיה (ממוצא כורדי) נהגה לומר לנו: "תפסיק לעשות פאלאוות" (כלומר, תפסיק לעשות איתי 'משחקים'), וגם "אתה יכול להפסיק לנג'ס" (כלומר, 'לשגע'). מה המקור של הביטויים הללו? האם יש להם מופעים נוספים?
רוביק עונה:
'פאלאוות' אינו מוכר או משמש. ייתכן שהכוונה ל'פלברות', דברי הבל, המקור כאן בלדינו. הפועל לנג'ס התגלגל מהמילה הערבית ניג'ס שפירושה טמא ומזוהם, אבל הפועל לנג'ס וכן שם התואר במלעיל ניג'ס קיבל משמעות של נדנוד והצקה, בהשפעת נודניק, נדנוד ועוד שמקורם ביידיש.
27
יוחאי שואל/ת: בספר שאני קורא עכשיו נתקלתי במילה ׳עד׳. לפי המסופר מדובר בפיסת בד לבן שאותו מביאים אל הרב כדי לקבוע האם יש מצב נידה. חיפשתי במרשתת ולא מצאתי את השימוש במילה הזאת. האם זה ביטוי מקובל שאינו מוכר מחוץ למגזר?
רוביק עונה:
גולשים מן המגזר מוזמנים לסייע ליוחאי ולקהל שאינו מכיר את משמעות הביטוי.
28
מאיר מינדל שואל/ת: בספרה של רות אלמוג "תיקון אמנותי"- אני מוצא מילה – ממודרנת. "זו המרפסת הפונה אל החצר הגדולה הממודרנת". שאלתי השנייה- הגשם שוטף את פניהם והן לחות כמידמעות. ברור שזה קשור לדמעות, אך מידמעות - זה חדש לי.
רוביק עונה:
ממודרן – יורד במדרון, מתייחס למפלסי החצר. מידַמעות – דומעות מעצמן, בניין התפעל. ת' נבלעת בד'.
29
רוני שואל/ת: מה מקור/שורש המילה - שוויתי – במשפט "שיוויתי ה' לנגדי תמיד"? האם יש לה קשר לשיוויון?
רוביק עונה:
המשמעות היא 'דמיינתי את אלוהים', תיארתי לעצמי את אלוהים, הדמות שתיארתי 'שווה' לדמותו של אלוהים. שו"ה קשור לדמיון בין דברים, ומכאן הקשר לשוויון, ולשימושים אחרים בשורש שו"ה.
30
רמי גור שואל/ת: כפי שנכון להגיד מַצוּק ולא מַצוֹק כי זה מבוסס על המילה צוּק, האם צריך ונכון להגיד מצוּד ולא מצוֹד כמקובל, כי זה מבוסס על המילה לצוּד?
רוביק עונה:
הצורה יוצאת הדופן היא דווקא מצּוּק, אולי בהשפעת גזרת פי"צ שבהם האות צ' זוכה לדגש, כמו בשורש יצ"ק. מצוֹד קרובה במשקלה למילים רבות כמו מצוֹר, מצוֹק (מילה מקראית במשמעות מצוקה), מקום, מאור ועוד רבות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >